העובד במקרה הזה הוא טייב לשעבר בחברה העוסקת בריסוס מהאוויר. העובד חדל לעבוד כטייס מאז עבר אירוע לבבי לפני 5 שנים, ומאז הועסק בחברה בתפקידי מטה שונים, שכרו הופחת בשישים אחוזים בהתאם להסכם שנחתם עימו,. אולם בהמשך ביקשו מנהליו ממנו לקצץ מחצית משכרו עקב, לטענתם, קיצוצים בחברה. העובד סרב להצעה זאת.
יש לך שאלה?
פורום פיצויי פיטורין
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום הלנת שכר - זכויות עובדים בפירוק או סגירת עסק / חברה
לאחר שסרב החלו לטענתו מנהלי החברה להתנכל לו ולהביע חוסר שביעות רצון מעבודתו, למרות שלטענתו היה מסור לעבודתו. עוד שטחו בפניו טענות על היעדרויותיו הלא מוצדקות מהעבודה, אך לטענתו הוא נעדר עקב מצבו הרפואי. זמן מה לאחר הסירוב לקצץ בשכרו, החליטו בחברה לפטר אותו- בניגוד להסכם העבודה שנחתם עימו.
בתביעה שהגיש לבית המשפט טען העובד שהוא נמנה עם מייסדי החברה, שלאחר מכן הפכה לחברה ציבורית עקב הצלחתה ונמכרה לידיים פרטיות. לאחר המכירה, חתמו המייסדים הסכם עם הרוכשים אשר לפיו לא יפוטרו עד לגיל הפנסיה (שאז עמד על 65) בהסכם נקבעו התנאים בגינם ניתן בכל זאת לפטר את אחד המייסדים, אך אף אחד מהם לא התקיים. כך לפי כתב התביעה.
החברה טענה מנגד כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם העבודה. החברה טענה כי התובע נהג להיעדר רבות ממקום העבודה ללא סיבה מוצדקת ואף הוזהר על כך מספר פעמים. החברה אף הציעה לו לעבור לחצי משרה עקב ההיעדרויות הרבות אך הוא סרב. בהתאם לזאת, ועקב העובדה כי החברה הייתה במצב כלכלי קשה- זכותה לפטר את העובד.
עוד טוענת התובעת כי שילמה לו פיצויי פיטורין כחוק וביקשה מבית המשפט לקזז מהפיצויים את הוצאות הרכב אשר ניתן לו כדי לסייע לו אולם רוב הזמן שימש לצרכיו הפרטיים. כמו כן הלינה החברה על בעיות משמעת של התובע, אשר נרשמו בתיקו האישי והובאו כראיה בבית המשפט.
בית המשפט: ההסכם קובע באופן מפורש שאין לפטר את העובד
השופטת שדנה בתיק כתבה בפסק הדין כי לאחר שבחנה את החוזה שנחתם בין הצדדים, כי התובע לא הפר אותו. עוד עולה מההסכם, כי כוונת הצדדים הייתה להבטיח עבודה למייסדים עד לגיל הפרישה, ולא מדובר בחוזה שניתן להתירו בכל עת, כפי שטענו עורכי הדין מטעם הנתבעת.
עוד קבעה השופטת, כי לא ניתן לומר שהעובד הוזהר מספר פעמים עקב היעדרויותיו התכופות מהעבודה, אשר לבעיות המשמעת נטען כי האחרונה נעברה לפני 8 שנים ומשום כך לא ניתן לקבוע כי העובד היה בעייתי.
החברה אף לא הוכיחה כי היא נמצאת במצב כלכלי קשה המצדיק את פיטוריו של התובע, ואין לה כל זכות להרע את תנאיו כי לא הסכים לקצץ במשרתו. לסיום קבעה השופטת, כי החברה פעלה בחוסר תום לב מובהק ופיטורי התובע לא היו חוקיים.
אי לכך, זכאי העובד לפיצויי פיטורים מוגדלים בסך 200,000 ₪ ובנוסף לפיצויים בגין עוגמת נפש על סך 30,000 ₪, הנתבעת אף תישא בהוצאות המשפט.