אישה שרצתה למכור את דירתה באזור הדרום, לא תיארה לעצמה כי תיפול לתרגיל עוקץ מתוחכם של עורך דין וקונה. השניים סיכמו עימה כי יקנו ממנה את הדירה ב-330 אלף שקלים, אך בפועל שילמו רק 245 אלף. האישה, בתגובה, תבעה אותם בבית המשפט השלום באשדוד.


האישה, נפגשה עם הקונה ועורך דינו שהיו מעוניינים בדירה,אשר שוויה 330 אלף שקלים, והם סיכמו עימה כי מכירת הדירה תיערך בשני שלבים: בשלב הראשון, יעבירו לה 245 אלף שקלים, והדירה תירשם על שם הקונה בלשכת המקרקעין. לאחר מכן יועברו לה 85 אלף שקלים, שיוחזקו בינתיים בנאמנות על ידי עורך הדין.


כששאלה לפשר העניין, עורך הדין הסביר לה כי על מנת לחסוך במס רכישה, יש לרכוש את הדירה במחיר נמוך יותר. עורך הדין הבטיח לה כי היתרה על סך 85 אלף שקלים נשמרת אצלו בנאמנות, והיא תימסר לה כשהעסקה תושלם.


עורך הדין והקונה הכחישו את ההסכם בעל פה


כשהושלמה העסקה, פנתה התובעת אל הקונים וביקשה לקבל את יתרת הכסף, עורך הדין אמר כי הוא זקוק לאישור הלקוח וחזר וטען בפניה כי תקבל את כספה כמובטח. אולם מספר ימים לאחר מכן הפכו עורך הדין והקונה את עורם והכחישו כי הסכימו להעביר לה סכום כסף נוסף. אי לכך, תבעה המוכרת את השניים בבית המשפט השלום באשדוד על סך של 95 אלף שקלים.


הנתבעים טענו מנגד כי התמורה שסוכמה עם התובעת בעבור הדירה היא 245,000 שקלים. הסכם המכר מציין במפורש את המחיר ששולם בעבור הדירה והתובעת הגישה את תביעתה כשנתיים לאחר ההסכם, דבר המראה כי אין לטענותיה כל בסיס ודין התביעה להידחות.


התובעת השמיעה בפני בית המשפט הקלטות של שיחותיה עם עורך הדין והנתבע בהם הם מודים כי בקיום ההפרש בגובה 85 אלף שקלים. הנתבעים טענו כי הראיה שבידם, ההסכם הכתוב, חזקה יותר, שכן על פי הכלל, רק מסמך בכתב יכול להוות ראיה כנגד מסמך בכתב.


השופט: ההקלטות ראיות קבילות, הנתבעים יפצו את התובעת ב-95 אלף שקלים


השופט שדן בתיק כתב בפסק הדין כי בית המשפט העליון קיבל בעבר הקלטות כראיה נגדית למסמך בכתב. משכך, ועקב העובדה כי ההקלטות שהובאו על ידי התובעת תומללו כראוי, יש לקבלם כראיה נגדית למסמך שבידי הנתבעים.


בהקלטות עצמן, קבע השופט, מודים הנתבעים 7 פעמים בקיומו של צ'ק הביטחון אשר היה אמור להגיע לתובעת. ולפיכך, יש לקבל את גרסתה לאירועים.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום רכישת דירה | מכירת דירה


זאת ועוד, השופט תהה לפשר העובדה כי עורך הדין לא גבה שכר טרחה בעבור שירותיו. לדעת השופט, קיימת אפשרות כי עורך הדין שלשל את 85 אלף השקלים לכיסו, בעצתו של הנתבע.


בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה במלואה. השופט קבע כי הנתבעים יפצו את התובעת, ביחד ולחוד, בסכום של 95 אלף שקלים וכן יישאו בהוצאות משפט, על סך 25 אלף שקלים.


נוכח חומרת המעשים, הורה השופט להעביר עותק מפסק הדין לרשות המיסים בבקשה כי תבחן את המקרה מחדש וללשכת עורכי הדין, על מנת שתבדוק את התנהלות עורך הדין בפרשה.