האם רשאית חברה למנוע מבעל מניות למכור את מניותיו לצד שלישי? /עו"ד אילן ציאון

תקציר פסק הדין (דיני חברות ומקרקעין): האם רשאי בעל מניות בחברה פרטית למכור את מניותיו לאחר למרות התנגדות הנהלת החברה. זו היתה הסוגיה אשר עמדה על הפרק בתביעה זו. עובדות המקרה: חברה מחזיקה בשטח מקרקעין יקר ערך בתל אביב. בכדי לפתח את הנכס פונה הנהלת החברה המיוצגת על ידי בעלי הרוב לבעל מניות המיעוט ומודיעה לו כי עליו להשקיע כספים בפיתוח הנכס, אחרת חלקו ידולל (באמצעות הקצאת מניות). לבעל מניות המיעוט אין כסף לשלם את התוספת. בעלי מניות הרוב הציעו לבעל המנויות לרכוש את מניותיו במחיר נמוך והוא מסרב. במקום זאת מוכר בעל מניות המיעוט את מניותיו לרואה החשבון שלו תמורת סכום גבוה יותר. ואולם, החברה מסרבת לאשר את ההעברה שכן על פי תקנונה כל העברה כפופה לאישור התקנון.
בית המשפט קיבל את עמדת עו"ד אילן ציאון אשר ייצג את המשיבים, וביטל את העברת המניות לידי אותו רואה חשבון, תוך שהוא קובע כי במקרה זה נהגו המבקשים בחוסר תום לב ולכן אין לאשר את בקשתם. המבקשים חויבו לשלם הוצאות משפט בסך 10,,, + מע"מ.
פסק הדין

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
ה"פ 1918/96
בפני:נ כבוד השופטת ברון צפורה

