מאת: תמר יוספי, עורכת דין ומגשרת

יחיא את יוספי – משרד עורכי דין

 

 

 

גישור – הינו הליך ליישוב מחלוקות וסכסוכים מחוץ לבית המשפט, המבוסס על ניהול משא ומתן חופשי בין הצדדים, באמצעות גורם נייטרלי מוסכם.

 

 

המגשר מסייע לצדדים לבדוק את האינטרסים ואת האלטרנטיבות במסגרת מכלול היחסים ביניהם, כדי ליישב את הסכסוך בדרך של גיבוש פתרון פרקטי ומוסכם על שניהם, ואשר ישרת את הצרכים והמטרות שלהם באופן יעיל ואופטימלי.

 

 

כאשר אתם או העסק שלכם נתונים בסכסוך עם אדם או עם גוף כלשהו, ומתעורר צורך במעורבות של גורם נייטרלי לטיפול בסכסוך, אזי ניתן לנקוט באחת מהגישות שלהלן:

 

 

א. שהעניין ידון בבימ"ש (או בבוררות בהסכמת הצד שכנגד).

 

 

ב. פניה לגישור – אז יסייע גורם נייטרלי בפתרון המחלוקות, תוך השארת מציאת הפתרון וגיבושו בידי הצדדים עצמם, מפני שהם, יותר מכל אחד אחר, יודעים מהם האינטרסים שלהם, והם אלו שיצטרכו לחיות, בסופו של דבר, עם הפתרון שיושג.

 

 

יודגש כי יסוד השליטה המלאה של הצדדים מאפיין את הליך הגישור, לכל אורך הדרך, החל בהסכמה הדדית של הצדדים לפעול בדרך זו, מעורבותם הפעילה בהתפתחות ההליך ואפשרות הפסקתו ע"י כל אחד מהם, בכל שלב, וכלה בגיבוש פתרון מוסכם.

 

 

גישור לעומת בוררות

 

 

א. בורר (או בימ"ש) מכריע בדרך של מתן פסק דין. לעומת זאת, הליך הגישור מבוסס על הסכמה מלאה וחופשית של הצדדים בגיבוש הפתרון הרצוי.

 

 

ב. המגשר מאפשר לצדדים יצירת דו-שיח פתוח ומאוזן, מאתר יחד איתם את האינטרסים של כל אחד מהם, ואת הצרכים החשובים להם יותר, ואף מזהה אינטרסים משותפים או משלימים.

 

 

בסוף ההליך – הצדדים חותמים על הסכם המגבש בתוכו את הפתרון שגובש ליישוב המחלוקת ביניהם.

 

 

ג. קיימת נטייה לחשוב כי בוררות (שהינה הליך פחות פורמלי ממשפט), מקנה לצדדים שליטה רבה יותר מאשר התדיינות בבימ"ש. ההיפך הוא הנכון!

 

 

פסק דין של בימ"ש ניתן לתקוף בדרך של ערעור. לעומת זאת, פסק בורר ניתן לתקוף במקרים מוגבלים בלבד, ע"י הגשת בקשה לבימ"ש, לביטולו.

 

 

ניתן לבקש גם תיקון טעויות טכניות בפסק בורר, או עקב סיבות מוגבלות המפורטות בחוק.

 

אולם הכלל הוא שהכרעת בורר הינה בלתי-הפיכה.

 

 

ד. במקרים רבים פטור הבורר מלנמק את הכרעתו.

 

מכאן, יוצא שבסופו של הליך הבוררות, הצדדים אינם מבינים מדוע פסק הבורר כפי שפסק, דבר המעורר בהם תחושה של תיסכול.

 

מצב זה מעצים את יתרונות הליך גישור, כאלטרנטיבה רצויה לצדדים לפתרון הסכסוך ביניהם.

 

 

ה. הבדל נוסף נעוץ – בתחום ההתמקדות. היינו, בורר או בימ"ש – באים להכריע בין עמדות מנוגדות.

 

לתובע יש עמדה משלו, והוא מנסה להצדיק אותה ע"י הצגת ראיות, וזאת כדי לקבל את הסעד אותו הוא תובע.

 

הנתבע מנגד מנסה להצדיק את עמדתו ע"י ראיות, כדי שהתביעה תדחה.

 

 

ו. תפקידו של הבורר או בימ"ש להכריע, במסגרת פסק הדין, עמדת מי מהצדדים

 

נכונה. במסגרת הכרעה זו הבורר או השופט אינם מתחשבים באינטרסים, דרכים ו/או מטרות של הצדדים. יתרה מזאת, ידי הבורר/שופט כבולות ואין הוא יכול לבסס עליהם את הכרעתו.

 

 

ז. לעומת זאת, הליך הגישור פועל בצורה שונה לגמרי, מטרת הגישור להגיע לפתרון שישרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים האמיתיים והחשובים של הצדדים. וזאת מהנימוק שהליך הגישור מתמקד באינטרסים ולא בעמדות, ובכך מאפשר המשך מערכת היחסים בין הצדדים.

זהו כמובן אינטרס חשוב בפני עצמו.

 

 

ח. הליך הגישור חיוני ואפקטיבי בפתרון סכסוכים שונים לרבות סכסוך עסקי, כספי, וביטוחי, ואף חיוני שבעתיים בתחום דיני המשפחה. שאז מגיעים לפתרון מוסכם, תוך התמקדות באינטרסים של הצדדים, ואף תוך שמירה על המשך מערכת יחסים תקינה.

 

 

ט. לא אחת, בתום הליך גישור בתחום העסקי – מגלים הצדדים, בנוסף לפתרון שהושג ביחס למחלוקת נשוא ההליך, הזדמנות לשיתוף פעולה עסקי, שעשוי להביא לצמיחה כלכלית עבור שני הצדדים. דבר שהינו מבורך בפני עצמו.

 

 

יודגש כי, במידה והליך הגישור מופסק, מאחר ולא הניב פירות, רשאי כל צד לפנות לביהמ"ש מבלי שהדברים שנאמרו בגישור ישמשו לרעת צד זה, או אחר.

 

 

הליך הגישור הינו בעל מעמד נכבד אף במשפט העברי, ומשמש כלי פרקטי וחיוני בפתרון סכסוכים.

 

בסידורי התפילה מובאים דברי המשנה בנוסח הבא :"... והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיזוק נוסף ליתרונות הגישור והפשרה ניתן למצוא במאמרו של המשורר הלאומי ח.נ ביאליק "הלכה ואגדה" אשר פותח במילים :"להלכה-פנים זועפת, לאגדה-פנים שוחקות. זו קפדנית, מחמדת, קשה כברזל – מדת הדין: וזו ותרנית, מקילה, רכה משמן – מדת הרחמים".

 

 

ברוח זו פסק כבוד השופט טירקל בקובעו כי:

 

 

"גם הדין והפשרה כך. לדין – פנים זועפות, לפשרה – פנים שוחקות, הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אש המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית "מזעיפה", בדרך כלל, את פניה למי מן המתדיינים, היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה".

 

 

 

 

 

אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי!

 

 

 

 


עודכן ב: 11/02/2020