התובעת בתיק זה רכשה דירה בגבעתיים בסך מיליון וחצי שקלים. הסכם הרכישה כלל גם את החנייה אשר מתחת לבניין. אולם להפתעתה החנייה שקנתה הייתה קטנה מדי והיא התקשתה להכנס לשם עם מכוניתה, על אף שמכוניתה היא בגודל רכב פרטי רגיל. כשפנתה לזוג ממנו רכשה את הדירה, פטרו אותה השניים בכך שזה רק עניין של אימון והציעו לממן לה שיעורי נהיגה.

 

יש לכם שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום רכישת דירה | מכירת דירה

 

בתגובה החליטה הרוכשת לתבוע אותם בבית המשפט על סך 400,000 משום שלטענתה רימו אותה ונהגו בה בחוסר תום לב. בכתב התביעה נכתב כי החנייה אינה תואמת את תקני משרד התחבורה ועל כן אי אפשר לקבוע שהיא רכשה מהזוג חנייה. ומשום כך עליהם לפצותה בסכום הנ"ל.


עוד טענה כי מבירור שערכה עם שכנים בבניין, מתברר שבני הזוג נהגו לחנות את רכבם במקומות אחרים ולא בחנייה המדוברת, אולם לא הוגש תצהיר של אחד השכנים לבית המשפט.


הנתבעים טוענים מנגד כי הדירה נמכרה כמו שהיא, ולפיכך מנועה התובעת מלהעלות כל טענה בעניין מצב החנייה, בוודאי טענה אותה יכולה הייתה לבדוק בטרם חתמה על החוזה. בעניין זה מציינים הנתבעים כי החניה הוצגה בפניי הנתבעת. הנתבעים הוסיפו כי אין כל מחסום המונע את הגישה לחנייה והנתבעת יכלה להחנות את הרכב במקום החנייה עוד בטרם חתימת חוזה המכר.

 

בנוסף טענו הנתבעים כי לא ידעו על הפרשי המידות בחניה, אלא לאחר שהוגשה התביעה. מעבר לכך, הנתבעים טענו כי אין כל בעיה להשתמש בחנייה. לראיה, שניהם קשישים שמצלחים להחנות את רכבם (סוזוקי בלאנו) שהוא רכב הרבה יותר גדול מרכב התובעת (פורד פוקוס)


בעניין סכום התביעה טענו הנתבעים כי סכום זה הוא מנופח ומוגזם. הם טענו כי הציעו לממן לתובעת שיעורי נהיגה כדי שתלמד לחנות שם. כמו כן טענו שניתן להזיז את הגדר שליד החנייה, בעלות זעומה ובכך להרחיב אותה ולהקל את הגישה אליה. שווי החנייה עצמו, טענו הנתבעים, רחוק מאוד מסכום התביעה.

 

בית המשפט: התביעה מקבלת בחלקה, התאמת החניה תמומן מכיסם של הנתבעים


השופטת שדנה בתיק כתבה בפסק הדין כי אמנם החנייה אכן לא עומדת בתקן של משרד התחבורה. אולם אין בכך מספיק על מנת לקבלה. שכן אם הייתה מסתדרת עם החנייה, התקן לא היה משנה.


השופטת קיבלה את גרסת הנתבעים, לפיה לא ידעו על תקן משרד התחבורה ולא הסתירו ממנה את המידע במכוון.


אולם, קבעה השופטת, מדובר בחנייה מאוד קטנה שהשימוש בו לא נוח.הנתבעים היו צריכים לעורר את תשומת ליבה לעובדה זאת, ולהציע לה לנסות לחנות את הרכב בטרם תרכוש מהם את הדירה.


לפיכך. השופטת קבעה כי הפתרון הראוי במצב זה הוא הגדלת מקום החניה והתאמתו לתקן משרד התחבורה. השופטת קבעה כי עלות הרחבה זאת עומד על 70,000 ₪, והנתבעים יישאו בהוצאות.