המבקשים:ב .1ש.פ
.2צ. נ. בע"מ
נגד
המשיבים:ו .1ש.ר
.2א.ר
.3א.ק

נ .4ר. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן ציאון

פסק דין

ביום 17.11.99הגישו המבקשים תובענה בדרך של המרצת פתיחה, ועתרו לחייב את המשיבים 3- 1שהינם מנהלי המשיבה הפורמלית- ריה חברה בע"מ (להלן:ב "החברה") לאשר את העברת מניות המבקש 1בחברה למבקשת .2
שמעון פלג (להלן:ו המבקש 1) ירש מאביו, יואב פפה, הנמנה על מיסדי החברה,
180מניות בחברה שהיוו % 15מהון המניות הנפרע של החברה.
החברה נוסדה בשנת 1945, על ידי המשיב 2, אברהם רבינוביץ ז"ל (אביה של המשיבה 3), שלמה רבינוביץ ז"ל (בעלה המנוח של המשיבה 1ואביו של רו"ח יאיר רבינוביץ), בני הזוג צבי ובתיה גנין ז"ל וכן על ידי יואב פפה ז"ל.
בין מייסדי החברה שררו יחסי חברות קרובים וחלקם אף היו קשורים בקשרי משפחה. החברה הינה איגוד מקרקעין, אשר בבעלותו, בנין מגורים המצוי ברחוב יגאל אלון 161בתל-אביב, אשר מושכר לדיירים שונים , לרבות דיירים מוגנים.
בין השנים 1980לתחילת 1996, לא נתבקשו בעלי המניות של החברה להשקיע סכומים כלשהם לפעילותה, ואף קיבלו דיווידנד בשל החזקותיהם במניותיה.
בסביבות חודש דצמבר 1995פנה מר יאיר רבינוביץ (להלן :נרו"ח רבינוביץ)
למבקש 1ואמר כי בעקבות פסק- דין של פינוי אשר ניתן כנגד אחד הדיירים המוגנים שהחזיק בחלק בניין השייך לחברה, על החברה לשלם דמי פינוי ושכ"ט עו"ד, לשם כך החברה עומדת לגייס כספים מבעלי מניותיה והיא תעשה זאת בדרך של הקצאת מניות.
המבקש 1הבין מהצעתו של רו"ח רבינוביץ, שיהיה עליו להשקיע סך של 000, 60ש"ח בערך וייתכן וייצטרך להוסיף סכום נוסף על מנת שלא ידולל חלקו בהון המניות. כאשר אמר המבקש שלא יוכל כנראה לעמוד בסכום זה הציע לו רו"ח רבינוביץ לרכוש את מניותיו תמורת 000, 1ש"ח למניה.
ההצעה לא נראתה למבקש כתמורה הולמת עבור המניות.
החברה שלחה למבקש 1מכתבים בהן הודיעה על גיוס כספים מבעלי מניותיה, ונאמר בהם כי עליו להשקיע סכום של 000, 60ש"ח שנדרש במכתב הראשון- מחודש פברואר 1996, ו 000, 25ש"ח כפי שנדרש במכתב השני- מתאריך .25.3.96
המבקש 1 נוכח , כי אין בידו להשקיע את הסכומים הנדרשים על מנת שלא ידולל חלקו-דבר שלא חפץ שיקרה, וכן לא נראתה לו הצעתו של רו"ח רבינוביץ. לפיכך פנה המבקש 1 למר נעים, רואה החשבון שלו (להלן:ב רו"ח נעים) , וניסה לעניין אותו ברכישת מניותיו בחברה. רו"ח נעים נתן למבקש 1הלוואה לצורך תשלום הכספים אותם היה עליו לשלם לחברה.
רו"ח נעים הציע למבקש 1 לרכוש את כל מניותיו בסכום הגבוה ב-% 30מהסכום שהוצע למבקש 1 על ידי רו"ח רבינוביץ. המבקש הסכים לכך וביום 2.4.96 נחתם חוזה מכר בין המבקש 1 לבין חברה בשליטת רו"ח נעים- להלן המבקשת .2
