18 אלף שקל פיצויים לתובע למרות התיישנות התביעה

לטענתו, קנה התובע חלקת קרקע באזור פתח תקווה – ראש העין, ב- 1984, והפעיל מסעדה במקום. כשתים עשרה שנים לאחר מכן, ב-1996, ביקש משרד השיכון להרחיב את הכביש הסמוך לחלקת התובע, והפקיע חלק מהמקרקעין כדי שייסלל הכביש. לתובע הובטחו אז פיצויים בגין ההפקעה.

התובע לא הסכים לפנות את השטח, וביקש מהמשרד למצוא עבורו פתרון אחר אשר יבטיח לו פרנסה עתידית, מאחר והעסק אותו טיפח במשך עשר שנים ייהרס עד ליסוד.

הגיעו ללא צווי הריסה והשתמשו באלימות כלפי התובע

כשנה לאחר סירובו לפנות את השטח, ביוני 1997, הגיעו עובדי מחלקת עבודות ציבוריות למקרקעין, כשהם מתחילים בהריסת המקום. בעקבות הגעתו של עורך דינו של התובע, התברר כי אין בידיהם צווי הריסה ואין הם רשאים לבצע הריסה. הדחפורים עזבו, לא לפני שהרסו את תשתיות החשמל המים, הגינון והגדרות. כמו כן, לפי התובע, בזמן שניסו למנוע מן הדחפורים להרוס את המסעדה, הוכו בני משפחתו ללא רחם וללא התערבות המשטרה שהייתה במקום.

באותו היום, התחייבו עובדי מע"צ ומשטרת ישראל בפני התובע שלא יבצעו כל פעולה בשטח ללא הסכמה מלאה של הצדדים ובהתאם להוראות החוק. אז החל משא ומתן ביניהם, בו סוכם לבסוף בספטמבר 1997 כי ימונה שמאי אשר יאמוד את סכום הפיצויים המגיעים לתובע.
לפי חוות הדעת שהוגשה על ידי השמאי, התובע היה זכאי לפיצוי של 420 אלף דולר. למרות שהסכימו על מינוי השמאי והתחייבו לפעול לפי הוראותיו, חזר בו משרד השיכון מהבטחתו, והודיע כי הוא מוכן לשלם סכום נמוך משמעותית מזה שנקבע על ידו, כאשר גם סכום זה לא שולם לבסוף לתובע.

שנתיים עברו, ובמרץ 1999 שוב הגיעו להרוס את המסעדה, שוב ללא צו הריסה ושוב תוך הפרת ההסכם. גם הפעם, לפי טענת התובע, הוכו הוא ומשפחתו, ונגררו מהמקום.

לטענת התובע, בעקבות כל המקרים המתוארים לעיל, וכתוצאה מהאלימות שספג, ומהתסכול הרב שחש בעקבות הפרת ההסכמים ביניהם פעם אחר פעם, נפגע בנפשו והוא דורש פיצויים בגין הפגיעה.

משרד השיכון דוחה את הטענות וטוען כי חלה התיישנות בעניינו

מנגד, טען משרד השיכון, כי חלה התיישנות על תביעתו זה מכבר שהרי האירועים המדוברים חלו לפני יותר מעשר שנים. גם התביעה עצמה התיישנה מאחר והוגשה בשנת 2004, ולפיכך על בית המשפט לדחות את התביעה.

יתר על כן, טענה הנתבעת, כי אמנם היו סכסוכים משפטים בינה לבין התובע, אך ישנו מרחק רב מסכסוך משפטי ועד לתקיפה או רשלנות כפי שטען נגדם התובע. כמו כן, לפיהם, אין כל קשר, ולו רופף בין מצבו הנפשי של התובע לבין האירועים, שכן הוכח כי מצבו היה כך לפני תחילת האירועים המדוברים.

עוד טענה להגנתה, כי כל פעולותיה נעשו כדין, וכי ההריסות היו בהתאם ובמסגרת לחוק. במסגרת הגנתה, האשימה הנתבעת את התובע כי לאחר שנודע לו על הפקעת השטח, החל להשתלט על שטחים נוספים וזאת כדי לקבל פיצויים. כמו כן, לדברי בא כוחה, לא עלה בידי התובע להוכיח כי אכן הפעיל עסק משגשג והפסיד בשל האירועים את פרנסתו, שהרי לא נהרסה המסעדה לבסוף, ואף הם סבורים כי כלל לא היה בידו רישיון עסק חוקי וכן המסעדה נראתה נטושה בעת האירועים.

בהתייחסה לשמאי, הסבירה הנתבעת את סירובה בכך שהשמאי חרג מסמכותו ומהתחום עליו הסכימו הצדדים. כל שכן, לאחר מכן החליטה הנתבעת שלא להרוס את המסעדה ולכן הצורך בשמאי הפך למיותר.

פיצויים על עגמת הנפש למרות התיישנות התביעה

בבואה לדון בפסק הדין, קבעה השופטת כי השאלה העיקרית עליה צריך בית המשפט לענות היא האם נעשה עוול לתובע, והאם נגרם לו נזק נפשי עקב האירועים.

בכדי לבדוק האם אכן נגרמה לתובע נכות נפשית, מינה בית המשפט מומחה לפסיכיאטריה מפאת הפער בחוות דעתם של המומחים מטעם הצדדים. מחוות הדעת עלה כי לא נמצאה פתולוגיה נפשית משמעותית אך התובע סובל מהפרעת הסתגלות ממושכת עם מרכיבים דיכאוניים וחרדתיים. כל אלה, לפי המומחה, הינם על רקע הפרעת אישיות קודמת ממנה סבל התובע. לפיכך, קבע המומחה, נכות בשיעור 30%, כאשר שליש ממנה הוא מייחס לבעיה קודמת, ושליש מייחס המומחה להחמרת מצבו של התובע בעקבות האירועים; אלא שהשופטת קבעה כי לאור העובדה כי נקבע שלא הוחמר מצבו של התובע מאז שנת 1996, שנת גיבוש חוות הדעת, דין טענה זאת להידחות עקב התיישנות.

כמו כן, קבעה השופטת כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי אכן השתמשו באלימות כלפיו, ולכן דוחה גם טענה זו.

יחד עם זאת, לפי דברי השופטת, אין בדבר ההתיישנות לבטל את התביעה כולה. על פי דבריה, בכל זאת נגרם נזק לתובע, שהרי בעקבות האירועים חש ללא ספק, ובאופן שהוכח על ידי המומחים ברגשות תסכול וחרדה, ונגרמה לו עגמת נפש רבה מן האירועים שהתרחשו בין 1997 ל-1999 ועל כן יפוצה התובע.

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום מקרקעין - נדל"ן

לאור זאת, קבעה השופטת כי למרות ההתיישנות, היא מקבלת חלק קטן מתביעת התובע, ומחייבת את הנתבעת בתשלום פיצויים בסך 18,000 שקלים, וכן בתשלום שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.