בית הדין האזורי לעבודה, קיבל תביעתו של עובד זר בתחילת השבוע, לאחר שהגיש תביעה נגד מעסיקו על ששילם לו סכום נמוך משכר מינימום לאורך תקופת עבודתו ופיטר אותו בתום ארבע שנים ללא הצדקה וללא פיצויים.
התובע ביקש לראות רופא לאחר תאונת דרכים אך החברה לא אישרה
לפי תביעתו, בשנת 2008 עבר התובע תאונת דרכים במסגרת עבודתו בחברת החקלאות הנתבעת, וחש כאבים חזקים בגבו; כאשר ביקש מאשת בעל החברה שתיקח אותו לרופא, לא הסכימה לעשות זאת וביקשה שלא יתלונן על כאבים וימשיך לעבוד.
לפי דבריו, המשיך התובע לעבוד עם הכאבים כשנתיים אחרי התאונה כאשר מטבע הדברים ירדה תפוקתו; משכך, ביקש בעל החברה ממנו שיחזור לנפאל וישחרר את אשרת העבודה על מנת שיוכלו לקחת עובד אחר. כשביקש העובד לראות רופא בארץ לפני חזרתו לנפאל אמרו לו הנתבעים כי מצבו הרפואי לא מעניין אותם, וחזרו על בקשתם שיעזוב. כאשר ביקש התובע פיצויי פיטורין לא שעו הנתבעים לבקשתו וטענו כי אין לו זכות לכך. לפיכך, עזב התובע את הארץ.
עוד טען העובד בתביעתו, כי לכל אורך תקופת עבודתו בחברת החקלאות, לא קיבל תלושי שכר, ושכרו אף לא הגיע לשכר המינימום הקבוע בחוק. לדבריו, בשנת עבודתו הראשונה, קיבל 100 שקלים ליום עבודה, בתוספת של 15 שקלים על כל שעה נוספת, כאשר מידי שנה הסכום עלה בשקלים בודדים עד שנעצר על 116 שקלים ליום עבודה של 8 שעות.
בגין סכומים אלו תבע העובד הפרשי שכר מינימום ושעות נוספות בסך 170 אלף שקלים. כמו כן, תבע דמי חופשה, דמי הבראה ומענק שנתי בסך 19,394 שקלים, דמי כלכלה בסך 1,750 שקלים, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 10,848 שקלים ופיצויי פיטורין בסך 16,042 שקלים.
בנוסף, ביקש התובע פיצויים בגין אי מסירה של תלושי השכר במשך ארבע שנים בסך 145 אלף שקלים. סה"כ תבע העובד באמצעות בא כוחו סכום של 355,500 שקלים מהחברה.
החברה: העובד הוא זה שעזב בפתאומיות וגרם נזק לחברה
מנגד, טענו בעלי החברה, אב ובנו, כי העובד כלל לא פוטר אלא עזב לפתע טרם סיום העסקתו ולפני שפגה אשרת העבודה שלו. לדברם, העובדה כי עזב בפתאומיות הסבה נזק רב לחברה והם מבקשים לקזז כל סכום שיחויבו בתביעה ב-50 אלף שקלים שהוא חייב להם בגין הנזק.
עוד טענו הנתבעים להגנתם, כי אין אמת בדברי התובע, וכי שולמו לו כל הכספים המגיעים לו כחוק. לפיהם, התובע לא השתכר מתחת לשכר המינימום, ואין ברשימות השעות שניהל באופן עצמאי במחברתו משום הוכחה לפעולה לא חוקית מצדם.
כמו כן, לגבי זכאותו לדמי כלכלה דחו הנתבעים את הטענה לזכות זו, והוסיפו כי בכל מקרה אין מקום לתבוע כי סיפקו לו שקי אורז לכלכלו. בהתייחסם לטענותיו בדבר דמי חופשה והבראה טענו כי קיבל את כל המגיע לו ופדה את הכספים.
לבסוף, התייחסו הנתבעים לעניין תלושי השכר וטענו כי מסרו את כל התלושים במועדם לתובע והוסיפו כי אין הוא זכאי להפרשות פנסיה בשל היותו עובד זר.
בית המשפט: תביעתו של העובד מוצדקת והוא יפוצה בכ- 220 אלף שקלים
בהתייחס השופט לסיבת עזיבתו של התובע את מקום העבודה, קבע כי הוא מקבל את גרסת התובע במלואה. לדבריו, לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי אכן נטש התובע את עבודתו ועזב מבלי להודיע, ואף לא הביאו את עדותו של הנתבע הבן, אשר יכול היה לחזק טענותיהם. לעומת זאת, עדותו של התובע הייתה עקבית ומהימנה , ועל כן התקבלה גרסתו בעניין זה, ונקבעו לו פיצויים בסך 16,042 שקלים.
בהתייחסו לתביעת העובד בגין הפרשי שכר המינימום קבע השופט כי עלה בידו להוכיח את שתבע, וכי הוא עבד שעות רבות מעבר לאלה ששולמו, ועל פי כן זכאי התובע להפרשי שכר בסך 170 אלף שקלים.
כמו כן, קבע השופט את זכאותו לדמי הבראה, דמי חופשה וכן מענק שנתי ושולם לו כפי שביקש. לגבי דמי הכלכלה, קבע השופט כי על פי עדויות שני הצדדים, קיבל התובע מידי חודש שק אורז בשווי 140 שקלים ועל כן דחה את תביעתו לדמי כלכלה.
עוד נקבע על ידי השופט כי התובע זכאי להפרשי פנסיה ואינו מחויב בקיזוז 50 אלף שקלים בגין נזקים שגרם לכאורה לנתבעים, שהרי הוכח משכבר שלא עזב אלא גורש על ידם.
יש לך שאלה?
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל
פורום פיצויי פיטורין
לסיום, קבע השופט כי אכן לא נמסרו תלושי שכר כדין לתובע, ואף כשנמצאו תלושי השכר התברר כי שעות העבודה לא שיקפו נכונה את שעות העבודה בפועל.
לפיכך, חויבו הנתבעים בסך הכל בסכום של 223,951 שקלים לתובע וכן בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.