יוצא לוב הוכר כניצול שואה לאחר מותו

 בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אלמנתו של מנוח יוצא לוב שהגיש בקשות בגין עילת בריחה מפחד הגרמנים זכאית לתגמולים מהרשות לזכויות ניצולי השואה.

יש לך שאלה? 

פורום זכויות ניצולי שואה

פסק הדין התקבל לאחר ערעורים רבים שהוגשו אל בית המשפט עוד בחייו של המנוח, וכן אף לאחר מותו באמצעות עורכי דינו.

בהחלטתם היו צריכים השופטים להחליט האם להתעלם מן העובדה שעורכי דינו של המנוח הגישו ערעורים בשמו לאחר מותו כשהם לא מציינים כי הוא נפטר משכבר, ואף דורשים לזרז הליכים עקב מצבו הבריאותי. רק לאחר שהתקבל ערעורו פנו עורכי הדין אל בית המשפט וביקשו להעביר התגמולים לאלמנתו מאחר והמבקש נפטר.

הרשות מושכת את ההכרה: המבקש נפטר לפני שערער

החלטת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר להיעתר, לאחר הערעור השלישי, לבקשתו של המנוח ניתנה בהתאם להחלטה מנהלית בעניין זכויות יוצאי לוב. החלטה זו ניתנה כעשרים ימים לפני מותו של המבקש, ובה יוצאי לוב זכאים באופן גורף לתגמולים כל עוד שעילת תביעתם נוגעת לרדיפות ופחד מהשלטון הנאצי ללא צורך בבדיקה פרטנית.

לאחר שנקבעו אחוזי נכות למבקש, עורך דינו הודיע על מותו, או אז משכה הרשות את ההכרה וביטלה את התגמולים בטענה שזכות התגמולים אינה ניתנת להורשה.

כמו כן, לאחר דחיית תביעתו המקורית, לא ביקש המבקש בחייו הכרה לפי ההחלטה המנהלית האחרונה אלא לאחר מותו. מה גם שהבקשה נעשתה בשמו למרות שייפוי הכוח לעורכי דינו פג עם מותו. עוד הוסיפו, כי אם היה מבקש בחייו, היה מקבל מבוקשו.

לאחר שנמשכו זכויות התגמולים שניתנו עקב הסיבות האמורות, פנה עורך דינו של המנוח והגיש ערעור לבית משפט השלום בשם אלמנתו.

בית המשפט, בבואו להחליט בעניין, ציין שני פסקי דין קודמים העוסקים בנושא זה. פסק הדין הראשון מדבר על ערעור שהתקבל למרות פטירתם של התובעים וזאת לפי נתונים היסטוריים, אשר הביאו להחלטה להחלת "הילכת הפחד" על יוצאי לוב.

מהות ההחלטה היא שיוצאי לוב לא ברחו מביתם רק מחשש להפצצות בעקבות המלחמה, אלא גם בשל חשש ממשי מפחד הגרמנים.

בעקבות החלטה זאת וכן בעקבות פסק דין נוסף באותו עניין התקבלה החלטה מנהלית שגורסת כי צריך להכיר בזכותם של יוצאי לוב ויורשיהם לתגמולים בעקבות חשש מרדיפתם על ידי הגרמנים, וזאת בתנאי שנפטרו אחרי הראשון באפריל 2010 והגישו תביעה עוד בחייהם.

באי כוח הרשות לזכויות ניצולי השואה טענו כי לא ניתן לקבל את ערעור המנוח שכן הערעור בשמו הוגש שבעה חודשים לאחר מותו כאשר לא היה הליך תלוי ועומד בעניינו לפני לכתו.

השופטים: התנהלות עורכי הדין תמוהה

למרות כל זאת, בחרו השופטים לקבל את הערעור בטענה כי המנוח נפטר כשלושה שבועות לאחר מתן ההחלטה הגורפת בעניין יוצאי לוב, והיה מקבל אם היה מערער בזמן זה. מה גם שיש זכות בסיסית ליוצאי לוב לקבל זכויות אלו ולהוריש אותם לשאריהם לאחר מותם.

לפיכך, למרות ההתנהלות התמוהה, כך לפי השופטים, של עורכי הדין שביקשו עבור המנוח למרות שפג תוקף ייפוי כוחם, ולמרות העובדה שלא יידעו את בית המשפט לכל אורך ההליכים שמרשם נפטר מזה כבר, קיבל בית המשפט את ערעור המנוח וזיכה את אלמנתו בתגמולים.