עונשי מאסר של שנה ושנה וחצי נגזרו על צעירים, בני 19 ו-22 בהתאמה, אשר תקפו בדצמבר האחרון חייל ברמת גן.


על פי כתב האישום, בו הודו הנאשמים, בסביבות השעה 02:00 הלך המתלונן, אז חייל בצה"ל, ברחוב ברמת גן ודיבר במכשיר הסלולרי שברשותו. השניים, שהיו תחת השפעת אלכוהול, ניגשו אליו וללא כל התגרות מצידו החלו לחבוט בו באגרופיהם. המתלונן, שסבר כי הם רוצים לשדוד אותו, שאל אם הם מעוניינים בטלפון שברשותו אך הם לא השיבו והמשיכו להכותו עד זוב דם. לאחר מכן ברחו מהמקום כשהטלפון בידם, אולם הם השליכו אותו לפח מאוחר יותר באותו לילה.


הטיעונים לעונש


עורך הדין מטעם המדינה ציין כי מדובר במעשה אלימות חמור ללא כל סיבה המטריד את שלום הציבור ופוגע בתחושת הביטחון של כל אזרח ואזרח. אלימות זאת צריכה להטריד את בית המשפט יותר מאלימות "שיש לה הסבר" כגון אלימות שמקורה בבצע כסף או מתוך תחושת נקם. הוא הוסיף כי טיבה של אלימות זו מחריד יותר, שכן הסתמיות שבה הופכת אותה לפסולה מוסרית ברמה הגבוהה ביותר.


עוד ציין בא כוח המאשימה את הסכנה הפוטנציאלית הקיימת בהתפרצות חסרת רסן תחת השפעת אלכוהול, אשר גרמה בעבר למוות של קורבנות חסרי מזל. אי לכך, ביקשה התביעה להשית עונש של שנתיים מאסר בגין מעשה זה.


סנגוריהם של הנאשמים טענו מנגד כי יש לאמץ את תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינם, ולגזור עליהם עונש מאסר על תנאי בלבד. על פי התסקיר, שני הנאשמים הינם עולים מחבר העמים שלא הצליחו להתאקלם בארץ ומצאו מפלט במשקאות אלכוהוליים ולעיתים גם בסמים קלים. השניים לא סיימו את לימודיהם בבית הספר ואף ולא גויסו לצה"ל. אי לכך המליץ שירות המבחן לגזור עליהם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ולשלבם בקבוצות טיפוליות לגמילה מאלכוהול וטיפול ביצר התוקפנות המצוי אצל שניהם. הסנגורים, כאמור, עתרו לקבל המלצה זאת.


בית המשפט: המלצת שירות המבחן לא עומדת במבחן המציאות


השופט שדן בתיק, בבית משפט השלום בתל אביב קבע כי במקרה שלפנינו מדובר בעבירת אלימות חמורה, אשר רק במזל הסתיימה בפציעה קלה של המתלונן, אולם אין בליבו לשער את הטראומה שנגרמה למתלונן עקב התקיפה האכזרית. אי לכך, המלצת שירות המבחן אינה מתקבלת, היות ואינה משקפת את חומרת המעשים.

 

יש לך שאלה? 

פורום משפט פלילי
פורום ועדות שחרורים


לדברי השופט, שירות המבחן התעלם מכך שאחד הנאשמים הורשע בעבר בעבירת תקיפה תחת השפעת אלכוהול, אולם עקב גילו הצעיר לא הוענש. לנאשם השני זוהי העבירה הראשונה, אך עובדה זו תעבוד לטובתו במידה מסוימת בלבד, היות ולדעת השופט אין מניעה מלגזור על הנאשמים עונש משמעותי בדמות מאסר בפועל.


בסיכומו של דבר. קבע השופט כי נאשם אחד ירצה 18 חודשי מאסר בפועל, ואילו הנאשם השני ירצה שנת מאסר אחת. השניים אף יפצו את המתלונן בסכום של 3,000 שקלים.