בית משפט השלום לענייני משפחה בתל אביב נדרש בשבוע שעבר להחלטה בעניין משפחתי סבוך במיוחד.

 
בשנת 2009 נפטר בן זוגה של התובעת והוריש לה, בין שאר נכסיו, דירת גן בה התגוררו באותה עת נכדה ובן זוגו. לאחר שנתיים, בהן לא שילמו שכירות, ביקשה התובעת מנכדה לפנות את הדירה, והוא כתגובה טען כי קיבל את הדירה במתנה מן זוגה כשהיה בחיים.


באפריל 2012 הוגשה תביעה נגד הנכד על ידי סבתו בבקשה שייצא מן הדירה לאלתר. חודש לאחר מכן, השיב הנכד בתביעת נגד בה טען כי קיבל את הדירה במתנה מבן זוגה של סבתו.

 

קיבל במתנה את הדירה כשהיה בן 14 


לטענת הנכד כשהיה בן 14, הבטיח בן זוגה של סבתו (שלא היה ביניהם קשר דם), שייתן לו דירה במתנה כשיגיע לגיל 18. כשהיה הנכד בן 19 הוא עבר לגור בדירה, יחד עם בן זוגו, בידיעה שסבו מברר כיצד להעביר את הדירה על שמו. לטענתו הוא סבר כי יש לו זכויות בדירה ואף השקיע בדירה בשיפוצים של למעלה מ-37 אלף שקל, דבר שלא היה עושה אילולא חשב שהדירה היא שלו.


לטענתו, הוא ובן זוגו טיפלו בסבתא משנפטר המנוח ואף נאלצו לעזוב את עבודתם בשלב מסוים כדי שיוכלו לטפל בה "מסביב לשעון".
בנוסף, טען הנתבע כי היחסים בינו לבין סבתו קיבלו תפנית כאשר היא פגשה מישהו חדש אשר לדעתו מנצל אותה ומבקש להשתלט על נכסיה. בטענתו ציין שסבתו העבירה דירה אחרת שברשותה אל בן זוגה החדש וכן נתנה לו ג'יפ חדש שקיבלה מהירושה. לשיטתו, אדם זה מסית את סבתו כנגדו.


בהתייחסו להסכמי השכירות טען כי אמנם חתם על ההסכמים אך לא ידע מה תכנם והאמין לדברי סבתו כשאמרה לו שאלו מסמכים להעברת בעלות על הדירה.

 

יש לך שאלה? 

עריכת צוואה | רישום צוואה
פורום צוואות ירושות
פורום בית משפט לענייני משפחה


הנתבע אף הסכים כי לא מדובר במתנה ממש אלא בהתחייבות לתת מתנה שהמנוח לא הספיק לתת לפני לכתו. לפיכך, ביקש הנכד להתייחס לבקשתו לפנים משורת הדין.


לעומתו, טענה התובעת, סבתו, כי מעולם לא הובטחה המתנה לנכד, וגם אם כך שהרי לא נחתם ביניהם דבר והדירה הוזכרה בצוואתו של המנוח ככזאת שתועבר לרשותה לאחר מותו. עוד טענה, כי היא זו שהפצירה בבן זוגה להרשות לנכדה לגור בדירה. מה גם שלפי דבריה, נכדה לגור לדירה ללא ידיעתם ורק בדיעבד הורשה לגור בה.


עוד טענה התובעת כי למרות שנחתמו הסכמי שכירות פעמיים, קיבלה לידה 800 שקלים בלבד וכי לא שולמו דמי השכירות מעולם. עוד הוסיפה התובעת כי קיבלה מסרונים מנכדה שמוכיחים כי סבר כי אין לו זכויות בדירה.

 

החלטת השופט: הנכד ניצל את סבתו 


בהחלטתו הביע השופט את מורת רוחו מן הנתבע. לפיו, עולה מן העדויות כי הנכד ובן זוגו ניצלו באופן ציני את הסבתא, התייחסו אליה בזלזול, וטענו כי היא סנילית ומבולבלת. לדברי השופט, הנכד "התעורר" כשראה שהיא מעבירה את כספה ונכסיה לאדם אחר מלבדו, ופעל מחוסר תום לב.

 

כמו כן, בהתייחסו לעניין המתנה, קבע השופט בהחלטתו כי לא הובאה לבית המשפט שום הוכחה לכך בשום שלב. לא נמצאו עדים או מסמכים המעידים על הבטחה, וקבע שסביר להניח כי מדובר בהבטחה בעל פה לילד בן 14 שככל הנראה המנוח מעולם לא התכוון לקיים.


לפיכך, קבע השופט שהנכד ובן זוגו יתפנו מיד מן הדירה וישלמו לתובעת את הוצאותיה בסך 55 אלף שקלים.