סיפורנו מתרחש בשנים 2007 ל-2008 עת עבדה הנאשמת כדיילת קוסמטיקה בסניף של סופרפארם באזור המרכז. בדרך מתוחכמת ושיטתית דיווחה בקופה כי לקוחות החזירו מוצרים,מבלי שעשו כן בפועל, וזיכתה את כרטיס האשראי שלה בסכום הקנייה. הנאשמת ביצעה פעולות אלה 37 פעמים, ובכך נטלה לעצמה סכום של 18,000 ₪. הנאשמת הודתה בגניבה ממעביד במסגרת הסדר הטיעון ולבית המשפט נותר להכריע האם להרשיעה או לא.
יש לכם שאלה?
פורום משפט פלילי
פורום רישום פלילי
עורך דינה של הנאשמת עתר לבית המשפט בבקשה שלא להרשיעה. הסנגור הפנה את בית המשפט לשני התסקירים שנכתבו בעניינה על ידי שירות המבחן של בתי הסוהר. בתסקירים נכתב כי הנאשמת היא אם חד הורית הסובלת ממצוקה כלכלית קשה כאשר משפחתה מתנכרת לה. הנאשמת מתמודדת בקושי עם קשיים משפחתיים וכלכליים אלה.
עוד צוין בתסקיר המבחן כי הנאשמת ממוקדת בשיקום חייה ופרנסתה לאחר המקרה וכן הומלץ על מסגרת טיפולית. כמו כן טען הסנגור, כי הרשעה עלולה להוות מכשול אדיר בתהליך השיקום מבחינה מקצועית. לבסוף טען עורך הדין כי יש להתחשב בכך שהנאשמת הגיע להסדר כספי עם סופרפארם לשביעות רצונם של הצדדים, ותחזיר את הכספים שנטלה.
מנגד,התביעה מציינת את חומרת העבירה שביצעה אשר המחוקק קבע שאפשר להטיל בגינה 7 שנות מאסר, והצורך בהרתעה הן של הנאשמת והן של הציבור בגינה של עבירה מסוג זה. לטענת התביעה מדובר במעילה חמורה באמון שניתן לנאשמת ובנסיבות שנוצרו יש להרשיעה וכן להטיל עליה עונש מאסר בפועל, שירוצה בעבודות שירות
השופט החליט להרשיע את הנאשמת
השופט שדן בתיק כתב בגזר הדין כי האינטרס הציבורי מחייב במקרים כאלה להעניש בחומרה על המעשים שביצעה המתלוננת. השופט כתב כי הוא רואה בחומרה את העובדה שזאת לא מעידה חד פעמית, אלא הגניבות בוצעו באופן שיטתי ומתוחכם על מנת להערים על המעסיק, ב-37 הזדמנויות שונות.
השופט הסכים עם העובדה לפיה הרשעה עלולה לפגוע בעתיד הנאשמת, ואולם, האפשרות התיאורטית שייגרם לנאשם נזק בעתיד לא מספיקה למנוע הרשעה. כך לפי פסקי דין קודמים של בית המשפט.
השופט כתב כי למרות נסיבות חייה הקשות של הנאשמת ולמרות העובדה שהגיעה להסדר כספי עם מקום עבודתה הקודם, אין מנוס מלהרשיע אותה. זאת לנוכח חומרתה היתרה של העבירה והנזק הממשי שנגרם למעסיק עקב מעשי הנאשמת. מה גם שהאינטרס הציבורי מחייב לתת משקל גדול יותר למימד ההרתעה מאשר לנסיבות האישיות.בהתאם לזאת, הרשיע אותה השופט בעבירת גניבה ממעסיק.
אשר לעונשה, השופט קבע כי יש לתת משקל רב לנסיבות חייה הקשות הנאשמת. כזכוור, מדובר באם חד הורית בעלת קשיים כלכליים שמשפחתה לא מסייעת לה ואף מתנכרת לה. השופט התרשם מרצון הנאשמת לשקם את עצמה ולפרנס את בתה היחידה בכבוד. בסופו של דבר, גזר עליה השופט שישה חודשי מאסר על תנאי וכן 150 שעות עבודות שירות.
.JPG)
