ת"פ 47710-05-12 (שלום - באר שבע), ע"פ 25259-04-13

 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע שייחס לו עבירה של מעשה מגונה בקטינה. התיק היה מבוסס בעיקר על זיהוי הנאשם, כמי שפגע בה, ע"י הקטינה. הנאשם כפר במיוחס לו, תוך שהעלה 2 טענות סותרות, לכאורה. ראשית -טען הנאשם כי הילדה טעתה בזיהוי וכי הוא כלל לא נגע בה.

 

שנית - טען הנאשם כי גם אם בית המשפט יקבע כי הוא אכן נגע בילדה, עדיין לא ניתן להרשיע אותו בעבירה של מעשה מגונה בקטינה, וזאת מכיוון שהיה שיכור בעת ביצוע העבירה, ולכן לא התגבשה אצלו הכוונה הפלילית המיוחדת הדרושה להרשעה בעבירה של מעשה מגונה.

 

בתיק נשמעו ראיות, ובהכרעת הדין קבע בית משפט השלום כי מחד - הנאשם הוא אכן זה שנגע בילדה, אך מאידך - נקבע כי אכן הנאשם היה שיכור בעת ביצוע המעשה, ולכן לא ניתן להרשיע אותו בעבירה שדורשת יסוד נפשי של כוונה מיוחדת.

 

בהתאם לזאת, זוכה הנאשם מהעבירה החמורה של מעשה מגונה בקטינה ותחת זאת הורשע בעבירה של תקיפה בלבד ובהסכמת הצדדים הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי ופיצוי.

 

הנאשם לא השלים עם הקביעה של בית משפט השלום, לפיה הוא זה שנגע בקטינה והגיש ערעור על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי, תוך שביקש לקבוע כי שגה בית משפט הלשום שעה שקבע כי הנאשם הוא שפגע בילדה.

 

טענותיו של הנאשם בבית המשפט המחוזי התקבלו, ובפסק הדין שניתן ע"י 3 שופטים נקבע כי על אף חשד לא מבוטל, נותרו בתיק ספקות סבירים, באשר לזיהוי, במיוחד כשמדובר היה בזיהוי ספונטאני, ולא התווספו לו ראיות נוספות, ועל כן החליט בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור ולזכות את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו.

 

הנאשם יוצג ע"י עו"ד דמיטרי ורניצקי.