לאחר פטירת האם, הגישה בתה תביעה כנגד אחיה בטענה כי ניצל את אימם ולקח ממנה כספים רבים שהגיעו לסכום של למעלה מ-800 אלף שקלים. 


לטענתה, האח הוציא את הכספים במהלך ארבע שנים, מחשבון הבנק של האם המנוחה באמצעות ייפוי כוח שהיה ברשותו כאשר, לדבריה, הוצאת הכספים נעשתה תוך ניצול מצבה הבריאותי הקשה של האם, וניצול יחסי תלות שרקם האח ביניהם.


התובעת: האח משך 100,000 שקלים כאשר האם הייתה מחוסרת הכרה


עוד טענה האחות כי האם לא הייתה מסוגלת, בתקופה בה הייתה חולה, להבין את המשמעות של חתימה על שיקים ומסמכים, וכי האח ניצל עובדה זאת כדי לרוקן את חשבונה. עוד הוסיפה כי הוא אף משך מחשבונה של האם סכום של 100 אלף שקלים כאשר הייתה מחוסרת הכרה.
לפי התובעת, הנתבע רקם מערכת יחסים תלותית מאוד עם האם, כאשר היא מנסה לרצות אותו בכל דרך כדי שלא תרגיש בודדה. לכן, לטענת התובעת, האם הסכימה לתת לבנה כספים רבים ומוגזמים.


בנוסף ציינה בתביעתה כי כאשר אביהם נפטר, הועברו הכספים לחשבון בבנק לאומי, וכשהלכה יחד עם אימה לסניף הבנק, נדהמו השתיים לגלות כי לא נותר כלל כסף בחשבון. בעקבות זאת, פנו למחלקה המשפטית בבנק והקפיאו את פעילותו של האח בחשבון. או אז החלו בפניה למינוי אפוטרופוס לאם אך זו נפטרה כחודשיים אחר כך מבלי שהספיקו למנותו. כאשר התגלע ויכוח בינה ובין האח לגבי חלוקת העיזבון, הגישה האחות תביעה נגדו בבית המשפט.


הנתבע: כל הכספים התקבלו במתנה 


מנגד, טען הנתבע, כי כל הכספים כולם ניתנו לו במתנה תוך הסכמה מלאה ורצון טוב. להגנתו טען כי התובעת בעצמה הודתה כי כל השיקים נחתמו על ידי המנוחה ודבר לא נלקח במרמה. כמו כן, הטענה כי משך כספים בעוד אמו הייתה מחוסרת הכרה לא נכונים כלל ואף לא הוכחו על ידי התובעת.


בהתייחסו ליחסי התלות שכביכול יצר ביניהם במכוון, טען הנתבע כי אין בכך דבר. לפיו, עצם העובדה כי היה מבקר את אמו בכל יום לא הופך אותה לתלותית; הייתה לה מטפלת צמודה, היא ראתה טלוויזיה, קראה ודיברה לעניין. כמו כן, ציין הנתבע כי בשלב מסוים היא אף הועברה לבית אבות, שם טופלה על ידי צוות רפואי ומכאן שטענות על תלות אינן רלוונטיות.


יחסי האם ובנה היו קרובים מאוד


בבואה לתת הכרעתה, ציינה השופטת את התמודדותה עם שלוש שאלות עיקריות על מנת להגיע להחלטה. האחת, האם משך הנתבע את הכספים באמצעות ייפוי כוח, השנייה האם ניתנה לו הרשות לקחת את הכספים והשלישית, האם הכספים ניתנו במתנה בהתאם לטענת הנתבע.


לאחר עיון במסמכים ושמיעת העדויות, קבעה השופטת כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הכספים נלקחו במרמה ותוך ניצול המנוחה. כל טענותיה נותרו בגדר השערות, וכתשובה לדרך בה נמשכו הכספים הניחה התובעת כי הם נמשכו באמצעות ייפוי כוח אך הוסיפה שאינה יודעת זאת בוודאות.


כמו כן, לדברי השופטת, למרות שמדובר בתביעה שכל עניינה הוא ענייני כספים ובנק, עדיין לא הומצאו מסמכים או אישורים התומכים בטענותיה, מה גם שלא הצליחה להוכיח מתי נמשך הכסף ובאילו תאריכים למרות שלכאורה ניתן לשער כי כאשר פועלים מול הבנק יכולה הייתה בקלות להשיג מסמכים כאלה ולהוכיח כי נמשכו כספים באותה תקופה בה הייתה האם המנוחה מחוסרת הכרה. בנוסף, מתביעתה כלל לא ברור האם הכספים נמשכו על ידי המנוחה או על ידי האח.

 

יש לך שאלה? 

פורום צוואות ירושות
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


לעומת זאת, השופטת ציינה בהחלטתה כי שוכנעה שיחסיהם של המנוחה והנתבע היו קרובים מאוד, וכי טענתו בדבר קבלת מתנה מתקבלת על הדעת. כמו כן, לפי התרשמותה, היו יחסיהם קרובים יותר מיחסי הנתבעת עם אמה, שביקרה אותה לעיתים רחוקות.


לאור כל זאת, ולאחר שהתובעת לא הוכיחה שהנתבע פעל במרמה, וכן לא הוכחה השפעה מיוחדת שהפעיל הנתבע על המנוחה, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות משפט על סך 7,000 שקלים.