בס"ד מאמר מספר 5
הטרדות מיניות בעבודה
מאת: תמר יוספי, עורכת-דין ומגשרת
א. בשנת 1998 נחקק בישראל החוק למניעת הטרדה מינית. מדובר בחוק שהוא מהמתקדמים בסוגו בעולם, ואשר בעת חקיקת והיה כמעט חסר תקדים בעולם.
ב. המצב המשפטי טרם נחקק החוק
בטרם נחקק החוק הנושא הוסדר במסגרת חוק העונשין. חוק העונשין אינו קובע שהטרדה מינית מהווה עבירה. חוק העונשין קובע שפעולות מסויימות המוגדרות בו, מהוות עבירה. פעולות אלה לא כללו מעשים כמו נגיעה, וכן לא כללו אמירות, ביטויים ואף מחמאות. כל אלה לא היוו עבירה.
לאור זאת, במקרים מסויימים, בוצעו אקטים של הטרדה מינית במקומות עבודה, בלא ענישה בצידם, בלא הטלת סנקציות אחרות, ובלא היכולת להגיש תביעה אזרחית בגינם. חלל זה עודד הטרדות מיניות, וזעק לפתרון שינתן במסגרת חקיקה מסודרת.
הטרדות מיניות קיימות משחר ההיסטוריה. כבר בתקופת המקרא,זוכרים אנו את אשת פוטיפר, אשר למעשה הטרידה מינית את יוסף בנו של יעקב אבינו, ולאחר שזה לא נענה לתביעותיה, אף התנכלה לו- דבר שעלה ליוסף בפיטורין, בחבישתו במחבוש, וכמעט גם בחייו.
החל משנת 1988 נקבע כי הטרדה מינית הינה עבירת משמעת ביחס לעובדי מדינה. מכאן, שמדינת ישראל היתה החלוצה בנושא זה, אולם זאת בצורה מוגבל: קר בתור מעסיקה, ורק כעבירת משמעת. הטרדה מינית שלא בין עובדי מדינה עדיין הייתה מותרת. וגם בין עובדי מדינה, היתה זו רק עבירת משמעת.
לפיכך, התעורר הצורך בחקיקת חוק מיוחד- וכך אכן נעשה בשנת 1998, עם חקיקת החוק.
ג. ניתוח החוק והמשמעויות הנובעות הימנו
חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של גבר או אשה על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שיוויון בין המינים.
החוק מגדיר הטרדה מינית כמעשה שבוצע במילים או בהתנהגות ובלבד שלא יהיה ספק סביר, לגבי משמעות ההתנהגות. כמו כן מצויין כי ההתייחסות יכולה להיות בכתב, בע"פ, באמצעות מחשב או חומר מחשב או בהתנהגות.
"מסגרת יחסי עבודה" בנוסף, נקבי כי משמעותה מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד (דוגמא: השתלמות), תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה, בכל מקום שהוא;
מהי הטרדה מינית?
1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני; לדוגמא פיטורי עובדת אם לא תקיים יחסים עם המעביד.
2) מעשים מגונים כמשמעותם בחוק העונשין;
3) הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני המופנות לאדם, אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בכך.
4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, והמוטרד הראה כי אינו מעוניין.
5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם בנוגע למינו או למיניותו, כולל לגביי נטייתו המינית.
6) כאשר מדובר בהטרדות כלפי קטין או חסר ישע, או מטופל נפשית, תלמידי יב'-יד', או סטודנט, המחוקק החמיר וקבע שההטרדה אסורה, אף אם הנפגע לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בכך.
ד. קורבן להטרדה מינית יכול לנקוט באחת מן הדרכים הבאות:
1. הגשת תלונה במקום העבודה-
התלונה תוגש בדרך אותה פרסם המעביד, ולגורם אשר נקבע על ידו.
2. הגשת תלונה למשטרה-
בעקבות הגשת התלונה תערך חקירה משטרתית.
החקירה המשטרתית יכולה להוביל לאחת משתיים: סגירת התיק, או הגשת כתב אישום.
היה ויוגש כתב אישום- המאשימה הינה מדינת ישראל, והיא זו אשר מנהלת את ההליך הפלילי כנגד הנאשם.
בתום ההליך הפלילי בית המשפט יכול לזכות את הנאשם, או להרשיעו, במקרה של הרשעה צפוי הנאשם לעונש מאסר ו/או לקנס כספי לרבות תשלום פיצוי למתלוננת.
3. הגשת תביעה אזרחית-
הנפגע יכול להגיש, בתוך 3 שנים מההטרדה המינית, תביעה אזרחית. במקרה של הטרדה במקום העבודה- תוגש התביעה לבית הדין האזורי לעבודה, כנגד המטריד, וגם כנגד המעביד אם הנפגע טוען שהמעביד אחראי!
יודגש כי קורבן ההטרדה יכול לנקוט באחד או יותר מההליכים דלעיל.
עוד יודגש כי אין חשיבות לסדר ההליכים, והקורבן יכול לנקוט בהליך אחד, אח"כ בשני ואח"כ בשלישי, בלי קשר לסדרם.
קביעה זו חשובה כיוון שלעיתים מעדיף קורבן ההטרדה להמתין לתוצאות ההליך הפלילי- ורק אח"כ להגיש תביעה אזרחית.
