בית המשפט קיבל תביעת אבהות ללא בדיקת רקמות

בפסק דין מעניין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נקבעה אבהות ללא בדיקת רקמות.
 

יש לכם שאלה?
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום דיני משפחה

התובעת והמנוח ניהלו קשר זוגי משך שנה עד אשר נולדה בתם. מסיבה שלא ברורה, המנוח לא רשם את ילדתו במשרד הפנים. כשנפטר המנוח במפתיע, דרשה האם לרשות את בתם כילדתו של המנוח, אולם המדינה סירבה לבקשה ודרשה בדיקת רקמות יקרה. דבר אשר הוביל למשפט שלפנינו.

התובעת העידה כי היא והמנוח הכירו והתפתחה ביניהם מערכת יחסים זוגים. כעבור שנה של מערכת יחסים נולדה לזוג בת. התובעת טענה כי המנוח ראה בקטינה בתו ולא התכחש אליה, והיא אף קראה לו "אבא". המנוח אף עזר לתובעת בתקופת ההיריון והלידה והובאו תמונות שלו חוגג יום הולדת עם הקטינה בגן הילדים. לדבריה היא לא יכולה לבצע בדיקת רקמות היות והיא יקרה מאוד ומחירה עלול להגיע לכ- 7,500 ש"ח

עוד נטען כי אף ילדיו של המנוח וגרושתו, רואים בקטינה כילדתו של המנוח והם אינם מתנגדים לתביעת האבהות. הגרושה אמרה בבית המשפט כי "אני יודעת שהילדה היא שלו מדבריו, הוא הציג את הילדה כשלו כשנפגשנו"

הוכחה נוספת מטעם התביעה היא הצהרתם של קרובי משפחתו של המנוח, שהצהירו כי הם מכירים בקטינה כבתו של המנוח וקוראים לבית המשפט לתת פסק דין הצהרתי בנושא..

מנגד, המדינה טענה כי לא הובאו די ראיות אובייקטיביות לקיום קשר זוגי בין המנוח לתובעת עובר ללידת הקטינה. עורך הדין מטעם המדינה עמד החשיבות שברישום נכון של אבהות וכן בהשלכות שיש לרישום כזה על הילדה ועל צדדים שלישיים. לטענת המדינה קיימות סתירות בעדויות התובעת לגבי הקשר של עם המנוח ומועד היכרותם וכי אין לקבל את עדויות בני המשפחה. בנוסף נטען, כי בדיקת רקמות היא הכרחית בהיעדר גרסת המנוח ונימוק חיסרון כיס לא יכול לפטור מבדיקת זו.

בית המשפט: התובעת עמדה בנטל הראייה

השופטת שדנה בתיק כתבה בפסק הדין כי אמנם בדיקת הרקמות היא הדרך הטובה והאמינה ביותר לקביעת אבהות אולם אין זה גורע מזכותם של האזרחים להוכיח טענותיהם בדרכים אחרות.

במקרה שלפנינו, קבעה השופטת, התובעת הציגה שורת ראיות המוכיחות את אבהותו של המנוח ביחס לקטינה. כל העדויות שהובאו לפניה היו מהימות והצביעו על הקשר הזוגי שנרקם בין המנוח לתובעת וכן על הקשר בין המנוח לקטינה. לדבריה, גם אם נפלו סתירות בעדויות, הן זניחות ואין בהן די כדי לדחות את התביעה. כמו כן נתנה השופטת משקל רב לעדותה של גרושת המנוח, אשר האינטרס שלה יכול להיות מנוגד לתובעת, שאמרה כי המנוח התייחס לקטינה כאל בתו.

כמו כן בית המשפט רואה לנגד עיניו את טובת הקטינה. אשר התייחס למנוח כאביה, קיימה איתו קשר רצוף ואף נשמר הקשר בינה לבין משפחתו של המנוח. אי לכך, בית המשפט פסק כי הקטינה היא בתו של המנוח.