מדובר במשפחה בת חמש נפשות אשר יצאו לראשונה בחייהם לחו"ל, חופשה בצפון איטליה. לצורך כך רכשו מחברת "אופיר טורס" חבילת נופש לאזור, הכולל בין השאר קבלת רכב מושכר מחברה מקומית, עם נחיתתם בשדה התעופה שבעיר ורונה.
אולם, כשהגיעו אל דלפק חברת ההשכרה "אוטויורפ" בשדה התעופה בורונה, גילו התובעים לתדהמתם כי לשם קבלת הרכב, עליהם להציג כרטיס אשראי בינלאומי כבטוחה. התובעים, אשר לטענתם לא משתמשים בכרטיסי אשראי כלל, הופתעו מבקשה זו- וכל ניסיונותיהם לקבל את הרכב תמורת ביטחונות אחרים כשלו. לטענתם, רק כעבור שלושה ימים בהם היו צריכים להשתמש בתחבורה ציבורית, הצליחו לקבל את הרכב בעזרת חברתם שגרה בקרבת מקום.
התובעים טוענים כי בשום שלב בתהליך ההזמנה לא הוסבר להם כי יש צורך בכרטיס אשראי בינלאומי על מנת לקבל רכב. עקב כך, נפגמה הנאתם מהחופשה אותה הם תכננו זמן רב- חופשה אליה יצאו בפעם הראשונה בחייהם ומסלולה תוכנן בקפידה. החופשה שובשה עקב ההוצאות הכספיות שנכפו עליהם היות והיו צריכים לנסוע במוניות ובאוטובוסים במהלך שלושת הימים הראשונים.
יש לך שאלה?
מימוש זכויות נוסעים עקב עיכוב בטיסה או עקב ביטול טיסה
פורום צרכנות ותביעות קטנות
הנתבעת טוענת מנגד כי פעלה במקצועיות ובאחריות, וכי לא עלה בליבה ספק כי התובעים אינם מורגלים בנסיעות לחו"ל והם אינם יודעים כי יש להמציא כרטיס אשראי בינלאומי על מנת לקבל רכב מושכר. במסמך שהגישה מאוחר יותר לבית המשפט, טענה אף לרשלנות תורמת מצד התובעים אשר עזבו את הארץ ללא כרטיס אשראי בינלאומי, בעוד כל אדם בר דעת יודע שיש להפקיד כרטיס אשראי זה כעירבון לצורך קבלת רכב שכור.
בית המשפט: הנתבעת התרשלה בחומרה, ותפצה את המשפחה
השופטת שדנה בתיק, בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה כתבה בפסק הדין כי מן העדויות והמסמכים שהוצגו עולה כי אופיר טורס הסתפקה במסירת שובר השכרת הרכב לתובעים ולא וידאה עימם כי הם יודעים שיש צורך בכרטיס אשראי בינלאומי מתוך הנחה שגויה כי "כל אדם אמור לדעת זאת בימינו". במחדל זה, כתבה השופטת, כשלה הנתבעת כישלון חמור.
גם הטענה השנייה של החברה הנתבעת לפיה "לא עלה בליבה חשד כי התובעים לא מורגלים בנסיעות לחו"ל" הינה שגויה. שכן גם בימינו יש כאלה שמעולם לא יצאו מן הארץ, ועובדה זאת לא צריכה להפתיע את נציגי החברה.
משום כך, קבעה השופטת כי החברה וספקית השירות צריכות לפצות את את המשפחה התובעת בגין הנזקים שנגרמו להם. התובעים טענו כי הנזק שנגרם להם במהלך שלושת הימים ללא הרכב הוא 15 אלף שקלים, אולם השופטת קבעה שסכום זה חסר פרופורציה, שכן החופשה כולה עלתה 20 אלף שקלים.
השופטת אמדה את הנזק (3 ימים ללא רכב, שיבוש מסלול הטיול, תשלום לאמצעי תחבורה חלופי ועוגמת נפש) ב-7,500 שקלים. נוסף לפיצוי, יישאו החברה הנתבעת והספקית, בהוצאות המשפט בסך של 1000 שקלים.