בני זוג, אשר עברו הליך פונדקאות בגיאורגיה ורצו לרשום את בתם במרשם האוכלוסין כהורי התינוקת, נתקלו בהתנגדות היועץ המשפטי לממשלה וביקשו מבית המשפט להכריע בעניינם.
התובעים, אשר נישאו בנישואים אזרחיים, ערכו הסכם פונדקאות באוגוסט 2011, עם פונדקאית בגיאורגיה. במסגרת התהליך הושתל ברחמה של הפונדקאית עובר שנוצר מביצית התובעת ומזרעו של התובע.
הם הגישו לפני לידתה של התינוקת ולפי נוהל חו"ל, בקשה למתן צו להפניה לבדיקת סיווג רקמות, ולמתן פסק דין הצהרתי שקובע כי התינוקת שתיוולד היא בתם וכמו כן ביקשו לרשום אותה כך במרשם האוכלוסין.
בתגובה לבקשתם, בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה ביקש מהתובע לערוך בדיקת אבהות שלאחריו נקבעה אבהותו.
אך כשביקשו בני הזוג לבצע בדיקה גנטית לקביעת האמהות, היועץ המשפטי קבע כי בשלב זה אין צורך בכך ובדיקת האב מספיקה בכדי להביא את התינוקת לארץ.
לאחר שבני הזוג התעקשו על הבדיקה הגנטית, ואכן תוצאות הבדיקה הצביעו על אמהות גנטית של התובעת, בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה הביע התנגדותו לקביעת האם כהורה הביולוגי של התינוקת, וביקש להוציא "צו הורות פסקתי" בלבד.
אין לבעלת הביציות מעמד משפטי
טענות היועץ המשפטי נשענות על הדין הישראלי בו לבעלת הביציות אין כל מעמד משפטי כלפי הילוד ובעצם האם היולדת היא אם התינוק, לפי חוק הפונדקאות וחוק הביציות.
לשם שינוי של המצב המשפטי, לדבריו, יהיה צורך בהליך משפטי אשר יהפוך את הקשרים וייתן מעמד לאם הגנטית ולא לאם היולדת.
לטענתו, עד שיוסדר חוק מפורש, יש מקום להוציא "צו הורות פסקתי" לאם בתנאי שיתקיימו תנאים מסוימים, ביניהם: שתוגש חוות דעת מומחה לגבי תוצאות הבדיקה הגנטית וכן חוות דעת מומחה המתייחס לחוק הזר במדינה בה נעשה ההליך. כמו כן, צריך לוודא את זכויותיה של הפונדקאית ולהוכיח כי אכן וויתרה על מעמד ליילוד.
החוקים לא חלים על פונדקאות בחו"ל
התובעים בתגובה טענו כי הביאו ליועץ המשפטי לממשלה את כל המסמכים הדרושים, וכי הליך הפונדקאות בוצע כחוק. לגבי הדין הזר, טענו כי מבחינת החוק הגיאורגי לפונדקאית אין שום זכויות לגבי התינוקת. כמו כן, צירפו אישור רפואי המעיד כי העוברים שהושתלו בגופה של הפונדקאית נוצרו מהפריה עם ביציות התובעת.
בנוסף, הגישו את הסכם הפונדקאות המקורי לפיו לפונדקאית אין כל זכויות ביחס לתינוקת, וכן הגישו תוצאות של בדיקת רקמות המעידות כי ישנה התאמה גנטית בין התינוקת לשני התובעים.
בסוף תביעתם, טענו בני הזוג כי שני החוקים אותם הביא היועץ המשפטי לממשלה בין כה וכה אינם חלים על הליך פונדקאות בחו"ל ולכן מספיקה תוצאת בדיקת הרקמות כדי לקבוע את הורותה של התובעת.
"שלשה שותפין יש באדם, הקב"ה ואביו ואמו"
השופטת קיבלה את טענת התובעים כי החוקים הללו אינם חלים על הליך הפונדקאות בחו"ל ויחד עם זאת תמכה בעמדת היועץ המשפטי לחשיבות יצירת כללים שיפעלו גם על הליכים בחו"ל כדי למנוע מקרים בו נפגעים זכויותיה של הפונדקאית וכן בכדי למנוע הברחת ילדים.
עוד הוסיפה השופטת כי במקרה זה קיימת חקיקה במדינת גיאורגיה המסדירה את ההליך, ולכן אין מקום לקבוע כי היה כאן קיפוח של האם הפונדקאית או שפגעו בזכויותיה.
יש לך שאלה?
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום פונדקאות
כמו כן, ציינה השופטת את העובדה שבני הזוג עברו תהליך ארוך ולא פשוט כאשר במהלכו עברה התובעת הפריה חוץ גופית בהליך הכרוך בסבל פיזי ונפשי.
בסיום דבריה, הביעה השופטת דעתה בעניין וטענה כי יש הבדל בין פונדקאות בה משתילים עובר ברחם הפונדקאית לבין פונדקאות בה הביצית נתרמת על ידי הפונדקאית, וכי היא סבורה שיש לתת משקל משפטי לקשר הדם.
לבסוף התייחסה למשפט העברי ולכך שיש כמה עמדות לגבי זהות האם, אך ציינה כי כיום הדעה הרווחת, אפילו בקרב פוסקי ההלכה, היא שהאם הגנטית היא אם היילוד ולחיזוק דבריה הביאה ציטוט תלמודי לפיו: "שלושה שותפין יש באדם, הקב"ה ואביו ואמו". כלומר, עיקר השותפות ביצירת הוולד הינה בהטמעת המטען הגנטי שמקורו בזרע האב ובביצית האם.
לאור כל זאת, קיבלה השופטת את טענת התובעים וקבעה כי התובעת היא אמה של התינוקת.
.jpg)
-min(2).jpg)
.JPG)
