הנאשם, כבן 40, נשוי ואב לשלושה ילדים, נהג לפקוד במשך כ-3 שנים דירותיהן של נשים המציעות שירותי מין בתשלום, ולקיים איתן יחסי מין תוך ניצול מרותו ואיום עליהן שיעצור אותן אם לא יעשו כדבריו.
כתב האישום מבוסס על ארבעה מקרים בהם נפגש הנאשם עם המתלוננות בתואנות שווא. במקרה אחד התקשר הנאשם למתלוננת ובירר פרטים לגבי סוג השירותים שהיא מציעה ועלותם, ואז הגיע לדירתה כשהוא לבוש במדים ושיקר לה שקיבל תלונה מאחד השכנים ושעליו לעצור אותה, אך לא יעשה זאת אם תשכב אתו תמורת סכום זעום של 30 שקלים. המתלוננת הסכימה מחוסר ברירה ומפחד שמא יעצור אותה הנאשם או ירע לה בדרכים אחרות.
כך גם לגבי מקרה אחר בו נפגש הנאשם עם מתלוננת אחרת ברחוב בחיפה כשהוא לבוש מדים, והכריח אותה לקחת אותו לביתה ולקיים אתו יחסי מין אחרת יעצור אותה בו במקום, והיא מחוסר ברירה ופחד ממנו לקחה אותו לדירתה וקיימה איתו יחסים.
לאחר הרשעתו, גזר עליו בית המשפט המחוזי בחיפה 24 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.
הפרקליטות: העונש לא תואם את חומרת המעשים
שני הצדדים במשפט, הפרקליטות והנאשם, לא הסכימו לגזר הדין. בפרקליטות טענו כי העונש קל מידי בהתחשב למעשיו החמורים של הנאשם ובניצול הציני שעשה בתפקידו כקצין משטרה. ומנגד, טען הנאשם כי העונש שהושת עליו חמור מידי, וכי בית המשפט לא התחשב בנסיבות חייו.
בערעורה, טענה הפרקליטות כי לא הייתה הלימה בין פסיקת השופט לגבי חומרת העבירות לבין גזר הדין שהושת על הנאשם בסוף הרשעתו. בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שהנאשם לא השתמש בכוח הינה סיבה להקלה בעונשו, אך לשיטתה, לא היה צורך כלל בהפעלת כוח שכן הנאשם הקפיד להגיע במדים אל דירות המתלוננות כשהוא מאיים עליהן במעמדו ובפגיעה בהן אם לא יכנעו למעשיו.
כמו כן, הפרקליטות ציינה כי הקלה בעונשו בעקבות חרטתו וצערו של הנאשם על המעשים אינה ראויה מאחר ובתסקיר המבחן נראה בבירור כי הנאשם לא באמת הבין את חומרת מעשיו, והתייחס בזלזול אל המתלוננות.
לבסוף, ציינה הפרקליטות את העובדה כי הנאשם פעל במשך כ-3 שנים ולכן לשיטתה, אין לקבל את הטענה כי למשיב עבר פלילי נקי. המעשים שעשה היו קשים ובזויים, לדבריה, ונמשכו על פני תקופת זמן לא מבוטלת.
הנאשם לא הפעיל כוח על המתלוננות
בא כוח הנאשם, טען בערעורו, כי בית המשפט המחוזי לא התחשב בנסיבות חייו של הנאשם ובעובדה כי איבד את פרנסתו, וכי מצבו הנפשי הורע מאוד והוא זקוק לטיפול בשל כך. כמו כן, ציין סנגורו כי גזר הדין לא משקף את חומרת מעשיו של הנאשם. לפיו, מעשיו של הנאשם אמנם מעוררים סלידה מבחינה ערכית, אך לא עד כדי כך מבחינה פלילית.
כמו כן, טען סנגורו כי הנאשם קיבל עונש חמור בהרבה מעונש המאסר ורק מתוקף עבירת העבירות, והוא עונש הקלון. הנאשם היה קצין משטרה מכובד לפני שהורשע ובעקבות הרשעתו, איבד את מקום עבודתו, את פרנסתו ואת כבודו, והגרוע מכל, לפי דברי סנגורו, הוא הפגיעה הנפשית והחברתית שנגרמה לילדיו.
לבסוף, התייחס בא כוח הנאשם לאספקט הטיפולי. מאחר והנאשם היה שוטר, הוא לא יוכל להשתלב בתהליך טיפולי בתוך הכלא. ולכן, שחרורו המוקדם יסייע לו בטיפולו הנפשי.
השופט: הנאשם מבאיש במעשיו את ריחם של לובשי המדים
בבואו לתת את הכרעת הדין, התייחסו השופטים בעליון לטענות הצדדים, כשהם נוטים להסכים עם הפרקליטות. הם דחו את טענות הסנגור לגבי המעשים שהינם מעוררי סלידה אך לא חמורים מבחינה פלילית והביעו את מורת רוחם מהעובדה כי הנאשם, שהיה קצין במשטרת ישראל, והיה אמון על השלטת סדר וחוק, ניצל את מעמדו ואת מצבן של הנשים הנתונות בשולי החברה, בלי יכולת או מוטיבציה אמתית להגן על עצמן, והשליט בהן פחד ואימה והכל כדי להגיע לסיפוקו המיני.
יש לך שאלה?
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית
פורום משפט פלילי
פורום בג"צ
עוד קבע בית המשפט כי אין ספק שהמתלוננות לא רצו לקיים יחסים עם הנאשם ועשו זאת רק תחת האימה שמא יעצור אותן או יפגע בהן ובפרנסתן.
לאור כל זאת, קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של הפרקליטות, דחה את ערעורו של הנאשם והאריך את עונשו ל-36 חודשים המאסר בפועל, וכן חייב אותו בתשלום פיצויים בשיעור של 10,000 שקלים כל אחת.