המבקשת 2 שילמה למבקש 1 את מלא התמורה בגין המניות בקיזוז סכום ההלוואה.
הצדדים דיווחו על עסקת המכר לאוצר, מס השבח ומס הרכישה שולמו.
ב"כ המבקש פנה ב- 9.5.96 לחברה וביקש את אישור מועצת המנהלים של החברה להעברת מניות בחברה למבקשת .2
בתכתובת בין ב"כ המבקש 1 לב"כ החברה עו"ד ובר הועברו פרטים נוספים, ונאמר שיהיה דיון בעניין בדירקטוריון.
המבקש 1קיבל מכתב מעו"ד אורלי גיא, ב"כ החברה שהחליפה את עו"ד ובר, בו נאמר כי העברת המניות לא קיבלה את אישור דירקטוריון החברה ועל כן יש למחוק אצל רשם החברות את הרישום בדבר העברת המניות למבקשת 2, וזאת מבלי לאזכר את התכתובת בין ב"כ המבקש 1 לעו"ד ובר.
בהמשך התכתובת נימקה ב"כ החברה את מהות סירובו של הדירקטוריון לאשר את העברת המניות, בטענה:ו
"ריה בע"מ נוסדה על ידי בני משפחה ומקורבים. המיסדים והצאצאים שואפים לשמור ככל הניתן על המסגרת האמורה".
דיון
.1זכות המבקש 1להעברת מניותיו
ב"כ המבקש טוען, כי המשיבים אינם יכולים לפגוע בזכותו הקניינית של המבקש 1להעביר את מניותיו למבקשת מספר .2
בספרו של א. פלמן, דיני חברות בישראל הלכה למעשה בע"מ 418נאמר (הלן:נפלמן):ב
"אחד היתרונות החשובים של מניה הוא אפשרות העברתה מרשות לרשות".
ובהמשך בע"מ 419- "המלים 'ניתנים להעברה, בסעיף 52 (לפקודת החברות- צ.ב.) אינן מונעות מחברה ציבורית להתקין בתקנונה הגבלה, למקרים מסויימים, על העברת מניות החברה, או בשום פנים אין החברה יכולה לשלול מחבריה לחלוטין את הזכות להעביר מניותיהם בחברה".
בהמשך בע"מ 420 מצוטט ע"א 347/62 החברה המרכזית לשיכון ובניין נ' מפרק "פרלרוד" בע"מ (בפירוק) ואח' פד"י יז(1) 399, 406:ו
"כלל ידוע בקשר למגבלות על העברת מניות הוא, כי יש לפרש מגבלות אלו בתורה מצרה, מפני שלבעלי המניות יש ,prima facie זכות להעביר את מניותיהם לכל מי שיחפצו. אין לקצץ בזכות זו על ידי לשון בלתי ברורה ואימפליקציות מפוקפקות. לכן מקום שלא ברור אם מגבלה מסויימת חלה על העברה כל שהיא , יש להעדיף את הפירוש המצר".
אני מקבלת את טענת המשיבים כי יש להניח שהמבקשים קראו את מסמכי היסוד של החברה, וזאת בהתאם לסעיף 9 לתצהירו של המבקש:נ
"ברצוני לציין כי לפני חתימת החוזה עם הקונה בדקתי עם בא כוחי את תקנון ההתאגדות של החברה".
וכן אני מקבלת את הטענה כי קיימת חזקה שהמבקש לרכוש מניות חברה יעיין במסמכי היסוד שלה.
מייסדי החברה קבעו בסעיף 15לתקנון , נוסח שונה מהנוסח שבסעיף 19
ל-"table a" - 1929, ,companies act(להלן:ב table a) ונקבע בו על ידי המיסדים:ו
. The right of members to transfer their shares shall be 15"
No shares shall be transferred(A) :נrestricted as follows

