"שיגעון הקופונים" השוטף את ארצנו בשנים האחרונות הביא למגוון עצום של פעילויות פנאי לציבור הרחב וכן עזר לעסקים רבים להגדיל את רווחיהם ומשוך לקוחות חדשים. אך לעיתים השובר לא משמש יותר מפרסומת ועלול להטעות את הצרכן. כפי שטוען האדם במקרה שלפנינו, שתבע חברה בגין אי מימושו של השובר עקב שירות לקוי- כך לדבריו.
יש לכם שאלה?
התובע הזמין לטענתו שני שוברים לאטרקציית "טרקטורון מעופף" לכבוד יום הולדתה של חברתו. לצורך כך נכנס לאתר הנתבעת ורכש את השוברים הללו. התובע טען כי וידא מספר פעמים עם שירות הלקוחות של החברה כי יהיו שני טרקטורונים והטיסה תהיה במקביל. עקב רוחות עזות הטיסה נדחתה ביומיים אך תוכננה לצאת אל הפועל כשהשוברים עדיין בתוקף.
התובע הגיע למקום עם חברתו אך נדהם לגלות כ במקום ישנו רק טרקטורון אחד. התובע סירב לעלות לטיסה והתקשר לחברה הנתבעת על מנת לבטל את העסקה אך נדחה.אי לכך החליט להגיש תביעה וכן התלונן על החברה ב"אמון הציבור".
החברה הנתבעת טוענת מנגד כי עקב דחיית הטיסה ועקב כך שבשובר לא מצוין כי הטיסה תתבצע במקביל היה צורך באישורו של התובע. לצירוף טייס נוסף. אי לכך נשלח לו הודעת טקסט. משלא ענה הלקוח להודעה, הסיקה מכך החברה כי אינו מאשר ולפיכך נשלח רק טייס אחד בעוד השני שוחרר.
עוד טוענת הנתבעת כי למרות שלא הייתה חייבת, הציעה לו לקיים את הטיסה בתאריך אחר עם ספק אחר. אולם הוא סירב וניסה לקבוע עם אותו ספק שוב ושוב, עד שהשובר פקע ואז החליט לתבוע את החברה ולפנות לאמון הציבור.
התובע מנגד טען כי השיב להודעה אולם לא הביא לכך כל הוכחה לכך. זאת ועוד, עדותה של חברתו לא הצליחה לשפוך אור על האירועים והייתה מלאת סתירות. התובע עצמו לא סיפק הסבר מניח א הדעת לשאלה מדוע לא הסכים לקבל ספק אחר.
בית המשפט: לתובע אין להלין אלא על עצמו
הרשם הבכיר שדן בתיק בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון כתב כי התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו. הוא לא הוכיח ענה להודעה שנשלחה לו ולא הוכיח כי תיאם עם הספק כי קבע טיסה במקביל. יתרה מזאת, בשוברים שרכש לא כתוב דבר על טיסה במקביל.
השופט קבע כי הנתבעת הוכיחה את טענותיה ואכן ניסתה לרצות את התובע במגוון האפשרויות העומדות לרשותה כגון הצעה לממש את השובר עם ספקים אחרים, טכי תפקידה היחיד הוא למכור את הקופונים. אולם התובע סירב. התובע התמהה עם הזמנת השובר והתעקש על ספק אחד. משלא הצליח בכך והשובר פג תוקף, אין לו להלין אלא על עצמו.
לאור הדברים הללו דחה השופט את התביעה וחייב את התובע לשלם 400 ₪ בגין הוצאות משפט
.jpg)
.jpg)
