על פי כתב התביעה, התובעת, תלמידה בכיתה ח' כיום, נפגעה בראשה וברגלה בשנת 2006 במהלך הפסקה בבית הספר היסודי במודיעין עילית. בית המשפט קבע כי בית הספר יפצה אותה ב-50,000 שקלים.


במהלך ההפסקה שיחקו מספר בנות במסדרון. התובעת התכוונה לטפס על כתפי אחת מחברותיה ונפגעה ממטף כיבוי אש שהיה מותקן במקום. המטף השתחרר מהוו עליו היה תלוי, נפל על ראשה ולאחר מכן על רגלה. חברותיה שמו לב כי התובעת מדממת מכף רגלה ונזעקו אל מזכירות בית הספר.


התובעת פונתה באמבולנס לבית החולים שיבא תל השומר שם אבחנו כי היא סובלת מחבלת ראש עם חתך בגולגולת וכן נקטעה הבוהן ברגלה ימין. בגין פציעותיה, הגישה תביעת נזיקין נגד בית הספר ומועצה האזורית מודיעין עילית. לדבריה, היא חשה באי נעימות כשהיא טובלת במקווה עקב קטיעת הבוהן וכן נזקקה לטיפול נפשי ממושך עקב הנפילה והפגיעה בביטחונה העצמי.


נציגי הנתבעים שהעידו, בהם מנהלת בית הספר, האחראי על הבטיחות בבית הספר וכן מורים נטען כי המטפים בבית הספר הותקנו בהתאם לכל הדרישות התקנים והנהלים של משרד החינוך, כמו כן נטען כי מדי שנה נערכת ביקורת בטיחות על ידי משרד החינוך ובית הספר עובר אותו בהצלחה. הנתבעות ביקשו לייחס לתובעת רשלנות תורמת, עקב ההשתוללות במסדרון וההתנהגות הבלתי זהירה שלה שבסופו של דבר גרמה לפציעתה. לסיכום, טענו הנתבעים כי אין בית הספר חייב לפצות את התובעת.


בית המשפט: בית הספר יפצה את התובעת ב-50,000 שקלים


השופטת שדנה בתיק קיבלה את גרסת התובעת באשר לתאונה וקבעה כי בית הספר התרשל בהצבת המטפים. לפי השופטת, על המורים בבית הספר חלה חובת זהירות מוגברת באשר לתלמידים, כפי שיש להורים. על כן יש לקבוע כי חובת זהירות זו מוטלת גם על המועצה המקומית, שאחראית לספק לתלמידים סביבה בטוחה.


השופטת קבעה כי היות והמשחק במסדרונות בית הספר לא נאסר, היה על צוות בית הספר לנקוט באמצעי זהירות מוגברים, יותר מהנדרש בתקן של משרד החינוך. לפי השופטת, ניתן בהחלט לצפות כי ילדים צעירים ייפגעו מהמטף במהלך התרוצצות ומשחקים במסדרונות.

 

יש לך שאלה? 

פורום דיני נזיקין ונזקי גוף
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


זאת ועוד, בחקירתו הנגדית הודה אחראי התחזוקה בעירייה כי ה-ווים עליהם היו מותקנים המטפים הוחלפו לאחר התאונה מה שמרמז על התרשלות הנתבעת. כמו כן, הנתבעת לא הציבה במסדרונות שלטי אזהרה מפני המטפים או הזהירה בעל פה את התלמידות מפני הסכנה במשחק במסדרונות. משכך, קבעה השופטת, אין מנוס אלא לקבוע כי הנתבעת התרשלה וצריכה לפצות את התובעת.


יחד עם זאת, השופטת לא קיבלה את מלוא התביעה שכן התובעת לא הציגה מסמכים המעידים על מצבה הנפשי. לכן, בהתבסס על חוות דעת אורתופדיות ומומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה הפלסטית נקבע כי אחוז נכותה הרפואית הוא 20% ועל כן הנתבעת תפצה אותה בסכום של 53,000 שקלים.