הכרזה על אסון טבע ואחריות המדינה לנכסי הנפגעים

 

 

האם המדינה חייבת פיצויים לאזרחים שאיבדו את רכושם באסון טבע?

 

 

בדיוק כך מוגדרת סופה. ביום אחד החיים משתנים ללא היכר. הבית איננו, בית הספר נפל. קודם הייתה שכונה עם מכולת וירקן, בנק וסניף דואר, ועכשיו – בלגן והיעדר. ובניגוד להאשמות השונות העולות בשיח החברתי סביב אירועי החדשות השגרתיים, במקרה הזה לא ממהרים להאשים אף אחד. עוד כמה ימים יעברו, עד שיתעוררו קולות הביקורת, ותישאלנה השאלות שצריכות פתרונות. תמיד יהיו אחראים.

 

יותר מכל, אנשים ידרשו לדעת – מה עושה אדם שמוצא עצמו פתאום ללא בית? מה עושה משפחה שאיבדה את כל רכושה באסון טבע? למי אפשר לפנות, ומי חייב לעזור? עם כל הכבוד, לא תמיד אפשר לסמוך על כספי צדקה של כוכבי כדורסל, כקווין דוראנט באוקלהומה. בעיתוני החדשות של הימים האחרונים חוזרות ומופיעות המילים המעודדות של נשיא ארה"ב לנפגעי הטורנדו, הרומזות לחובתה של המדינה כלפי אזרחיה. אלא שבישראל, מתברר שחובה זו לא מוגדרת בחוק עבור כל האזרחים.

 

 

המנגנון בחוק הישראלי המחייב את האוצר בתשלום לנפגעי אסון טבע מתייחס למקרים בהם נגרם נזק לנכסים חקלאיים – אדמה או מבנה, שגרר בעקבותיו אבדן הכנסה לבעליו. לצורך תשלום הפיצויים העמידה המדינה קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. ב – 2006 הועברו תיקונים לחוק באופן המסייג עוד יותר את חובת המדינה במקרי אסון.

 

התיקון מאפשר לשרי הממשלה להתייעץ עם ועדת הכספים של הכנסת ועם קרן הביטוח הממלכתית, ולקבוע לאיזה סוגים של תשתיות חקלאיות ועבור איזה נזקים תיתן המדינה פיצויים לנפגעים. כמובן שחופש זה הניתן לשרים בנוגע לחוק נפגעי אסון טבע, מאפשר לכל ממשלה מכהנת לשנות את היקף מחויבות המדינה והאוצר כלפי האזרחים.

 

 

כיום, אין חוק בישראל המחייב את המדינה לתת פיצויים לאזרחים על אובדן רכוש או נזקים שנגרמו באסון טבע. עוד בשנת 2009 הגישו לשולחן הכנסת החברים ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי הצעת חוק חשובה, הקובעת את אחריות המדינה לכל אזרח שהוא במקרי אסון סביבתי. את ההצעה חזרו והגישו גם בשנת 2011, וגם השנה – לפני ימים ספורים בלבד.

 

 

בהצעה מפורטים התנאים לקבלת הפיצויים מהאוצר. למשל, הממשלה היא זו שמכריזה על אסון טבע בהתייעצות עם גורמים ממלכתיים ומקצועיים, כמשרד הפנים, השירות המטאורולוגי והמכון הגיאולוגי. כמו כן, היא זו הקובעת את מסגרת התקציב שתעמוד לטובת אומדן היקף הנזקים ותשלום הפיצויים.

 

סייג נוסף מתייחס למקרים בהם הנכס כבר מבוטח בקרן פרטית או ממשלתית אחרת (כמו זו של החקלאים לדוגמא). במקרים אלה, הנפגעים יפוצו קודם כל על ידי קרנות אלו, ולאחר מכן ובמקרה הצורך, יזכו ליתרת הפיצויים מן האוצר במסגרת קיום החוק המוצע. הצעת החוק כוללת גם סעיף המחייב מערך שמאות נכסים, ומאפשר לשרי ממשלה לבצע בו תיקונים. על אף המתינות בה נהגו חברי הכנסת בניסוח הצעת החוק, הכנסת מעולם לא בחרה להעביר אותה ולשלב אותה בחקיקה הישראלית.

 

 

מי יודע, אולי השנה תפעל הכנסת אחרת. בכל אופן, כל עוד אין חוק המטיל על המדינה אחריות נזיקין כלפי כל אזרחיה במקרים קיצוניים כאלו, רבים ממליצים לכל אדם לבטח את רכושו באופן עצמאי, ולא לוותר על המרכיב הפיננסי המתייחס לאסונות טבע. מרכיב זה מקנה כיסוי כספי לבנייה מחודשת ולהסדרי מגורים חלופיים בזמן השיקום.