The directors(B) may in their absolute and uncontrolled discretion refuse without the consent of the directors
"f shares 0register any proposed transfer0T
אני מקבלת את טענת המשיבים כי סעיף 15הנ"ל בא להחליף את סעיף 19ל-.table a

אני מקבלת את טענת המשיבים, כי חברה פרטית חייבת להגביל את עבירות המניות של חבריה ונתונה לה הזכות להעניק למנהליה זכות וטו מוחלטת על העברת מניות. לעניין זה:ב ע"א 332/73 יעקוב זמיר נ' נתן שלום פ"ד כח(1), 362, 363:ו
"הגבלה על זכות ההעברה שהוסכם עליה, מחייבת את בעלי המניות בייחוד כשמדובר בחברה פרטית. חברה כזו דומה במהותה לשותפות, היינו תאגיד בעל קשר אישי בין חבריו, מאשר לחברה וכידוע אין חברה כזו יכולה לקום אם לא הוגבלה הזכות להעברת המניות"
כמו כן אין לקבל את הטענה של המבקש 1לפיה בהגבלת זכותו להעביר את מניותיו יש כדי לפגוע בזכות הקניינית בהן, ולעניין זה פלמן בע"מ 434-
"הגבלה כזו גם אינה סותרת את העקרון לפיו בעל המניה יכול לעשות בקניינו כרצונו. חברה רשומה מתנהלת על פי מסמכי היסוד ובעלי המניות כפפו עצמם להוראותיהם מרצון בעת שרכשו בה מניה".
לגבי תקנה 15לתקנון- נראה שלשונה של התקנה חד משמעית ולכן אין צורך בפירוש מצר של הגבלת העבירות.
.2תום לב הדירקטורים בהחלטתם שלא לאשר את ההעברה בפלמן ע"מ 435נאמר:נ
"אם הוענקה לדירקטורים הרשאה כללית לסרב לרשום כל העברת-מניות לפי שיקול דעתם, הרי כוח זה הוא כוח שבנאמנות ועליהם להשתמש בו בתום-לב לתועלת החברה בכללותה".
עוד נקבע בע"א 131/88 רוגובסקי ואח' נ' סביר ואח' פ"ד מד(2) 622, 625:ב
"רק משמוכח לפני בית המשפט, כי המנהלים סירבו לאשר את ההעברה שלא בתום לב, או מתוך שרירות, גחמנות או מטרה זרה , ייאות בית המשפט להתערב. נטל ההוכחה בדבר התקיימותה של אחת מעילות ההתערבות רובץ על הטוען כך, והמדובר בנטל הוכחה כבד".
בע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' חאייק פ"ד לח(2) 425, 440נקבע:ו
"הכלל הוא שבית המשפט לא מתערב בהחלטות האסיפה הכללית של חברה ועל אחת כמה וכמה בהחלטות מועצת המנהלים ובשיקול דעתה זאת על שום ששלטון הרוב חל על ניהול ענייני החברה".
אולם אין בכל אלה למנוע את בית המשפט מלבחון את המצב בכל זאת, בכפוף לאמור לעיל.
במקרה זה אנו עוסקים בחברה פרטית, שבה נכונותו של בית המשפט לבוא לעזרת המיעוט גדול יותר מאשר במקרה של חברה ציבורית, שכן קיים פתח גדול יותר לניצולו של המיעוט על ידי הרוב.
בספרה דיני חברות מונה ד"ר אירית חביב-סגל את הסיבות לכך:
"ראשית בחברה פרטית, בעלי המניות אינם מגוונים את תיק ההשקעות שלהם, כל שהם תלויים ברווחים שהם מצליחים לממש מן חברה הפרטית שבה מדובר.... שנית, בעלי המניות בחברה הפרטית חשופים יותר לפעולות של הרוב, אשר יעבירו את המיעוט ממשרותיו בחברה... שלישית מאחר שאין שוק למניות, הרי שאין לבעלי מניות המיעוט כל דרך ממשית לממש את השקעותיהם בחברה. אמנם, הם רשאים למכור את המניות לרוכש מרצון, אלא שכל רוכש פוטנציאלי ער לסיטואציה שבה נמצא בעל מניות המיעוט, כך שמחיר המכירה צפוי להמצא נמוך בהרבה מן השווי האמיתי של חלקם בחברה... רביעית מאבק בין בעל השליטה לבין בעל מניות המיעוט צפוי להפחית עוד יותר את המחיר שיכול בעל מיעוט לקבל כנגד מניותיו... לבסוף, בעלי המניות של החברה הפרטית הם, בדרך כלל, קרובי משפחה או חברים, כך שסכסוך ביניהם, כבעלי מניות, כרוך גם בסכסוכים אישיים " (הדגשה שלי צ.ב.).
לכן במקרה זה, היה מקום לצפות כי משקיע חיצוני יסכים לשלם למבקש הרבה פחות משיציעו לו בעלי הרוב בחברה, ובכל זאת כאן הציע המשיבה 2, סכום הגדול ב-% 30מהצעתו של רו"ח רבינוביץ.
לגבי הנימוקים שהעלו המשיבים לסירובם לאשר את העברת מניות המבקש 1בחברה
לידי המבקשת .2
