מה כולל חוק חניית נכים ואיפה מותר לחנות?

מי שמוגדר כבעל נכות על פי הקריטריונים בחוק חניית נכים, זכאי לקבל תו נכה מידי רשות הרישוי. התו יישא את שמו ואת פרטי תעודת הזהות של בעל הנכות, כמו גם מספרי רישוי של עד שני רכבים מזכים שברשותו. רכב מזכה הוא רכב שנעשה בו שימוש קבוע על ידי הנכה.
נכה או בעל נכות הוא אדם ששיעור נכותו הוא לפחות 60% ובריאותו עלולה להיפגע על ידי תנועה בדרכים, או אדם שנזקק להתנייד עם כיסא גלגלים, או כל בעל נכות אשר עקב נכותו משתמש ברכב כאמצעי תנועה.

ההטבות הניתנות לנכים בעלי תו נכה

בעל תו נכה רשאי לחנות במקומות אסורים לחניה, אם התקיימו הקריטריונים הבאים: אין בסמוך חניה מוסדרת לנכים או חניה מותרת, עצם החניה אינו מסכן הולכי רגל ועוברי דרך ואינו מונע מעבר חופשי על המדרכה, וכן לא נגרמת הפרעה ממשית לתנועה עקב החניה.

עם זאת, לא ניתן לחנות בכל מקום גם אם יש לכם תו נכה, והחוק מפרט באילו מקומות אסור לחנות: במעבר חציה או 12 מטר לפני מעבר החציה, בצומת או בתחום 12 מטר מהצומת, בנתיב המיועד אך ורק לתחבורה ציבורית. בתחנת אוטובוס המוגדרת בסימון על פני הכביש, וללא סימון על הכביש - בתוך 20 מטר לפני ה המורה על התחנה ו-20 מטר אחרי התמרור, בתוך תחום המוגדר כתחנת מוניות ומסומן בתמרור, בסימון על אבני השפה כי ניתן לחנות במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב, משני צדי הדרך, ובתנאי שניתן לחנות בצד הדרך שממול לסימון אשר על הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש הוא 12 מטר או יותר, בתחום של שני מטרים מברז כיבוי אשר מסומן באמצעות סימון על המדרכה או על שולי הכביש, או בצד מכונית אחרת אשר עומדת או חונה בצד הדרך.

חניית נכה במקום המיועד לפריקה וטעינה

אחת הסוגיות שהיה צורך להכריע בעניינן בבית המשפט הייתה האם בעל תו נכה יכול לחנות במקום המיועד לפריקה וטעינה. באותו מקרה חנה הרכב המזכה לצד תמרור האוסר על חניה או עצירה מלבד פריקה וטעינה, ופקח שעבר במקום הטיל עליו קנס. הפקח העיד בבית המשפט כי אמנם הרכב לא הפריע לתנועה בזמן שחנה במקום, אך היה פוטנציאל שיפריע לתנועה אם היה מגיע למקום רכב ומבקש לפרוק או לטעון סחורה.

תחילה הוחלט להרשיע את הנכה בבית המשפט לעניינים מקומיים, אך לאחר מכן התקבל ערעורו בבית המשפט המחוזי והוא זוכה מהעבירה שיוחסה לו. בית המשפט המחוזי הזכיר כי בהתאם לפסיקה שיצאה מבית המשפט העליון, חוק חניית נכים נועד בראש ובראשונה להקל על בעלי מוגבלויות ולאפשר להם גישה מלאה לכל מקום שאליו ירצו להגיע עם הרכב. מדובר בשמירה על זכויותיהם של ציבור הנכים ובעלי המוגבלויות המושתתות על עקרון השוויון וכבוד הבריות, ועל ההכרה בערך האדם אשר נברא בצלם.

במסגרת ההכרעה ציין בית המשפט המחוזי כי החוק אינו אוסר באופן מפורש על חניה במקום המיועד לפריקה וטעינה, אלא יש לבחון האם העמדת הרכב באותו מקום אכן גרמה להפרעה ממשית לתנועה. אמנם העמדת הרכב באותו מקום מצביעה על האפשרות להפרעה לתנועה, אך לפי לשון החוק נדרש שההפרעה לתנועה תהיה ממשית.