כיום ניתוח פלסטי של הגדלת שדיים הינו אחד הניתוחים הפופולאריים ביותר בתחום הרפואה הפלסטית בישראל ובכלל.

 

הניתוח להגדלת שדיים עבר הליך אבולוציוני עוד משנות ה-40 שאז נתגלה חומר הסיליקון כחומר הניתן להזרקה ישירות לתוך השד אלא שבהעדר תיחום, התפשט החומר המוזרק ויצר תוצאות הרסניות בגין כך. רק בשנות ה-60 לערך נתגלו שתלי הסיליקון המשמשים, גם כיום, את המנתחים הפלסטיים בביצוע פרוצדורות ניתוחיות אלה.

 

הגדלת חזה ניתן לבצע עם סיום התפתחות השד, לרוב בסביבות גילאי 17-18 לערך כשאוכלוסיית היעד בדרך כלל מתייחסת לנשים המעוניינות לשנות את גודל החזה שלהן מאחר ואינן מרוצות מגודלו הנוכחי, ונשים הסובלות מהעדר סימטריה ומעוניינות לתקן זאת.

 

יודגש כי אצל נשים לאחר לידה והנקה ששדיהן נפלו והתרוקנו ומעוניינות להחזיר לשדיים את נפחן וצורתן הרי שהניתוח המבוצע שונה בתכלית ובמהותו הינו ניתוח להרמת חזה, שבמהלכו תבוצע הרמה ולאחר מכן תבוצע הגדלת החזה.

 

ההכנות לקראת ניתוח הגדלת שדיים כוללות מספר פגישות עם המנתח הפלסטי במסגרתן מבוצע תיאום ציפיות לרבות מתן הסבר מפורט אודות ההליך, האופן בו הוא מבוצע, הצגת הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בו, החלטה בדבר גודל החזה, המקום בו יבוצע החתך ואף קביעת סוג השתל ומיקומו. בנוסף, תבוצע בדיקה גופנית כללית והמטופלת תישלח לביצוע סדרת בדיקות נוספות כמו בדיקת דם, ממוגרפיה, א.ק.ג. ולב.

 

הפרוצדורה הניתוחית להגדלת שדיים נערכת תחת הרדמה מלאה. הפרוצדורה כוללת יצירת חתך בן סנטימטרים ספורים, החדרת שתלי הסיליקון ותפירת החתך. לאחר הניתוח עוברת המנותחת למתחם ההתאוששות כשמשך ההחלמה לאחר הניתוח אורך, במרבית המקרים, עד כשבוע. החלמה מלאה תהא לאחר כשנה, עם החלמתה של הצלקת הניתוחית.

 

גם בניתוחי הגדלת שדיים עשויים להופיע תופעות לוואי או סיבוכים וזיהומים עד לכדי מחדלים העולים בעיוות צורת השד והתקשותו באופן המחייב ביצוע פרוצדורה ניתוחית חוזרת לתיקון הנזקים, היה והנזקים ברי תיקון ובגדר הפיכים.

 

יודגש, כאשר עסקינן בטיפולים וניתוחים אלקטיביים שאינם חיוניים מההיבט הרפואי, כמו ניתוחי הגדלת חזה, מוטלת חובה על כתפי הרופא המטפל לספק למטופלת את המידע הרפואי הכרוך בפרוצדורה הניתוחית באופן רחב ביותר, על מנת שהמטופלת תקבל החלטה מושכלת ומדעת כשכלל הנתונים ומערכת השיקולים פרושים לנגד עיניה.

 

בהתאם לאמור בפסיקה, פרוצדורות ניתוחיות אלה נכללות ברף העליון של חובת הגילוי והן כוללות, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים במהלך הטיפול ולאחריו, כשאין הרופא יוצא ידי חובתו בעצם החתמת המטופלת על טופס הסכמה מדעת לביצוע פרוצדורה ניתוחית פלסטית זו.

 

לכן, במידה והנך סבורה שנגרם אצלך נזק ממשי במהלך הניתוח הפלסטי שבוצע לך וייתכן ולא ניטלה ממך הסכמה מדעת לביצוע הניתוח הפלסטי ולא הוצג בפנייך כלל המידע הדרוש כדי שתקבלי החלטה מושכלת טרום ביצוע הניתוח, הרי שייתכן ונחשפת לאירוע של רשלנות רפואית.

 

תביעות רשלנות רבות מוגשות בגין מקרים מסוג זה ולכן, במידה וקיימת סבירות כי אירעה רשלנות רפואית, ואף במקרה של ספק, מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים על מנת שיבחן האם אכן אירעה רשלנות שכזו בעניינך.