לפי טענתה, המוסד לביטוח לאומי אמור היה לשלם לתובעת קצבת הבטחת הכנסה בין החודשים ספטמבר- דצמבר 2010, וסירב לעשות כן. על כן, תובעת המבוטחת את המוסד בגין כספים המגיעים לה על פי חוק. כך לפי טענתה.


מנגד, טענה באת כוחו של המוסד לביטוח לאומי כי התובעת אינה זכאית לדמי הבטחת הכנסה מהסיבה הפשוטה שהיא מקבלת כספים מהוריה וממקורות לא ברורים בנוסף לשכר חודשי שהיא מקבלת ממקום עבודתה.


האם ניתן לתת קצבה לאדם הנתמך על ידי הוריו?


התובעת לא הכחישה את העובדה כי קיבלה עזרה כספית מהוריה ולפיכך בית המשפט נדרש בשאלה האם אדם זכאי לקבל קצבת הבטחת הכנסה גם אם הוא נתמך כלכלית בהוריו.


המוסד לביטוח לאומי הפנה את בית המשפט לתדפיסי הבנק של התובעת, שם ניתן לראות בבירור כי בוצעו הפקדות לחשבונה בסכומים הנעים בין 2,000 ל- 4,000 שקלים בכל חודש, כאשר בחודשים מסוימים ישנן שתיים ולפעמים אף שלוש הפקדות. כשנדרשה התובעת להסביר ולפרט את פשר ההפקדות לא הצליחה להשיב באופן ישיר וטענה פעמים רבות כי אינה זוכרת.


כאשר נשאלה התובעת לפשר הפקדה מסוימת שהופקדה בחודש נשוא התביעה, השיבה כי היא משערת שאביה הפקיד את הסכום כדי לעזור לה בשכר הדירה. כשנשאלה מדוע הסכומים משתנים כל הזמן שהרי מדובר בשכר דירה קבוע השיבה התובעת כי אינה בטוחה לגבי מהות הסכומים וייתכן שחלקם היו מקדמות שהייתה נוהגת לבקש ממקום עבודתה.


הסכומים אף התקבלו בצורות שונות ומגוונות, בדמות שיקים, מזומן וכמשכורת, כאשר התובעת לא ידעה להשיב למהות אף אחת מן ההפקדות. כמו כן, במהלך המשפט סתרה התובעת את התצהיר שהוגש על ידה לבית המשפט וכשנתבקשה להסביר סתירות אלו השיבה כי התצהיר ניתן לפני כשנתיים וכי היא כבר אינה יודעת על סמך אלו עובדות ביססה דבריה.


בהתייחסותה של באת כוחו של המוסד לביטוח לאומי לטענות התובעת בדבר המקדמות שביקשה ממקום עבודתה, טענה כי אם אכן היה הדבר שהרי היה ניתן לראות בחשבונה קיזוז של אותן מקדמות בחודשים העוקבים, ולא כך הוא. בתגובה לטענה זו השיבה התובעת כי יכול להיות שהתבלבלה וכי היה מדובר בשכר שקיבלה בעבור עבודה נוספת בה עסקה באותה תקופה.


בית המשפט: הסיוע בשכר הדירה נחשב להכנסה


בבואה לדון בפסק הדין, התייחסה השופטת לראיות שהובאו בפני בית המשפט, וקבעה כי לפיהן נראה כי קיבלה התובעת תשלומי "שכר דירה" מהוריה בסך כ-3,700 שקלים בחודש, וכי עזרה זאת, אפילו שניתנה על ידי הורי התובעת, מהווה הכנסה לכל דבר על פי חוק. בקביעה זו התבססה השופטת על העובדה כי לא היה מדובר בהפקדה חד פעמית אלא בהפקדה קבועה למשך חודשים רבים. כמו כן, היו כספים שהתקבלו אשר לא עלה בידי התובעת להוכיח מה מקורם.


עוד לפי השופטת, כי במידה והסיוע בשכר הדירה היה מתקבל בסכום המדויק לזה שנדרשה לשלם ובאופן לא קבוע, אז לא היה נחשב הסיוע כהכנסה, ובמקרה כזה הייתה זכאית התובעת לקבלת עזרה נוספת מהמדינה בדמות קצבת הבטחת הכנסה.

 

יש לך שאלה? 

פורום ביטוח לאומי
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


לפיכך, קבעה השופטת כי התובעת אינה זכאית להבטחת הכנסה ודחתה את תביעתה. בסיום דבריה הדגישה השופטת את העובדה כי תכליתו של סעד זה הוא למנוע מאזרחי ישראל לרעוב ללחם, ולמען יוכלו להתקיים בכבוד. אדם המקבל עזרה ותמיכה כלכלית מהוריו, בנוסף להיותו מקבל משכורת, ראוי שלא יבוא בדרישות למוסד לביטוח לאומי המחלק קצבאות לאלו הזקוקים לכך באמת.