בית משפט השלום בירושלים, זיכה אתמול מחמת הספק אדם שהואשם בהכאת בת זוגו ובאיומים עליה.
יש לך שאלה?
פורום ועדות שחרורים
פורום משפט פלילי
הנאשם, תושב מזרח ירושלים, ניהל רומן מחוץ לנישואים עם צעירה שפגש דרך הפייסבוק. כשאחיה של הצעירה גילו את הרומן, הם הכריחו את הנאשם לשאת אותה לאישה בניגוד לרצונו.
הכה אותה ואיים לפרסם תמונותיה בעירום
לפי האישום הראשון, החל עימות בין הנאשם לבין המתלוננת בביתה, באפריל 2012, כאשר הנאשם מכה אותה בבטנה באגרופיו, ואף מנסה לחנוק אותה. לפי האישום השני, כחודש וחצי לפני האירוע הנ"ל, במהלך ריב בין השניים הכה הנאשם את המתלוננת על גבה, משך בשערה וחנק אותה.
כמו כן, כתב האישום מציין עימות שהתרחש ביניהם בתחנת המשטרה, כאשר המתלוננת ניגשה להגיש תלונה לאחר הריב. שם, איים הנאשם על המתלוננת בכך שיפרסם תמונות עירום שלה ביו טיוב.
בתביעתה שוטחת המתלוננת מקרים רבים בהם הכה אותה הנאשם. היא סיפרה כי היו ביניהם סכסוכים רבים, וכי הוא נהג לדבר אליה לא יפה בנוכחות אשתו הראשונה. עוד הוסיפה כי לאחר שאיים עליה בתחנת המשטרה ובעקבות המכות שקיבלה הרגישה ברע ונלקחה לבית החולים, שם קיבלה זריקת הרגעה ואושפזה ללילה.
עוד סיפרה המתלוננת שסיפרה לרופא המשפחה כי בעלה מכה אותה, ואף הפצירה בו שלא לגלות למשפחתה, פן יגלה הבעל ויגרש אותה.
בהתייחסה לעובדה שלא התלוננה עליו בעבר, אמרה המתלוננת שפחדה לפגוע בכבוד המשפחה וכן פחדה שתגורש.
הוכרח להינשא לה באיומי אקדח
הנאשם, מנגד, סיפר שבראשית היכרותם חיזרה אחריו המתלוננת ואף הייתה מרבה להתקשר אליו ולהגיע לשכונה בה גר. היא הפצירה בו להתראות עמה, למרות שגילה לה שהוא נשוי ואב לילדים. בסופו של דבר, התפתח ביניהם רומן ואז הוכרח להתחתן איתה באיומי אקדח, כך לפי דבריו. עוד סיפר כי היא כל הזמן חששה שיעזוב אותה, והייתה "משגעת" אותו, כדבריו, בשאלות שונות על עוצמת אהבתו.
הנאשם מצידו טען כי מעולם לא הכה אותה, וכי היא בדתה הכל מליבה בגלל קנאתה העזה באשתו וילדיו. בהתייחס לחבלות על גופה נזכר כי באותו חודש נפלה על הגב בזמן שניסתה להחליף נורה.
לטענתו, איים עליה בתחנת המשטרה כתגובה נסערת לפגיעה בכבוד בנותיו. לדבריו, היא החלה לדבר סרה בבנותיו ו"איחלה" להן שגם הן יחוללו לפני החתונה כפי שחילל אותה. ממקום כאבו הוא איים עליה בחזרה, אך היה זה איום שווא שהרי אין ברשותו תמונות שלה למעט תמונות החתונה.
המתלוננת הגזימה בעדותה
בבואה לתת את פסק הדין התייחסה השופטת לראיות ולעדויות תוך שהיא מציינת את מידת ההגזמה של המתלוננת בסיפוריה. לפיה, עדותה הייתה מוגזמת לעתים ואף התגלו בה שקרים וסתירות. דוגמא אחת לכך ניתן לראות בדבריה על רופא המשפחה כאשר לאחר גביית עדות ממנו התברר כי לא סיפרה לו כלל על בעלה; דבר שפגם באמינותה.
בסוף דבריה, טענה השופטת כי יש מקום לשער שהמתלוננת פעלה ממניעים זרים בגלל קנאתה באשתו של הנאשם ועקב סבלה על היותה האישה השנייה.
מכל מקום, הדגישה השופטת, אין בהחלטתה לומר כי הנאשם לא הכה את המתלוננת בוודאות, אלא שיש ספק סביר שלא כך היו הדברים, ועל כן אינה יכולה להאשים את הנאשם והיא מזכה אותו מחמת הספק.
.JPG)
