לידת ילד עם שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) – האם עילה לתביעת רשלנות רפואית?

שיתוק מוחין או שיתוק מוחי (Cerebral Palsy) מוגדר כקבוצת ליקויים בהתפתחות התנועה והיציבה המיוחסת להפרעה לא פרוגרסיבית (שאינו מחמיר עם הזמן) המופיעה במוח המתפתח של העובר והתינוק וגורמת למגבלות בפעילות.

לליקויים המוטוריים בשיתוק מוחי מתלוות בדרך כלל גם הפרעות חושיות, קוגנטיביות, תקשורתיות, תפיסתיות ו/או התנהגותיות ו/או הפרעות אפילפטיות. שיתוק מוחין איננה הפרעה או מחלה בודדת, אלא שם קיבוצי למספר ליקויים שנגרמים במהלך ההיריון, בעת הלידה או לאחריה. ממוצע הלוקים מהפרעה זו הוא 3.5 מתוך 1000 לידות בממוצע כשרמת התפוצה הגבוהה ביותר היא אצל תינוקות זכרים.

הגורם לשיתוק מוחין עדיין איננו ברור דיו, אולם נצפו מספר גורמי סיכון אפשריים כקשורים למצב זה, כגון:

1. פגות - הסיכון עולה ככל ששבוע הלידה צעיר יותר וככל שמשקל הלידה נמוך יותר ובמיוחד מתחת ל-1000 גרם.

2. היפוקסיה ואספיקסיה (אספקת חמצן לקויה/ירודה לאיבר מסוים) של המוח, למשל מצוקה עוברית קשה במהלך הלידה ו/או לידה באמצעות מכשירים.

3. זיהומים ויראליים תוך רחמיים כמו אדמת, הרפס, CMV, הידועים ביותר בפתוגנזה של שיתוק מוחי בקרב ילדים במשקל לידה נמוך.

4. מומים התפתחותיים של המוח.

5. דלקת קרום המוח.

6. פגיעות מוחיות ו/או פגיעות ראש כתוצאה מחבלה.

7. חשיפה לרעלנים במהלך ההיריון. כאמור, ההבנה אודות הגורמים האפשריים לשיתוק מוחי עדיין לוקה בחסר ומחייבת מחקרים שיסייעו בהרחבת היריעה אודות הגורמים ללקות זו.

הסיווג של שיתוק מוחין מוגדר בהתאם למספר פרמטרים: הפיזור האנטומי של הגפיים המעורבות, הפרעות התנועה וטונוס השרירים, ומידת המוגבלות התפקודית. בהיבט הפיזור האנטומי של הגפיים המעורבות ניתן להבחין במצבים הבאים:

1. מונופלגיה (Monoplegia) - מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).

2. דיפלגיה (Diplegia) - נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.

3. המיפלגיה (Hemiplegia) - נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.

4. טריפלגיה (Triplegia) - נכות של שלוש גפיים וגב.

5. טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia) - נכות של ארבע הגפיים וגב.

בהיבט הפרעות התנועה וטונוס השרירים ניתן להבחין במצבים הבאים:

1. ספסטיות - התכווצות יתר של שרירי הגוף המופיעה כתוצאה מפגיעות עצביות.

2. דיסטוניה – ליקוי בתנועה המתבטא בכיווץ לא רצוני של שרירים.

3. כוריאה - הפרעת תנועה בה מופיעות תנועות מרובות לא רצוניות, לא נשלטות ובעלות אופי מהיר.

4. אטטוזה - תנועתיות יתר ואי יכולת לדייק בתנועה. בהיבט מידת המוגבלות התפקודית נהוג לבחון את יכולותיו המוטוריות העצמאיות של הסובל משיתוק מוחי, בקורלציה עם מידת תלותו בטכנולוגיה מסייעת ובאמצעי ניידות כמו כיסא גלגלים וכו'.

בקרב הסובלים משיתוק מוחין קיימים ליקויים נוספים ונלווים המשפיעים על שגרת יומם ועל יכולתם לתפקד בחיי היום יום.

ניכר כי אצל הסובלים משיתוק מוחי ליקויים נלווים אלה כוללים, בין השאר, איחור התפתחותי ניכר, ליקוי קוגנטיבי, רמות שונות של פיגור שכלי, הפרעות ראייה ו/או שמיעה, ליקויי למידה מסוגים שונים וברמות שונות, אפילפסיה ופירכוסים, בעיות נשימה וליקויים נלווים אחרים ונוספים, המהווים אתגר מהותי וקשה מנשוא בגידולו של ילד הסובל מליקוי זה ובהתמודדותו של הילד בחייו היומיומיים.

שיתוק מוחין מאובחן במהלך ההיריון, מיד לאחר הלידה או בגיל מאוחר יותר. במהלך ההיריון מבצעת האישה ההרה בדיקות מעקב שגרתיות או יזומות אליהן היא מופנית על ידי הרופא המטפל.

במהלך מעקב ההיריון מוטלת חובה על הרופא המטפל להיות ער לתסמינים ולתוצאות הבדיקות שמבצעת האישה ההרה והיכולים להעיד, מבעוד מועד, כי משהו אינו כשורה אצלה או אצל העובר.

במידה וישנם סימנים מחשידים חובה על הרופא המטפל להתריע על כך בפני האישה ההרה, לרבות להציע בפניה חלופות לגבי המשך נשיאת ההיריון.

אבחון מוקדם של מומים בכלל ושיתוק מוחין בפרט הינם בהישג יד, ובמידה והרופא המטפל לא נהג "כרופא סביר" במהלך ביצוע מעקב ההיריון וכתוצאה מכך נולד תינוק הסובל משיתוק מוחין, הרי שיש מקום לבחון קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת ועוד, בזמן לידה, תסמינים כגון מצוקה עוברית המלווה במצוקה נשימתית, מחויבים בהדלקת אותות אזהרה אצל הצוות הרפואי המיילד.

במידה והמצוקה לא מאובחנת בזמן ובמידה ולא ננקטת פעילות התערבותית מיידית הרי שהדבר עלול לגרום ללידתו של תינוק עם שיתוק מוחין, על רקע אותה מצוקה אליה נקלע ושלא טופלה נכון ובזמן והעלולה להתפרש כרשלנות רפואית במהלך הלידה.

רוב הילדים הסובלים משיתוק מוחין מטופלים על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים החל מקלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים, וכלה במרפאים בעיסוק ואנשי חינוך. מאחר ושיתוק מוחין הינה לקות שאיננה ניתנת לריפוי הרי שמטרת הטיפול בסובלים מלקות זו כוללת שילוב של התערבויות להגברת התפקוד, מניעה של ליקויים משניים והגברת היכולות ההתפתחותיות של הילד תוך שימת דגש על רווחתו כמטופל.

לאור האמור לעיל, במידה וילדכם סובל משיתוק מוחין, מומלץ לבחון האם לקות זו נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית של הצוות הרפואי שטיפל בכם במהלך ההיריון, בעת ולאחר הלידה. היה וקיים חשד, ולו הקלוש, לקיומה של רשלנות רפואית שגרמה להיוולדו של ילדכם כשהוא סובל משיתוק מוחין, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית והבקיא בתחום זה, על מנת שיבצע את הבירור הדרוש עם מומחים רפואיים רלוונטיים ויבחן מולם האם קיימת עילה לתביעה בגין כך.

תביעות בעילת רשלנות רפואית בתחום זה מזכות במרבית המקרים בפיצוי כספי גבוה, שיכול לסייע בהטבת שגרת חייו של הסובל משיתוק מוחי ומשפחתו.