בראשון לאוקטובר, 2013, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה מסוימים לחוק האזרחות הלטבי. מהו אם כן, התיקון המשמעותי עבור אזרחי ישראל אשר ממוצא לטבי, אשר עזבו לישראל בזמן שלטביה הייתה בריבונות ברית המועצות? לשון החוק מדברת על עזיבה מחמת גירוש, הגליה, או רדיפת העוזבים על ידי השלטון או עזיבה רצונית מחמת התעמרות או התאכזרות השלטון הסובייטי. החוק מדגיש כי התקופה הרלוונטית לעניינים אלה היא מיום 17.06.1940, עת סופחה לטביה לברית המועצות, בהמשך נכבשה ע"י גרמניה הנאצית לזמן מה ועד 04.05.1990 היום האחרון שבו הייתה חלק מברית המועצות, ובתנאי שהאדם או האנשים המדוברים היו אזרחי לטביה ביום 17.06.1940.


על מנת לתת לקורא להבין את מלוא כובד המשמעות של תיקונים אלה יצוין כי עד יום תחולת התיקון לא הכירה לטביה כלל בכפל אזרחות, אלא במקרים חריגים. מכאן מי שביקש לאשרר אזרחות לטבית עד לאותו מועד (מלבד חלון הזמן בשנים 1991-1995) היה צריך להוכיח כי פעל בשקידה ראויה לוויתור על אזרחותו הקודמת ולעניינו, אזרחותו הישראלית.

 

מראשית חודש אוקטובר 2013 הוחרגו מדינות שונות השייכות לארבע קטגוריות מן האיסור על כפל אזרחות, אולם בעת הזאת ישראל אינה נכללת ברשימה מכובדת זו. יש להניח שהמצב ישתנה בעתיד, והמחוקק הותיר בידי ממשלת לטביה את מרווח התמרון להוסיף מדינות מסוימות לרשימה, וזאת במידה ותסבור שההוספה תשרת את האינטרס הלטבי הלאומי.

מהי "פסקת ההתגברות"?

הוראות פרק 8 לחוק האזרחות המתוקן, מכילות "פסקת התגברות". לפי פסקה זו, מי שעונה, הוא או צאצאיו, להוראות הפרק, כלומר, עזב או הועזב את לטביה בין 17.06.1940 לבין 04.05.1990 מן העילות שפורטו, יהא רשאי לאשרר את אזרחותו הלטבית תוך שמירה על אזרחותו הקודמת, גם במקרה שאזרחות זו היא של מדינה שאינה ברשימה, כדוגמת ישראל.

 

במילים אחרות, פסקה זו "מתגברת" על האמור במקומות אחרים בחוק, כאשר קיימת הלימה בין האדם נשוא הפסקה ובין הוראות הפרק כולו.

מהם המסמכים הנדרשים?

ככלל, נדרש המבקש להציג את מסמכיו הישראליים כגון תעודות לידה ונישואין, שינויי שם וכדומה.


מסמכים אלה ניתנים לאחזור ללא קושי מיוחד. העניין הוא בהוכחת הקשר של הפונה ללטביה העצמאית של טרום מלחמת העולם השנייה. לבד מתעודות לידה ונישואין של מי שנולדו בלטביה דאז, מושם דגש מיוחד על הוכחת רישום אנשים אלה כאזרחי לטביה במפקדי אוכלוסין שנערכו במדינה בין השנים 1934-1940. הדבר נובע, בין היתר, מכך שבאותן שנים שטף גל אנטישמיות את הרפובליקה ולא תמיד בוצע ליהודים רישום משקף מציאות. יש להוסיף כי בעוד חומרים ארכיוניים מסוג זה יימצאו, על פי רוב, בארכיון הלאומי של לטביה, את רישומי הלידה והנישואין יש לחפש במקומות אחרים, לעיתים בריגה ולעיתים בערים אחרות.

 

זאת ועוד, יש לזכור כי לא כל המרשמים האזרחיים מלטביה שלפני המלחמה נותרו תמים ומושלמים ועל כן מומלץ לבדוק את היתכנות המרשמים בטרם עת בכדי לקבל אינדיקציה ביחס למידת היכולת להוכיח את עניינו של הפונה. עוד יודגש כי רישום לידתו של אדם אינו מהווה במדינות מתוקנות ולו ראשית הוכחה לאזרחות של אותה מדינה, אלא העדה על לידתו בה בלבד.

למי ניתן לפנות לקבלת סיוע באיתור מסמכים?

בארכיון הלאומי בריגה שמורים מרשמים שונים מן התקופה שבה הייתה לטביה רפובליקה עצמאית. ניתן לפנות אליהם בבקשת מחקר לקבלת רישומים שאינם מרשמים אזרחיים, כמו לידות, מיתות ונישואין. כך למשל, שמורים בארכיון זה חלק ממפקדי האוכלוסין של ריגה לשנת 1935, בקשות לדרכונים לטביים, מסמכים צבאיים, רישומי תושבות ועוד.

 

המרשמים האזרחיים, ככל ששרדו את המלחמה, שמורים בשתי לשכות מנהל אוכלוסין בריגה עצמה ובמקומות אחרים בלטביה ככל שהמרשמים מתייחסים לאותם מקומות.

 

יש לך שאלה?

פורום פולין | ליטא | לטביה | אסטוניה - יש לך שאלה?

 

מומלץ לפנות אישית ללשכות האוכלוסין המתאימות שכן השירות מרחוק לא הוכיח את עצמו, מניסיונו של כותב שורות אלה. יודגש כי, הגם שאין מניעה חוקית לאתר מסמכים בלטביה לבד, מומלץ להיעזר בבעל מקצוע, זאת לאור החזקה הקיימת כי אדם מן היישוב המתאווה לחסוך עלויות ולחפש מסמכים בעצמו, יודע את אשר הוא עושה. חזקה זו ניתנת להיסתר בקלות והיא אכן נסתרת חדשות לבקרים תוך גרימת עוגמת נפש למחפש, שלא לדבר על הנזק הכספי הנגרם לו.