בדיקת רקמות – להוכחת אבהות

 

בס"ד

בדיקת רקמות – להוכחת אבהות

לא בכל מקרה ...!

 

מאת: עו"ד תמר יוספי, עורכת דין ומגשרת

יחיא את יוספי – משרד עורכי דין

 

 

 

כיום קיימות בדיקות של דם ורקמות שלפיהן ניתן לקבוע אבהות לא רק לקביעה שלילית, אלא גם קביעה חיובית בדרגה המקובלת בבית המשפט.

 

גם בתי הדין הרבניים מכירים בתוצאות של בדיקות הללו לגבי חיוב מזונות.

 

למשל, אם האב החזיק בילד בחושבו שהוא ילדו, ולאחר כמה שנים הכחיש את אבהותו ותוצאות בדיקת רקמות הוכיחו שאינו אביו – הוא פטור ממזונותיו.

 

 

אולם, ישנם מקרים בהם ביהמ"ש יסרב להיעתר לבקשת בדיקת לסיווג רקמות גם כאשר כל ה"נפשות הפועלות" בגירים נתנו את הסכמתם לבדיקה ואילו רק ב"כ היועץ המשפטי לממשלה התנגד לכך.

 

 

הסוגיה הגיעה לפתחו של ביהמ"ש, בה ניתן פסק דין לאחרונה.

 

 

ומעשה שהיה כך היה:

 

 

עסקינן בבני זוג נשואים 46 שנים הורים ל- 4 ילדים כולם נשואים והורים לילדים. הבעל מבקש שתיערך בדיקת רקמות כדרך להגיע לחקר האמת באשר לחשד, ישן נושן, שעלה בו מחדש ביחס לאבהותו לילדיו, דבר שהפך לטענתו לצורך ומטרה בעלי משמעות מרכזית בחייו כיום. האשה מסכימה ואף עומדת על כך שתתבצע בדיקת רקמות כדרך הכרחית בעיניה להוכחת צדקתה, והסרת הכתם שדבק בה בתחושתה נוכח החשד של בעלה.

 

 

בית המשפט בחן את השאלה שהונחה לפתחו וקבע כי הוא דוחה את הבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן:

 

 

שיקולים מגוונים מנחים את ביהמ"ש שלא להיעתר לבדיקה זו, בפרט כאשר מדובר בילד שהוריו נשואים זל"ז. הסכמת ההורים לבצע בדיקה זו, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן קיים, למעשה או לכאורה, ניגוד אינטרסים בין הקטינים לבין הוריהם, בסוגיה הנדונה. ביהמ"ש אף תמך את קביעתו בשיקולים עפ"י הדין העברי, השוללים מתן צו לבדיקה לסיווג רקמות ושהם: החזקה בדבר "רוב בעילות אחר הבעל" נקבע הכלל כי כל ילד שנולד מאשה נשואה, חזקה משפטית היא שהאיש אשר נשוי לאמו הוא אביו, וזאת עפ"י עקרון הרוב, וההנחה כי "רוב בעילות אחר הבעל". חזקה זו חלה גם כאשר הכול "מרננים" על האשה שהרתה לאחר. בנוסף, ביהמ"ש ביסס קביעתו על "דין יכיר" (כאשר הבעל טוען שאין הוא אבי הילד. לדעת רוב הפוסקים, על האב לטעון טענה זו מיד כאשר יכול היה לדעת על הריונה של אשתו).

 

 

טעם נוסף שהיה נר לרגלו של ביהמ"ש הינו שיקולי מדיניות שיפוטית ראויה. בהקשר זה נקבע כי גם בגדר מדיניות משפטית ראויה ובמבט צופה פני עתיד, יש להימנע להיעתר לבקשה מוסכמת של צדדים, שהיו ו/או עודם נשואים זל"ז, לבצע בדיקת רקמות וזאת על מנת שלא להכביר הליכים, תביעות וטענות, במדינה עתירת התדיינות כשלנו.

 

 

 

 

 

האומנם טובת הקטין או שמא רצון עיקש של האב?

 

 

ביהמ"ש הכריע וקבע כי עניינה של תביעה זו אינה לטובת הקטינים והבדיקה אינה נחוצה כדי לקבוע מיהו אבי הילדים, אלא עניינה של תביעה זו הוא רצונו התמוהה של האב לבחון את החשש המקנן בו שנים. אינטרס האב אינו מצדיק הוראה בדבר עריכת בדיקה גנטית,שכן אין מדובר אך בענייניו, אלא גם קטינים אחרים, שאינם צד להתדיינות בתיק זה, וגם הם בעלי אינטרס שבית המשפט לא ייעתר לבדיקה כמדיניות משפטית ראויה.

 

 

במקרה דנן, הדגיש היועמ"ש (אשר ייצג את המדינה), כי הוא מתנגד לעריכת בדיקת הרקמות בשל השפעת תוצאות הבדיקה על צאצאי הזוג, במיוחד נכדיהם, שהם עדיין קטינים והאפשרות, אם כי הקלושה, להפיכתם לממזרים.

 

 

בהקשר זה יצויין כי בפסיקת ביהמ"ש קיימת אבחנה ברורה בין קטין, שנולד במהלך הנישואין, לבין קטין שנולד מחוץ לנישואין.

 

עוד נקבע כי, נסיון החיים והניסיון השיפוטי מלמדים כי היעתרות להסכמת הצדדים, תיצור תקדים לא ראוי. שהרי מה ימנע בעתיד מבעל, שירצה להתחמק מתשלום מזונות לילדיו, לדרוש כי תיערך בהם בדיקת רקמות ? הלוא אם הבדיקה תאשר את אבהותו, הוא יימצא באותו מצב בו היה נמצא ללא הבדיקה, ואם הבדיקה תשלול את אבהותו – מה טוב ! יצא הוא פטור ממזונות.

 

מצבה של האישה הפוך, אם הבדיקה תאשר את אבהותו של הבעל, היא תימצא באותו מצב שבו היתה נמצאת ללא הבדיקה, ואם הבדיקה תשלול את האבהות – נמצאים היא והקטין ניזוקים נזק שאין לו תקנה.

 

ביהמ"ש הדגיש כי יש למנוע מצב כי בדיקת הרקמות תהפוך לאמצעי לחץ נוסף שישמש את הבעל – כעניין שבשגרה – בסכסוך עם אשתו.

 

 

אחרית דבר

 

 

תפקידו של ביהמ"ש לשפוט על פי הדין ועל פי הצדק במסגרת הדין. המכשיר העיקרי לעשות כן הוא החתירה אל האמת – זו נקודת המוצא.

זכותו הטבעית של כל מתדיין להביא את ראיותיו בפני בית המשפט, קל וחומר כאשר שני הצדדים להתדיינות הסכימו על הבאתה של ראיה פלונית – ובכלל זה, לכאורה, אף בדיקה לסיווג רקמות אשר תאפשר לבית המשפט להגיע אל האמת.

 

אולם, עינינו הרואות כי ביהמ"ש יבחן לעומק כל בקשה ובקשה שתונח לפתחו, ויכריע בה בהתאם לשיקולי מדיניות משפטית ראויה, תוך היזקקות לשיקולי המשפט העברי.