בס"ד

 

ידועים בציבור

 

מאת: תמר יוספי, עורכת דין ומגשרת

יחיא את יוספי – משרד עורכי דין

 

 

 

מי הם ידועים בציבור ?

 

 

הכוונה לזוגות החיים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף מבלי שהסדירו את חייהם במסגרת של נישואין. המדובר במערכת משפחתית רגילה המקבילה בכל דבר למערכת משפחתית נשואה, אך ללא החותמת של הרבנות וללא מוסד הנישואין.

 

 

מוסד הידועים בציבור החל להתקיים בקרב זוגות אשר מבחינה הלכתית לא יכלו להינשא זו לזה כגון כהן וגרושה או אחרים.

יודגש כי החקיקה ובתי המשפט אינם מתייחסים לידועים בציבור בצורה זהה כמו לזוגות נשואים אולם בשנים האחרונות התפתחה מגמה אשר שואפת להשוות את זכויות הידועים בציבור לאלה של הנשואים, אם בירושה ואם במסים או בתחומים אחרים.

 

 

כיום, מרבית ההבדלים בין זוג נשוי לידועים בציבור כמעט ואינם קיימים כלל אבל יחד עם זאת יש לזכור כי במקרה של פרידה, נטל ההוכחה על חלוקת רכוש גבוה יותר, בקרב הידועים בציבור, ונטל זה מוטל על כתפי זה הטוען לזכותו ברכוש בן/בת זוגו.

 

 

מוסד הידועים בציבור הינו מוסד ותיק וידוע אולם בשנים האחרונות, קיבל מוסד זה חיזוק ותנופה משמעותיים ביותר לאור הגידול המשמעותי בקצב הגירושין, וזוגות רבים בוחרים באלטרנטיבה זו כפתרון חלופי לחיי נישואין.

 

 

מה התנאים להכרה כידוע בציבור?

 

 

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי התנאי הבסיסי הוא שבין שני בני הזוג מתקיים אורח חיים תקין המתנהל תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף על כל המשתמע.

 

 

יחד עם זאת, מאחר ובני הזוג אינם חיים תחת מסגרת מוגדרת, הרי שישנם מצבים רבים בהם בני הזוג אכן חיים תחת קורת גג אחת אך לא מנהלים משק בית מוחלט או חלקי ולכן לא בכל מקרה הם יוכרו כידועים בציבור ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.

 

 

יתרה מכך, מאחר והמדובר במערכת שאינה מוסדרת, תחולת השיתוף בנכסים (על ידועים בציבור לא חל עקרון איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון), לא תחול על היחסים באופן אוטומטי אלא יש צורך להוכיח התייצבות הקשר וכוונה של הצדדים לגביו בטרם ניתן יהיה לערוך שיתוף בנכסים.

 

 

נטל הוכחת השיתוף

 

 

במקרים בו ידועים בציבור עוברים פרידה, נטל ההוכחה לשיתוף בנכסים, שהינו נטל כבד ביותר, חל על בן הזוג הטוען לזכות לשיתוף.

הסיבה לנטל כבד זה נעוצה באופי היחסים שבין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים. בקרב בני זוג נשואים, עצם קיומו של מוסד הנישואין מעיד על כוונה לשיתוף, דבר אשר אינו מתקיים בהכרח אצל הידועים בציבור והנובע ותלוי ברצונותיהם המשתנים של בני הזוג.

 

 

פסיקת בתי המשפט קבעה כי על בני זוג ידועים בציבור יכולה לחול "הלכת השיתוף",כאשר נטל ההוכחה כאמור יחול על התובע את השיתוף בנכסים.עם זאת נקבע כי מידת ההוכחה הנדרשת על מנת להחיל את הלכת השיתוף על "ידועים בציבור" הינה גדולה יותר, ממידת ההוכחה הנדרשת מזוג נשוי.

 

 

על התובע מוטל להוכיח כוונה אמיתית, וראיות מתאימות לרצון בשיתוף בנכסים שנצברו, במהלך החיים המשותפים, ולנכסים שהביא כל צד למערכת היחסים.

 

 

יצויין כי שיתוף נכסים יכול שיהיה כללי או מוגבל לנכס מסויים זה או אחר, הכל כעולה מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. תוצאת החלת חזקת השיתוף על "ידועים בציבור" לעומת משטר איזון

המשאבים

 

 

חוק יחסי ממון בני זוג קבע משטר איזון משאבים לפיו במהלך הנישואין קיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג, ואילו רק עם פקיעת הנישואין יש לערוך איזון משאבים בין בני הזוג.

 

היינו, ריכוז של הזכויות והחובות שהצטברו במהלך הנישואין וחלוקתם בין בני הזוג, בעת פקיעת הנישואין.

 

לעומת זאת, חזקת השיתוף מקיימת שיתוף לאורך תקופת היחסים, בכל הרכוש שמשמש את בני הזוג ושנקנה במשותף, ואין ממתינים עד לפקיעת הנישואין.

 

 

כאמור לעיל פסיקת בית המשפט קבעה כי חזקת השיתוף חלה על בני זוג "ידועים בציבור", כיוון שחוק יחסי ממון אינו חל עליהם.

