בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע קיבל בשבוע שעבר תביעה כנגד חברת "הוט מובייל" בגין שליחת הודעות פרסומיות לתובע ללא הסכמתו.


זכות הלקוח לסרב מול זכות החברה לפרסם


בשנת 2008 יצא חוק המגן על זכותו של האזרח שלא להיחשף לפרסומות בכמויות גדולות ובתדירות גבוהה. בעקבות חוק התקשורת הנ"ל נוצר איזון בין זכות האזרח שלא להישטף בפרסומות לבין זכות המפרסם לפרסם. כך, לפי החוק, האזרח יכול להודיע לחברה כי אינו מעוניין בקבלת חומר פרסומי בין אם בהודעת טקסט, בין אם בדוא"ל ובין אם בדואר רגיל, כאשר המפרסם חייב להתחשב ברצונות הלקוח.


בית המשפט נדרש לסוגיה בעניין זה, כאשר בתחילת הדיון מדגיש השופט כי למרות שלכאורה מדובר בתביעה קטנונית, שהרי לא מדובר בנזק ממשי שנגרם לתובע, עדיין יש בה חשיבות מהותית ועקרונית, שעומדת על זכותו של אדם לאכוף את החוק ולא להיחשף לפרסומת, קטנה ככל שתהיה, בניגוד לרצונו.


במאי 2011 ביקש התובע מחברת "הוט מובייל" לקבל שירותי רדיו בטלפון הנייד. בהתאם להסכם ביניהם, אישר התובע לחברה לשלוח את החשבוניות באמצעות הדואר האלקטרוני ולא דרך דואר רגיל כפי שעשו עד כה. במסגרתו של אותו הסכם, צוין על ידי החברה כי היא רשאית לשלוח באותו אימייל חומר פרסומי אלא אם הלקוח מודיע אחרת.


מחודש אוגוסט ועד נובמבר, צורפה פרסומת לחשבוניות שקיבל הלקוח לכתובת האימייל שלו אשר התייחסה למבצעים חדשים בחברה.


החברה המשיכה לפרסם למרות הודעת סירוב מפורשת מצד הלקוח


יום אחד בחודש דצמבר, קיבל התובע תוכן פרסומי בלבד שאינו צמוד לחשבונית, כאשר הוא מבחין בתחתית הדף באפשרות להשיב בדואר חוזר לכתובת המצוינת על מנת להפסיק לקבל את פרסומי החברה. הלקוח ניצל את ההזדמנות והשיב לכתובת הנדרשת כי הוא אינו מעוניין לקבל תוכן פרסומי מכל סוג שהוא בעתיד.


בקשתו לא קיבלה כל התייחסות מצד החברה אשר המשיכה לשלוח את החשבוניות בצירוף חומר פרסומי כפי שעשתה לאורך כל ההתקשרות ביניהם.


בחודש מרץ 2012, החליט התובע לאור התעלמות החברה מבקשתו, לתבוע בהתאם לחוק התקשורת שנזכר לעיל. לטענתו, לאור החוק, אסור היה לחברה להמשיך ולשלוח תוכן פרסומי לאחר שסירב לקבלו ואף כתב זאת שחור על גבי לבן בהודעה ששלח בהתאם להוראות. בגין הפרת החוק, ביקש התובע לקבל 1,000 שקלים בעבור כל הודעת פרסומת שנשלחה אליו החל מחודש אוגוסט ועד מרץ 2012.


מנגד, טענה החברה כי הפרסומת המשולבת עם החשבונית החודשית הנה דבר שבשגרה ואף ניתן לה רישיון לעשות כך ממשרד התקשורת לגבי אותו שירות ספציפי שניתן ללקוח. לטענתה, התובע אף הסכים לכך בהסכם ההתקשרות ביניהם, וכי מהרגע שביקש שלא לקבל תוכן פרסומי נפרד הופסקו הפרסומות לאלתר.


כמו כן, לפי גרסתם, הפרסומות שהיו משולבות בחשבונית קשורות באופן ישיר לשירות שקיבל התובע, ומציעות לו באופן פרטני שירותים שככל הנראה יכולים לעניין אותו בעתיד. לפי טענה זו, לדברם, הפרסומות הללו מותרות.


למרות הנזק הקטן התובע צודק באופן עקרוני


בהתייחסותו של השופט לטענות החברה, קבע כי למרות שהתוכן הפרסומי אכן נוגע לשירותים שקיבל התובע, הוא עדיין תוכן פרסומי במהותו. לכן, פנה השופט לדון בשאלה העיקרית שעמדה לפניו: האם העובדה כי הלקוח שלח מייל לחברה על סירובו לקבל תוכן פרסומי נוגעת אך ורק לתוכן פרסומי הנפרד מהחשבונית? שהרי הוא הגיב לתוכן פרסומי עצמאי שנשלח בנפרד, והחברה אכן פסקה לאלתר משליחת פרסומות נפרדות והמשיכה בשליחת חשבוניות כפי שנהגה עד לאותו סירוב.


יש לך שאלה? 

פורום דיני חוזים / הסכמים
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום צרכנות ותביעות קטנות


לפי טענת החברה, החשבוניות המשולבות בפרסומת הינה דבר שבשגרה ומותר על פי חוק, השופט הטיל ספק בטענה זו, וקבע כי אין זכות לחברה לשלוח דבר פרסום כאשר הלקוח מסרב לקבלו, ואפילו אם היא מציעה שירותים רלוונטיים לו ומשולבת בחשבונית הנחוצה ללקוח.


מאחר והודעות בדואר אלקטרוני אינן פולשניות, לפי דברי השופט, כהודעות המתקבלות באמצעות הודעות טקסט היכולות להפריע ללקוח בכל מקום, קיבל השופט את תביעת הלקוח באופן חלקי בלבד, קרי, מיום הודעת הסירוב ששלח בדצמבר 2012, וכן קבע לו פיצוי בסכום סמלי בסך 800 שקלים בלבד, ובהוצאות משפט בסך 200 שקלים.