הונאות "דיג" (מאנגלית: fishing) הן הונאות המתבצעות ברשת האינטרנט באמצעותן נוטל ה"דייג" פרטים רגישים כמו פרטי חשבון בנק וכרטיסי אשראי במרמה. הגורם המתחזה שולח בדרך כלל הודעה במייל בשמו של מוסד מוכר כלשהו או מתחזה לאתר אינטרנט לגיטימי בו הגולש מתבקש להזין פרטים רגישים בלי שהוא יודע שמדובר בהונאה.

 

יש לכם שאלה?
פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט
פורום נפגעי הונאות מחשב סייבר זיופים ועקיצות
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית

 

במקרה שהגיע לבית המשפט, קיבלה אישה הודעה מהבנק שבחשבונה נוצר חיוב של 3,000 דולר עקב עסקאות מט"ח, מבירור שערכה גילתה אדם פרץ לחשבון הפייסבוק שלה, לקח את פרטי כרטיס האשראי וביצע באמצעותו עסקאות. חברת האשראי ויזה כאל סירבה להחזיר לה את כספה והמקרה הגיע לבית המשפט.


טענות הצדדים


במרץ האחרון נדהמה התובעת לקבל שיחת טלפון מהבנק בו התברר לה שקיים חוב בחשבון המט"ח שלה, על סך 3,000 דולר. לאחר בירור שנעשה עם חברת האשראי התגלה כי העסקאות בוצעו במהלך ספטמבר 2011 ע"י אדם בשם "ג'ון דניאל" וכי פרטי האשראי נלקחו מחשבון הפייסבוק שלה.


התובעת טוענת שהחברה לא שלחה לה חשבוניות, על אף שעדכנה את ויזה כאל כי היא עוברת דירה. עוד טענה כי בזמן החיוב (דצמבר 2011) ילדה תאומים ולכן לא יכלה לדעת מה נעשה עם כרטיס האשראי שלה.


התובעת הוסיפה וטענה כי על אף שיכלה לבדוק את מצב החשבון באינטרנט, לא הייתה לה סיבה לעשות כן היות וחשבון המט"ח שלה אינו פעיל ולכן לא הייתה לה כל סיבה לחשוד שמתבצע חיוב חריג.


התובעת הודיעה במרץ 2012 (ביום שהבנק הודיע לה על החריגה) אודות השימוש לרעה בכרטיסה וביקשה מחברת האשראי לזכות אותה. אמנם ממכתב שנשלח אליה 3 חודשים מאוחר יותר התברר לה כי לא ניתן להשיב את הכסף עקב הזמן שחלף מביצוע העסקאות, על אף המאמצים שנעשו. בתגובה החליטה לתבוע את חברת האשראי ב12,640 ₪ סכום העסקה וכן דרשה 5,000 ₪ פיצויים
הנתבעת טענה בתגובה כי האחריות רובצת על כתפי הלקוחה היות ויכלה לראות את החיוב בחשבונה מיד לאחר העסקאות, עקב העובדה כי בוצעו במטבע זר. עוד נטען כי התובעת מעולם לא פנתה אליה בדרישה לשינוי כתובתה.


הנתבעת הסתמכה על חוק חיוב הכרטיסים שקובע כי לבעל הכרטיס יכול להכחיש את העסקה לאחר חודש מיום ביצועה, אולם התובעת לא עשתה כן ולכן לא ניתן לזכותה, על אף המאמצים שנעשו מול בתי העסק בחו"ל וחברת ויזה העולמית.


החלטת בית המשפט


השופטת שדנה בתיק קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת כתבה בפסק הדין כי אין לייחס ללקוחה רשלנות כי לא בדקה את חשבון הבנק, שכן לא הייתה לה סיבה לדאוג לגבי חשבון המט"ח שלה. עוד הוסיפה כי אמנם חלפו 30 יום ממועד העסקה עצמה, אך לתובעת נודע על החיוב רק לאחר מספר חודשים והיא פנתה לחברת האשראי כבר באותו יום.


עם זאת, השופטת קבעה כי יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת היות ולא הודיעה לחברה הנתבעת על שינוי כתובתה ולכן הפיצוי יופחת ויעמוד על 11,000 ₪.