 

אם כך יוצא כי התוצאה לעניין יחסי רכוש בין בני זוג הינה אבסורדית. הנימוק לכך נעוץ בעובדה שיוצא מכך, שהמחויבות הרכושית של "ידוע בציבור" בתקופת יחסיו לבין זוגו, גדולה ממחויבות של בן זוג נשוי בנישואין כחוק לבן זוגו, ושעליו חל חוק יחסי ממון.

 

 

בני זוג מאותו המין

 

 

על פי החוק הקיים היום במדינת ישראל, נישואין בין בני זוג מאותו המין, אינם מוסדרים. מבחינה זו רוב מערכות היחסים החד-מיניים מוגדרים כיחסי "ידועים בציבור" כיוון שכך, חוק יחסי ממון אינו חל על יחסים אילו, ולעניין הרכוש חל עליהם משטר של חזקת השיתוף, ולא משטר איזון המשאבים.

 

 

בהקשר זה, כאשר בני זוג "ידועים בציבור"- מאותו מין (או שלא), המבקשים לאשר הסכם ממון שנערך בינהם, יפנו לבית המשפט לענייני משפחה, ולא מכוח חוק יחסי ממון.

 

בסוגיה זו קיימות שתי אסכולות בפסיקת בית המשפט, כפי שיוסבר בהמשך. בעניין זה הוגשו הצעות חוק שונות של חברי כנסת, ובהן ביקשו לתקן את החוק כך שבהגדרת "בן משפחתו" יבוא "בן זוגו מאותו מין". אולם כל ההצעות נדחו, הן משיקולים משפטיים והן משיקולים קואליציוניים.

 

 

 

 

בפסיקת בית המשפט קיימות שתי אסכולות בסוגיית אישור הסכם ממון בין בני זוג מאותו מין:

 

 

1. אחת סוברת כי אין צורך להמתין שהכנסת תתקן את החוק וכי לביהמ"ש לענייני משפחה יש סמכות לאשר הסכמי ממון בין בני זוג מאותו מין, לפי פרשנות החוק ולפי תכליתו.

 

בנוסף, אסכולה זו מבססת את החלטתה אף על חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, על פיו משמעות היות האדם בן חורין, היא גם, להיות בן חורין לבחור  לחיות בזוגיות חד מינית. ועל כן, על בית המשפט לכבד את בחירתו של אותו אדם ושלא להפלות אותו.

 

 

2. מנגד, קיימת אסכולה אחרת שגורסת כי במקרים דומים חוק בית המשפט לענייני משפחה אינו חל על בני זוג מאותו מין, ולכן מסרבת לאשר הסכם ממון בין בני זוג מאותו מין.

 

הנימוק לכך נסמך על העובדה כי באמנות הבינלאומיות שחתמה ישראל לא התחייבה מדינת ישראל להכיר בזוגות חד-מיניים כמו משפחה, ונישואין בין בני זוג חד-מיניים אינם מוכרים במשפט הישראלי.

 

בנוסף, אסכולה זו סוברת כי הכללת בן זוג מאותו מין במונח "בן משפחתו" והענקת סמכות לביהמ"ש במקרים כאלו, מהווה הוספת נורמה ערכית השנויה במחלוקת חברתית, ואין זו מלאכתו של ביהמ"ש, אלא זהו תפקידו של המחוקק להסדיר את העניין בחקיקה מפורשת.

 

יוצא אם כך כי כל עוד לא תוסדר הסוגייה ע"י המחוקק, יוצא שכל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו, ובהתאם לפרשנות שייתן ביהמ"ש הדן במקרה הספציפי העומד להכרעתו.

 

 

אחרית דבר

 

 

מוסד הידועים בציבור נפוץ במיוחד בקרב זוגות הנמצאים "בפרק ב'" ושצברו במהלך חייהם רכוש כזה או אחר על שמם, אולם כיום ניתן לראות בני זוג הבוחרים בפתרון זה גם אם לא היו נשואים קודם לכן לאחרים, וגם במקרה בו אין למי מהם כל רכוש קודם.

 

 

מאחר והמדובר בנושא רגיש ביותר, רצוי ומומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם ביצוע כל פעולה כזו או אחרת העלולה להשפיע על חייכם בטווח הארוך.

 

 

יש לזכור- אומנם חוק יחסי ממון בין בני זוג מתייחס ספציפית לבני זוג נשואים, אך הפסיקה הכירה גם בזכותם של ידועים בציבור להביא הסכם ממון שנחתם בינהם לאישור בית המשפט לענייני המשפחה. אלו שלא מעוניינים בכך, רשאים לאשר את ההסכם אצל נוטוריון שאישורו מהווה כאישור רשות.

 

 

בכל מקרה, כדאי ואף רצוי ביותר לערוך הסכם כזה באמצעות עורך דין לפני שמתחילים בחיים המשותפים, על מנת למנוע אי הבנות, ויכוחים ומלחמות מיותרות במקרה של פרידה.

 

 

אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי!


עודכן ב: 25/07/2013