בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר אתמול 13 שנות מאסר בפועל פליט אריתראי בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.

 

יש לך שאלה? 

פורום משפט פלילי


לפי כתב האישום, האירוע התרחש בצהרי יום בחודש מאי 2012 כאשר הנאשם הגיע לבר בתל אביב, כשבתוך בגדיו מוסתרת סכין קצבים באורך כ-20 ס"מ. כשפגש את המתלוננת, שמתגוררת במקום, משך אותה החוצה לרחוב כשהיא מתנגדת, ושם דקר אותה שוב ושוב.

 

המתלוננת נאבקה עד שאיבדה את הכרתה, למזלה צוות הפקה שצילם במקום הבחין במתרחש ובא לעזרתה, תוך שהם תוקפים ועוצרים את הנאשם.


המתלוננת נלקחה לבית החולים כשמצבה אנוש והיא מחוסרת הכרה, כשהגיעה לבית החולים נאלצו הרופאים לכרות את כילייתה.


חיפשה עתיד טוב יותר ונדקרה


כשהייתה בת 14 צעדה המתלוננת מאריתריאה לאתיופיה, שם חשבה למצוא עתיד טוב יותר; במחנה הפליטים פגשה את הנאשם שהיה מדריך בקבוצת הפליטים. למרות היותה קטינה, החלו השניים במערכת יחסים, כאשר היא משכנעת אותו שברצונה להתאחד עם אמה שעבדה בישראל.

 

הנאשם, אף הוא יליד אריתריאה סיים, למרות קשיי חייו, 12 שנות לימוד ולימודי הוראה, שלאחריהם נסע לאתיופיה ועבד בארגון של האו"ם להגנת הילד. הזוג הגיע לישראל דרך סודן ב-2012.

 

לאחר כ-3 חודשים של מגורים משותפים בארץ, אימה של המתלוננת הבהירה לנאשם כי היא לא מעוניינת שייפגש עם בתה. לאחר מספר חודשים התגלה לנאשם על כוונותיה של המתלוננת להינשא לגבר אחר. זמן קצר לאחר מכן דקר את מתלוננת.


בחוות דעת פסיכולוגית מתואר מצב נפשי קשה של המתלוננת המתבטא בתחושות אשמה, באיבוד אמון בבני אדם, בחרדות קיומיות, בסיוטים ועוד.


בחוות הדעת מטעם ההגנה, הפסיכולוג מתאר את נסיבות חייו הקשות של הנאשם מהרגע שהגיע לישראל; המצוקה שהיה שרוי בה עקב החלטתה של המתלוננת לעזוב אותו, תחושת הבגידה על שהקריב תפקיד מכובד בשבילה ועוד.


טיעוני הצדדים


התביעה דרשה בין 12 ל-18 שנות מאסר בפועל על הנאשם. בנימוקיה התייחסה לכך שהנאשם לא פעל מתוך להט הרגע אלא היה מחושב ופעל בצורה אנוכית; כהוכחה לכך הביאה את העובדה שהנאשם החביא סכין בבגדיו מבעוד מועד. עוד טוענת המאשימה כי הנאשם פעל מתוך דעה צלולה ובאופן אגואיסטי תוך העמדת צרכיו ורצונותיו במרכז.


ההגנה ביקשה לקבוע עונש שנע בין 5.5 ל- 9.5 שנים. ההגנה אף ביקשה להתחשב בעברו הנקי של הנאשם, בנסיבות חייו המיוחדות ובעובדה כי הביע צער רב על המעשה, הודה מיד במיוחס לו וחסך מהמתלוננת את הצורך להעיד בבית המשפט.


הנאשם בחר לפנות לבית המשפט בפנייה אישית ותוך דמעות הביע צער רב וחרטה על מעשיו. הוא סיפר ששמח כששמע שהיא עדיין בחיים ושהיה נותן לה את כלייתו אם היה יכול.


הנאשם לא פעל מתוך איבוד עשתונות


בבואו לתת את גזר הדין, התייחס השופט לעובדה שהנאשם פעל מתוך כוונה לגרום נזק למתלוננת, ולא מתוך איבוד עשתונות. עוד נימק השופט כי צריך לזכור כי המתלוננת, שהייתה בת 17 בעת המקרה, סובלת מחבלות פיזיות ונפשיות קשות מאוד ועתידה נפגע כתוצאה מהפגיעה.


לאחר שקלול הנסיבות שהובילו למקרה יחד עם נסיבות המקרה עצמו והשלכותיו על המתלוננת, גזר בית המשפט על הנאשם 13 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי ע"ס 40,000 ₪ למתלוננת.