התובעת עבדה ככתבת במערכת מקומון באזור השרון במשך שש שנים משנת 2005 ועד ל-2011, במהלכן עבדה מביתה ושלחה כתבות לעיתון דרך דוא"ל כאשר היא מגיעה למערכת פעם אחת בשבוע.


בפברואר 2011 הגיעה הכתבת לפגישה עם מנהל המקומון כאשר לאחריה עזבה התובעת את משרדי העיתון במטרה שלא לשוב לעבודתה. למחרת פנתה הנהלת העיתון במכתב לתובעת בבקשה לחזור לעבודה לאלתר, כשמאותו רגע ואילך החלה חלופת מכתבים בין התובעת למערכת המקומון, אשר הובילו בסופו של דבר לתביעתה של הכתבת ולתביעה הנגדית של מערכת העיתון.


הנהלת העיתון הפצירה בכתבת לשוב לעבודתה


המכתבים הוצגו לפני בית הדין, כאשר המכתב הראשון אשר נשלח על ידי הנהלת העיתון מפציר בכתבת לחזור לעבודתה, ומדווח על השתלשלות העניינים. מנהל המקומון מציין במכתבו כי הכתבת הופיעה במשרדו ללא הודעה מוקדמת, וכי למרות זאת קיבל פניה בשמחה. התובעת התלוננה בפניו על הלנת שכרה בחודש ינואר והוא השיב בתגובה כי יבדוק את העניין. לכל אורך המכתב, מתאר המנהל את התובעת כנסערת וכעוסה, כאשר הוא מהצד השני מנסה לפייס אותה ולהחזירה לעבודתה.


לפיו חזרה הכתבת לאחר שיצאה בסערה ממשרדו וביקשה לקבל ממנו מכתב פיטורין, המנהל בתגובה טען מולה כי אין לו שום כוונה לפטר אותה, ובמכתב אף ציין כי היא חשובה מאוד למערכת העיתון וכי עזיבתה עלולה לגרום לו נזקים רבים. לבסוף, ביקש מן הכתבת לחזור לעבודתה.


לאחר מכן, נתקיימה פגישה בין מנהל המקומון לתובעת כשמיד לאחריו קיבלה מכתב נוסף הנוזף בה על שלא הגיעה לעבודתה כפי שקבעו בפגישתם וכי לאור התנהגותה היא מוזמנת למשרדי המערכת לשימוע.


התבקשה לעבוד במשרדי המערכת לאחר שש שנים בהן עבדה מהבית 


בתגובה למכתבו שלחה הכתבת מכתב בו היא מביעה את מורת רוחה מהתנהלות המערכת וכי היא דוחה מכל וכל את טענותיו לגבי רצונה לעזוב. לדבריה, היא מעולם לא התכוונה להתפטר, והוא היה זה שצעק עליה והתייחס אליה בצורה מחפירה ומביישת מול כל עובדי המקום. לטענתה, היא המומה מרצף השקרים במכתבי ההנהלה, וציינה כי אמנם התבקשה לשוב לעבודתה אך להגיע למשרדי המערכת בכל יום משעה תשע עד אחת, וכן להתייצב לפגישות ערב ברשויות השונות אותן היא מסקרת, דבר המעיד בפירוש על הרעה בתנאיה.


לאחר השימוע שלחה התובעת מכתב נוסף, בו היא מציינת כי קיבלה את הצעתם בשימוע לחזור לעבודה אבל בתנאים שלה ובעבודה מהבית, ואף שלחה כתבות כפי שנהגה לעשות דרך המייל למרות שעדיין לא קיבלה שכר עבור חודש ינואר.


בתגובה נשלח מכתב לתובעת המבקש לפטרה לאלתר מאחר ולא הגיעה לעבודה במשרדי המערכת, והיא נתבקשה להחזיר מספרי טלפון של אנשי ציבור ולהפסיק לבצע עבודות עבור מערכת העיתון.


בחודש מרץ קיבלה התובעת שני מכתבים מהנהלת העיתון, האחד דורש ממנה להשיב סכום של 1,127 שקלים לאחר גמר חשבון, והשני דורש ממנה לשלם למערכת סכום של כ- 82 אלף שקלים בגין נזקים שנגרמו למערכת עקב עזיבתה.


הנהלת העיתון טענה לנזקים בסך כ-100 אלף שקלים


הנהלת העיתון מנגד, טענה כי מעולם לא ביקשה מהתובעת לעזוב, אלא הפצירה בה מספר פעמים לשוב לעבודתה כאשר היא מתבקשת להגיע למשרדי המערכת בכל יום, מאחר ולא הגיעה כפי שסוכם אין הנהלת העיתון מחויבת בתשלום פיצויים, מה גם שלטענתה עקב עבודתה של הכתבת מביתה לא נדרשה לדמי נסיעות ולכן לא שולמו לה. כמו כן, לפיהם הכתבת חרגה מהסכום שהוקצב לה בשיחות הטלפון.


המערכת אף הגישה תביעה נגדית המבקשת לחייב את הכתבת ב-100 אלף שקלים בגין נזקים שגרמה למערכת בשל עזיבתה המהירה וחסרת האחריות. לפי תביעתה הכתבת אף הסתכסכה עם אנשי ציבור איתם הייתה בקשר במהלך עבודתה. כמו כן, נטען כי לאחר הפסקת עבודתה היא התחזתה לכתבת מטעמם וגרמה נזקים נוספים למקומון.


התפטרות בדין מפוטרת עקב הרעת תנאים


בבואה לדון בפסק הדין התייחסה השופטת לכמה גורמים מכריעים. ראשית, קבעה כי אכן נערך שימוע לכתבת במהלכו סיכמו הצדדים כי היא תחזור לעבודתה; התובעת המשיכה לעבוד מהבית בהסכמה ולכן השימוע אינו רלוונטי יותר מבחינה משפטית. שנית, קבעה השופטת כי הכתבת התפטרה בדין מפוטרת מאחר ומערכת המקומון אכן ביקשה להרע את תנאיה, וכי הכתבת פעלה כחוק וביקשה לבצע עבודתה כפי שביצעה עד אותו היום.


בהתייחסה לתביעת העיתון מנגד, פסקה השופטת כי דין התביעה להידחות ברובה, כאשר היא רק מחייבת את הכתבת להחזיר מסמכים שברשותה למערכת העיתון. לפי השופטת, הכתבת פעלה כדין מול המקומון ולא גרמה נזקים משמעותיים במכוון ושלא במכוון, ועל כן אינה חייבת כלל בפיצויים למערכת.

 

יש לך שאלה? 

פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה


לאור כל זאת, חייבה השופטת את הנתבעת לשלם פיצויים לכתבת בסך כולל של 50,228 שקלים, בין השאר עבור פיצויי פיטורין, דמי נסיעות, הפרשות לפנסיה ועוד. וכן תשלם מערכת העיתון שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 8,000 שקלים, ו-10,500 שקלים בגין שכר טרחה והוצאות משפט עבור התביעה שמנגד.