בית משפט העליון דן הבוקר (ג') בעתירתו של נתין אתיופיה, אשר ביקש מבית המשפט לבטל החלטת משרד הפנים בעניינו ולזכות אותו במעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהגיע כדי להתאחד עם אמו שהתגיירה בארץ.


העותר הינו נוצרי נתין אתיופיה ויליד 1987, אשר הסתנן לארץ דרך מצרים נעצר והוצא נגדו צו הרחקה וצו משמורת. להגנתו טען אז כי הגיע בעקבות מלחמה בארצו. עוד טען בעת המעצר כי הנו מודע לעובדה שאינו רשאי להישאר בישראל ואף ציין כי אין לו משפחה בארץ.


שינה את גרסתו וביקש מקלט מדיני


לאחר כחודש, הובא העותר לפני בית הדין לצורך ביקורת משמורת. בחקירתו, שינה העותר את גרסתו וטען כי הוא פליט מאריתריאה, וכי ברח משם מפני חששו שיגויס לצבא. במקביל, פנה בבקשה למקלט מדיני מנציבות האו"ם לפליטים. בריאיון שנערך לו במקום בעקבות הבקשה, סיפר העותר כי אמו חיה בישראל וכי הגיע להתאחד איתה. לדבריו, אמו עזבה בשנת 2002 את אתיופיה עם בן זוגה, והגיעה לישראל כאשר היא מקבלת אישור שהייה מתוקף היותה בת זוג של נכד של יהודי. לטענתו, הוא נשאר באתיופיה עם סבתו ואחיותיו, ומשנפטר בן זוגה של אמו, והופסקה התמיכה הכספית מהארץ, החליט להגיע לישראל ולהתאחד עם אמו.


האם עתרה גם היא, יחד עם בנה, בבקשה לתת אשרת שהיה לבנה מתוקף חוק השבות. כניסתו שלה ושל בן זוגה, התאפשרה מפאת נוהל "גר גורר" לאחר שסבתו של בן זוגה התגיירה. בתחקיר שעברה עם הגעתה לארץ סיפרה כי היא בת להורים נוצרים, ילידת 1977, וכי הייתה נשואה בעבר לנוצרי אך לא נולדו לה ילדים. לאחר שהתגרשה, כך לפי גרסתה, הכירה את בן זוגה ונולדה להם בת משותפת. בשנת 2003, התגיירה ונרשמה כיהודייה. כשלוש שנים לאחר מכן, נפטר בן הזוג ואז פנתה בבקשה למתן מעמד בישראל עבור שלושת ילדיה הנוספים שהותירה באתיופיה. כאמור, פנייה זו הוגשה בסתירה מוחלטת לטענתה כי אין לה ילדים נוספים מלבד בתה הקטנה. לאחר בירור הרשויות, נתגלה כי אף בתה זו אינה בתה הביולוגית של בן זוגה כפי שטענה.


לאור האמור, ולאחר בירור הדברים, נדחתה בקשתה והוחלט כי אינה זכאית להעלות את ילדיה הנוספים לארץ. לכן, כאשר הגיש העותר בקשה לקבל מעמד בישראל נדחה אף הוא. לאחר הדחייה הגיש עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לאשר לו מעמד מכוח חוק השבות.


ביקש להישאר בישראל כבן לאם יהודייה


בעתירתו לעליון, טען העותר כי מתוקף גיורה של אמו הוא זכאי לשהות בישראל כבן לאם יהודייה. שהרי לפי חוק השבות, אין להבדיל בין מי שנולד כיהודי ולבין מי שהתגייר. כמו כן, ציין העותר, אמו סובלת ממחלה סופנית והוא מבקש להתאחד עמה לקראת סוף חייה. מה גם שלטענתו, התייחסו אליו רשויות המדינה בחוסר תום לב למרות מצבה הרפואי הרגיש של העותרת.


עוד טען כנגד רשויות המדינה שמנעו ממנו זכויות חוקיות כמו פגישה עם נציגי נציבות האו"ם וכי אולץ לחתום על כתב ויתור על מעמד פליט מבלי שקיבל העתק. לפיו, רק מתוקף סיבותיו האישיות והתייחסותם הקלוקלת של הרשויות, צריכה להינתן לו אשרה.


פער הגילאים מעורר תמיהה


מנגד, טענו המשיבים, משרד הפנים ומינהל האוכלוסין, כי טענותיו של העותר מלאות סתירות וכי אמינותו מוטלת בספק. למשל העובדה כי העותר הוא יליד 1987 ואילו אימו ילידת 1977 מעוררת תמיהה. האם אכן ילדה אותו כשהייתה בת עשר בלבד? כמו כן, הפנו המשיבים את בית המשפט להצהרתה של האם העותרת, כאשר הגיעה לארץ וטענה כי אין לה ילדים נוספים מלבד בתה הקטנה. מה גם שטענותיה בדבר העובדה כי הבת הינה בת משותפת לה ולבן זוגה התגלתה כשקרית.


כמו כן, העותר שינה את גרסתו פעמים רבות, כאשר בתחילה הודה כי הוא הסתנן לישראל על מנת להשיג עבודה, ובפעם אחרת טען כי הוא פליט המבקש מקלט. כמו כן, לפי המשיבים אין לעותר כל זכות לעתור מתוקף חוק השבות שהרי הוא אינו עומד בתנאיו ולא קיימת זכות לעותרת להעניק לבנה זכאות לעלות לישראל.


השופט קיבל את טענות המשיבים, וקבע כי אכן ישנן סתירות רבות בעתירתם של העותרים. לפיו, לכל אורך המשפט לא הוכחה הטענה הבסיסית עליה נשענת העתירה, כי העותר הוא אכן בנה של העותרת, למרות אי הסבירות והספק שעולה מכורח הבדל הגילאים ביניהם.
כמו כן, ציין השופט, כי אכן אין האם זכאית להעביר לבנה זכאות למעמד בארץ מאחר והיא ובתה קיבלו מעמד מתוקף היותה בת זוג של נכד של יהודי והיא מיצתה עד תום זכות זו. מה גם שלא הוכחה זיקה ביניהם והבן, לכאורה, נותר באתיופיה שנים רבות מבלי שיהיה קשר ביניהם.

 

יש לך שאלה? 

פורום בג"צ
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית


לפיכך, קבע בית המשפט כי צדקו רשויות המדינה כאשר דחו את בקשתו של העותר, וכי אין מקום למתן זכאות מתוקף חוק השבות. כמו כן, חייב בית המשפט העליון את העותר בהוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.