לפי כתב האישום, במהלך שנת 2004 גילה הנאשם כי הוא נשא נגיף HIV וכשסיפר לאשתו ביקשה שלא לקיים עמו יחסי מין. ערב אחד, בין השנים 2008-2009, ביקש הנאשם מאשתו לקיים יחסים, משסירבה איים עליה כי יהרוג אותה ואז בעל אותה כשכל העת היא מנסה להתנגד לו ולהשתחרר מאחיזתו. 


כמו כן, ביוני 2012 ביקש שוב מן המתלוננת לקיים יחסי מין ומשסירבה אנס אותה כאשר לאחר מכן כשניסתה לברוח מן הבית, עצר אותה הנאשם, נעל את הדלת ומנע ממנה להתקשר או לצאת עד למחרת בבוקר.


עוד לפי האישום, כשנה קודם למאסרו ב-2012, איים הנאשם על אשתו בהזדמנויות שונות שיהרוג אותה, יחנוק אותה ויפגע בבני משפחתה. הנאשם והמתלוננת נשואים 14 שנים ויש להם שלושה ילדים. 


הנאשם: עובד חרוץ ונאמן למשפחתו


הנאשם, בן בכור לשישה אחים ואחיות, התייתם מאביו כשהיה בן 14 לפני שעלו לארץ, ותפקד מאז כאב המשפחה, כשהוא מגדל את אחיותיו הקטנות. לשולחן העדים, עלו זה אחר זה, אמו, שתי אחיותיו, שניים מחבריו ושני חברים ממקום עבודתו, כאשר כולם מעידים לטובתו ומבקשים מבית המשפט להתחשב בנסיבות חייו הקשות ובמצבו הבריאותי. הם סיפרו על איש משפחה מסור ועובד חרוץ, שקט ומנומס שאף מתנדב בזמנו הפנוי.


המתלוננת מתקשה להשתחרר מן הטראומה

 

יש לך שאלה? 

פורום ועדות שחרורים
פורום משפט פלילי


התביעה בטענותיה הדגישה את חומרת המעשים ואת העובדה כי הנאשם אנס את המתלוננת פעמיים למרות שידע כי היא מפחדת להידבק מהנגיף שנשא בגופו, איים עליה במותה ואף השפיל אותה לעתים תכופות. לפי תסקיר שהוגש על ידי עובדת סוציאלית, המתלוננת עברה טראומה קשה מאוד ומתקשה להשתחרר ממנה. על פי הערכתה היא ממשיכה להתנהל תחת הטראומה והכאב כשהיא מנסה לגונן בכל העת על בנותיה.


לאור זאת, ביקשה התביעה להחמיר עם הנאשם ולקבוע מתחם עונש הנע בין 4 ל-8 שנות מאסר בפועל.


להגנתו, טען הנאשם כי הינו בעל עבר נקי ומעולם לא נחקר במשטרה, הוא הזכיר את עובדת יתמותו ודאגתו למשפחתו, את עובדת מחלתו והשפעותיה עליו הן פיזית והן נפשית עקב יחס הסביבה אליו.


לגבי עבירות האינוס בהם הואשם, טען כי הוא השתמש באמצעי מניעה ולא גרם נזק פיזי למתלוננת. בסיום דבריו, התייחס הנאשם לתנאים הקשים בהם הוא מוחזק במעצר בשל מחלתו, וביקש להתחשב במצבו הבריאותי והנפשי הקשה.


בית המשפט: יש צורך בעונש מרתיע


בבואם לקבוע את מתחם העונש, ציינו שלושת השופטים את הפגיעה החמורה בכבודה, בגופה ובנפשה של המתלוננת תוך השפלתה המתמדת. כמו כן, הדגישו את העובדה כי המתלוננת סוחבת עמה עד היום טראומה קשה. לפיכך קבעו כי העונש לא יפחת מארבע שנות מאסר בפועל.


בהתייחסם לנאשם, ציינו השופטים את עברו הנקי מפלילים ואת עובדת היותו עובד מסור ובן משפחה נאמן לאמו ולאחיותיו. כמו כן, התייחסו למחלתו וליחס המשפיל לו הוא זוכה בעקבותיה. עוד הוסיפו, כי ידוע הוא שעונש מאסר יפגע מאוד במשפחתו הנעזרת בו ונשענת עליו.


יחד עם זאת, לפיהם, יש צורך בהרתעה ואין מקום להתחשב באופן משמעותי בנסיבות חייו הקשות של הנאשם שהרי חשב רק על עצמו ועל סיפוקו, ולא שעה לתלונותיה ולהפצרותיה של אשתו.


לאור כל זאת, גזרו השופטים 6 שנות מאסר בפועל על הנאשם, ושנתיים וחצי מאסר על תנאי.