רו"ח נעים הצהיר לפרוטוקול:
"החברה הינה חברה שבעלי מניותיה הינם אשתי ואנוכי. הודעתי למר רבינוביץ שאנו מוכנים להתחייב שלא להעביר לאחרים את מניותינו לעולם. אם נרצה למכור , אני אציע תחילה את המניות תחילה למר רבינוביץ".
(ע"מ 8לפרוטוקול הישיבה מתאריך 05/020/98שורות 13-11)
הצהרה זו אכן שומטת לכאורה את הבסיס מחששם של המשיבים לגבי המשך העברת המניות לצדדים שלישיים.
כמו כן אין אני מקבלת את הטענה כי החברה היא "חברה אינטימית" וזאת לאור העובדה שכ-% 40 מבעלי המניות של החברה אינם שייכים למשפחת המשיבים או למקורבים אליהם.
יש לציין כי ,החברה לא הציגה פרוטוקולים או מסמכים המעידים כי נעשה שיקול דעת כלשהו על יסוד המסמכים שהומצאו לבקשת עו"ד ובר.
עולה החשד, כי כלל לא נעשה שיקול דעת בנושא העברת המניות ולמעשה הנימוקים שהועלו לגבי ההחלטה השלילית היו כולם, רק תירוצים שלאחר מעשה, ולאור זה לא יעמוד למשיבים שיקול הדעת המוחלט שהוקנה לדירקטוריון.
לאור כל אלה , נראה לי, שסירוב הדירקטוריון לאשר את עסקת העברת המניות, נגוע בחוסר תום לב.
עם זאת אני פוסקת כי אין להיעתר במקרה זה למבקשים, וזאת מאחר שהתנהגותם לאורך כל הדרך נגועה אף היא בחוסר תום לב.
עוד בטרם קיבל המבקש 1 את הכסף לרכישת המניות הנוספות הציע את מניותיו למכירה למבקש 2, ויעידו על על דבריו:
"כאמור הסכום שהוצע לי עבור מניותי בחברה לא נראה לי, מאידך החברה דרשה ממני סך של- 000,85 ש"ח שלא היו ברשותי ולא רציתי שחלקי בחברה ידולל, לכן פניתי לרו"ח שלי, מר משה נעים והצעתי לו לרכוש את מניותי בחברה". (ס' 7בתצהירו של המבקש).
כמו כן, אין אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשים כי בסעיף 4.2 לחוזה שנערך בין המבקשים הייתה פליטת קולמוס ולנוסח:
"המוכר מצהיר כי מועצת המנהלים של החברה אישרה את העברת המניות נשוא החוזה"
היה צריך להוסיף את המילה טרם.
נוסח כזה לא הגיוני באשר בסעיף 2.7 לחוזה הנ"ל נאמר:
"אין כל הגבלה או איסור ו/או מניעה בדין או בהסכם או בתקנון ההתאגדות של החברה להעברת המניות הנעברות".
לאור זאת ולאור העובדה שהמבקש וב"כ דווחו לרשם החברות על ביצוע העברת המניות למרות שידעו כי טרם (הדגשה שלי- צ.ב.) קיבלו את האישור הדרוש. אני מקבלת את טענת המשיבים כי אין מדובר ב"שגיאות" מקריות אלא ברצף פעולות מכוון, שנועד להעביר את מניות המבקש 1למבקשת 2, ללא ידיעת הנהלת החברה וללא אישורה תוך ניסיון לכפות על הנהלת החברה את העיסקה בניגוד לרצונה לאחר שבוצעה.
יש לציין שבכל זאת מדובר בחברה פרטית ולאור היחסים הטובים שנראה שהתקיימו לאורך השנים בין המבקש למשיבים, היה מקום לדרוש מהמבקש 1לנהוג בצורה גלוייה יותר ביחסיו עמם על מנת לעמוד בדרישת תום הלב.
טענה נוספת כי קיימת אפשרות שהמבקש שהוא אדם קשיש וחולה במחלה סופנית, יותיר בצוואתו את המניות למבקשת 2, טענה זו כלל אינה רלוונטית לעניין הנדון, והיא רק מוסיפה לתחושה שהמבקשים מוכנים לבחור בכל דרך על מנת להכריח את הדירקטוריון לאשר את העברת המניות.
כמו כן, מן הראוי לאזכר את קביעת בית המשפט העליון בע"מ 430לפסק הדין
בע"א 132/81 ג'י. בי טורס בע"מ נ' חאייק פ"ד לח (2) 425, 440לפיה:
"יירתע בית המשפט מלהעניק סעד הצהרתי לתובע, שהתנהגותו בנושא המשפט נגועה בחוסר תום לב או באי ניקיון כפיים".

5129371 לאור כל האמור לעיל אני דוחה את תביעת המבקשים להורות למשיבים 3- 1לאשר את העברת מניות המבקש 1למבקשת .2
המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבים 1, 2ו- 3הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל בסך 000, 10ש"ח בערכם ביום מתן פסק דין זה בצרוף מע"מ.

ניתן היום 7/12/99 בלשכתי בהיעדר ב"כ הצדדים.
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח