בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק אתמול (יום א') כנגד אישה שביקשה זכויות בדירת הורי בעלה.

 
הזוג התגרש בשנת 2012 לאחר כשלוש שנים של האשמות צדדיות, כאשר ב-2009 האישה מבקשת צו הרחקה כנגד הבעל בטענה שהטריד אותה. לאחר שהבעל הוצא מהבית, האישה המשיכה להתגורר בדירה עם שני ילדיהם הקטנים ומנעה מהבעל לשוב לדירה גם לאחר הסרת צו ההרחקה.


לאחר שהבעל הביע את רצונו לשוב לדירתו מאחר והוא בעל הדירה, הגישה האישה תביעה לבית המשפט בבקשה לקבל מחצית משווי הדירה.


האישה טוענת שהדירה ניתנה במתנה


לטענת האישה, כמה חודשים לפני נישואיהם הבטיח אביו של בעלה, לרכוש עבורם דירה בה יוכל הזוג להתגורר אחרי החתונה. לדבריה, הוא פנה למשרד תיווך והדירה נמצאה ככזו המתאימה במיוחד למגורי הזוג. הדירה נרכשה אמנם על שמו של בעלה, אבל לפי דבריה, היא נרכשה עבור שניהם, ונרשמה על שמו בלבד מטעמים הנוגעים למועד הרכישה, אורח חייהם ומוצאם העדתי.


בתביעתה טענה האישה שטיפחה את הבית והשקיעה בו כביתה ולא חשדה כלל שמאחורי גבה מתבצעות פעולות שונות על מנת לנשל אותה בעתיד מזכויותיה, כשהיא מתייחסת לצוואה בה נקבע כי הורי בעלה לשעבר מורישים את הדירה לבנם בלבד.


לטענת בעלה לשעבר, הנתבע, הדירה נרכשה לפני נישואיהם, על ידי כספם של הוריו ועבורם. לפיו הוריו ראו בדירה רכוש שלהם, ורשמו אותה על שמו רק משיקולי מס רכישה. לדברם של ההורים, התובעת לא ידעה כלל על רכישת הדירה כשנעשתה העסקה אלא רק מספר חודשים לאחר מכן כשעברו להתגורר בה. עוד טענו ההורים כי לבנם לא היו כלל זכויות בדירה שכן היא שועבדה באופן מלא לטובתם בהסכם משכון.

 

יש לך שאלה? 

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום דיני משפחה
פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים


לשיטתם, התובעת לא הוכיחה את הטענה כי הבטיחו במעמד היכרות הזוג כי ירכשו לבני הזוג דירה במתנה, והאירוסים התרחשו בכלל כחודשיים לאחר רכישת הדירה ופגישת ההיכרות ; מה גם שכספי הדירה הם כל כספי הפנסיה והחסכונות שלהם, והיא אמורה לשמש להם כבטחון כלכלי לעת זקנה.


האישה תפונה מהדירה תוך 60 יום


השופטת קבעה כי לאור העובדה שההורים הם אלה שחתומים על הסכם המשכון, וכן העובדה שהדירה ניתנה כמתנה לבן ואף נרשמה לטובת הבן בלבד בצוואה, התובעת תפנה את הדירה.


לגבי הזכאות של התובעת לפיצוי כנגד פינויה מהדירה הוחלט כי מכיוון שלא הוכח שההורים או הבעל הבטיחו לתובעת שהיא תתגורר בדירה לצמיתות, ואף בשל העובדה שלא הוכחה השקעה כספית מצידה, היא תיאלץ לפנות את הדירה ללא זכאות לפיצויים.


כמו כן, בית המשפט התייחס לבקשתם של ההורים בדבר דמי תשלום על הדירה עבור התקופה בה גרה האישה לבדה (כשלוש שנים), על סך 2,000 שקל לכל חודש.

 

השופטת פנתה להורי הבעל בבקשה לשקול שנית את דרישתם מאחר ואם תחויב האישה בדמי תשלום, בנם יישא ברוב נטל ההוצאות מאחר והוא מחויב לשלם דמי מדור לגרושתו ולילדיו. עוד הוסיפה כי באם ימשכו את דרישתם, בית המשפט יטיל סנקציה כספית על התובעת אם לא תפנה את הדירה בזמן שנקבע.