המערערת הורשעה בבית המשפט המחוזי בירושלים כאשר לפי כתב האישום, באוקטובר 2009, נהגה מבית שמש לירושלים, למרות שמעולם לא למדה נהיגה ולא קיבלה רישיון, ברכבו של אחד מחבריה שישב על ידה, כאשר במושב האחורי יושבים שני חברים נוספים.
נהגה ללא רישיון ותחת השפעת אלכוהול
חברה, שהיה ישוב לצידה, עזר למערערת בנהיגתה תוך שהוא מיישר את ההגה ומעיר לה מידי פעם להאט. כשהגיעו לירושלים הצטרף אליהם נוסע נוסף הם רכשו בקבוק שתיה חריפה בתחנת דלק ונסעו לפארק בקרבת מקום כשכל אותה העת המערערת היא זו שנוהגת ברכב.
לאחר ששתו והשתכרו, ביקשה המערערת מבעל הרכב לנסוע לפגוש ידיד. הפעם היא נסעה לבד כשחברתה ישובה לצידה. במהלך הנסיעה, הבחינה המערערת בניידת משטרה שערכה בדיקות שגרתיות. היא פחדה פן תיתפס וסטתה עם הרכב לכביש צדדי, אך מהר מאוד איבדה את השליטה על הרכב והוא התגלגל לתהום עד שנעצר במהופך. חברתה של המערערת נהרגה מיד. בעל הרכב הגיע במהירות למקום ושכנע את המערערת, שהצליחה להיחלץ מן הרכב, שלא לספר לשוטרים כי הוא נתן לה לנהוג ברכבו, מאחר והוא מתכוון לדווח למשטרה כי רכבו נגנב ממנו.
לאחר שנעצרו, הודה בעל הרכב במיוחס לו, והגיע להסדר טיעון במסגרתו נגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל.
חיה ברחוב ומשתמשת בסמים מגיל 12
המערערת, שהייתה בת 19 בביצוע העבירה, הייתה אמורה להיות במעצר בית במוסד טיפולי, בו הייתה צריכה להשלים טיפול אותו החלה לפני העבירה. בתסקיר שהוגש בעניינה על ידי שירות המבחן, הסתבר כי היא עזבה את המוסד, ונמצאה רק לאחר מספר חודשים. לאחר שנעצרה שוב, הורה בית המשפט המחוזי להשלים את התסקיר, אשר קבע כי לאחר הסתלקותה מהמוסד הטיפולי היא הידרדרה שוב לאלכוהול וסמים ונחשפה לאלימות קשה ואף נוצלה מינית. באותה עת, לפי התסקיר, היא טופלה במסגרת בית הסוהר, ועל כן שירות המבחן המליץ על המשך מאסר בשילוב הליך טיפולי, אשר ייתן לה את המסגרת שהיא זקוקה לה.
במתן גזר הדין, עמד שופט בית המשפט המחוזי על נסיבות חייה הקשות של המערערת. על העובדה כי חיה ברחוב, וצרכה אלכוהול וסמים מגיל צעיר מאוד. אך יחד עם זאת, ביקש שלא להתעלם מחומרת העבירות ומן העובדה כי בעקבות התנהגותה הבלתי אחראית בעליל נהרגה חברתה. לפיכך, גזר בית המשפט המחוזי על המערערת 7 שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי ופסילה מקבלה או החזקה של רישיון נהיגה לעשר שנים.
בערעור: עונשה חמור באופן לא הוגן מזה של בעל הרכב
בעקבות גזר דין זה, פנתה המערערת לבית המשפט העליון בכדי לערער ולבקש הקלה בעונשה. לטענתה, ישנו פער משמעותי בין עונשה לבין זה הנגזר על בעל הרכב. לשיטתה, יש להתחשב בעובדה כי הייתה צעירה מאוד בעת המעשים וכי חברה, בעל הרכב, אשר היה בוגר ממנה, היה צריך לנהוג באחריות ולא לתת לה לנהוג ברכבו כשהוא יודע בבירור שאין בידה רישיון וכי היא מעולם לא למדה נהיגה.
כמו כן, תיארה המערערת את נסיבות חייה הקשות. לפי דבריה, בהיותה ילדה בת 7, מתה אימה ממחלה קשה, ובאותה עת גילתה כי אביה אינו אביה הביולוגי. לא רק זאת, אלא שהיה מכה אותה כל ילדותה, עד שבגיל 12 ברחה לאלכוהול ולסמים ואף ניסתה להתאבד כמה פעמים. כל אלה הובילו אותה לעסוק בזנות, והיא אף נאנסה.
המערערת הדגישה את העובדה כי היא משתתפת באופן פעיל ומלא מוטיבציה בהליך טיפולי בבית הסוהר, ואף משלימה 12 שנות לימוד בין כתליו.
באת כוח המשיבה ביקשה לעודד את ההליך הטיפולי בו מתמידה המערערת, וכן הכירה בנסיבות חייה הקשות שהובילו אותה לביצוע המעשים. על כן, לא הביעה התנגדות להפחתה בעונש, אך הדגישה כי אין לערוך השוואה בין עונשה של המערערת לזה של בעל הרכב מאחר וברור הוא כי העבירה שביצעה חמורה בעשרות מונים מזו של חברה.
בית המשפט מעודד את התקדמותה בהליך הטיפולי
לפני שהתכנסו השופטים לדון בערעור, עיינו בתסקיר שירות מבחן נוסף שדיווח על התקדמות טיפולית של המערערת, ועל כך שהיא עוברת תהליך משמעותי. לפי התסקיר, המערערת מודעת לחומרת העבירה ומביעה חרטה אמיתית וכנה על מעשיה.
יש לך שאלה?
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית
פורום נהיגה בשכרות
פורום נהיגה ללא רישיון, ביטוח או טסט
בית המשפט העליון קבע כי נסיבות חייה הקשות, גילה הצעיר והתקדמותה הטיפולית של המערערת מזכות אותה בהפחתת עונשה. לפיכך, גזרו השופטים על מערערת 5 שנות מאסר בפועל ועודדו אותה להמשיך בהליך השיקומי עבור הסיכוי לעתיד טוב ואופטימי ככל הניתן תחת הנסיבות.
.JPG)