היתרון שבכך- המדינה מנהלת את ההליך הפלילי על חשבונה, ואם ניתן בסוף ההליך פסק דין מרשי, אזי ההליך האזרחי יהיה קצר וענייני. מאחר וכבר נפסק כי ההטרדה המינית בוצעה, יהיה צורך רק להכריע בשאלת גובה הפיצוי.
ה. מטרות החוק
1. החוק אינו בא למנוע חיזורים הנעשים ברוח טובה ובהסכמה
הדדית.
2. החוק נועד להשיג מספר מטרות משנה, כאשר המטרה העיקרית הינה למגר את תופעת ההטרדה המינית, ולהעניק למי שהיה קורבן להטרדה כזו כלי פשוט ויעיל לנקוט בהליך מתאים כנגד המטריד.
ו. כיצד השיג החוק את מטרותיו?
הדבר נעשה במספר דרכים:
1. ראשית- כפי שפורט לעיל, החוק קבע מינית מהווה הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית.
טרם נחקק החוק- הטרדה מינית לא היוותה עבירה או עוולה.
היינו, בעקבות חקיקת החוק מעשים מותרים הפכו לאסורים
2. שנית- ניתן לראות שהחוק מפנה לסעיפים בחוק העונשין, וקובע שהם מהווים הטרדה מינית. מדוע יש בכך צורך? הרי אם מעשה מסויים מהווה עבירה פלילית- מדוע יש צורך שהוא יופיע גם בחוק למניעת הטרדה מינית?
הדבר נעשה כדי לאפשר לקורבן ההטרדה להגיש תביעה אזרחית.
בנוסף, הדבר נעשה לאור הערך החינוכי שבהגדרה ברורה שלמה ומפורטת של הנורמה החברתית החדשה. ראוי שכל מעשי ההטרדה המינית ירוכזו בחוק אחד- בחוק למניעת הטרדה מינית.
3. שלישית- פיצוי ללא הוכחת נזק.
בדרך כלל, פיצוי בשל גרם עוולה מחייה הוכחת הנזק אשר נגרם לתובע. בקשר להטרדה מינית נקבע חריג- פיצוי ללא הוכחת נזק!
חריג זה בא מאחר ונקודת המוצא היא שבכל מקרה של הטרדה נגרם נזק למוטרד; כבודו נרמס, ונגרם נזק לבטחונו העצמי ולזכותו לאיכות חיים סבירה. לפיכך, קורבן להטרדה מינית אינו צריך להוכיח כיצד הוא נפגע מההטרדה. לו היינו דורשים זאת, היה הדבר מרתיע את המוטרדים מלהגיש תביעות. אין החוק דורש שהמוטרד יוכיח אפילו שהיה לו שם טוב, או מעמד גבוה.כל מוטרד זכאי לפיצוי בגין הטרדה מינית, בין אם הוא רם מעלה, ובין אם הוא אדם מן השורה.
הדבר מתייחס לפיצוי בגובה עד 50,000 ₪ לכל הטרדה.
כמובן שמוטרד יוכל לתבוע מעבר לכך, ואם יוכיח שנגרמו לו נזקים גבוהים יותר, כמו אובדן השתכרות, או נזק נפשי- יפסק לו סכום מתאים. הדבר מחייב כמובן הגשת חוות דעת רפואית, וגם בכך הקל החוק על קורבן ההטרדה.
ז. במקרה של הטרדה מילולית- האם ניתן להקליט את ההטרדה ולעשות שימוש בהקלטה?
התשובה חיובית. הכלל הינו- כל שמותר לשמוע מותר להקליט.
המטריד יודע שהמוטרד שומע את הדברים, ולכן מותר למוטרד להקליט. האיסור להקליט חל רק אם השני אינו יודע ואינו יכול להניח שהמקליט מאזין לדברים. לדוגמא: אדם המאזין לשיחה ע"י הצמת אזנו לדלת- לא יוכל להקליט את השיחה, מאחר והדובר בתוך החדר אינו יודע שהוא מאזין לדברים.
ח. דוגמאות מהפסיקה
1. מעביד הגולש לאתרי סקס באינטרנט, במחשב הנמצא בעמדת עבודה של העובדת
בפסק דין שניתן לאחרונה נפסק כי מאחר והמעביד למעשה אילץ את העובדת לצפות בחומרים בהם היא לא היתה מעוניינת לצפות- מהווה הדבר הטרדה מינית.
הקביעה מסתמכת על סעיף 2 לחוק, בשילוב עם סעיף 3 (א) (4) לחוק- התייחסות המופנית לאדם אשר הראה שאינו מעוניין בה. התייחסות- לרבות באמצעות מחשב.
2. מטריד שהודה במסגרת הליך פלילי- את תקופת ההתיישנות יש למנות מיום שהודה.
(ע"ע 346/05 שלמה שלום נ. אלה קוזמינוב, ניתן ביום 15.06.06- בית הדין הארצי לעבודה)
בפסק הדין שניתן לאחרונה דובר על מטריד נגדו הוגש כתב אישום, הוא הודה בביצוע העבירה במסגרת ההליך הפליל. המוטרדת הגישה תביעה אזרחית 5 שנים לאחר ההטרדה, אולם זמן קצר לאחר שהמטריד הודה במסגרת ההליך הפלילי.
תקופת ההתיישנות הינה 3 שנים מיום ביצוע הטרדה מינית, כקבוע בחוק.
אם נמנה את מרוץ הזמנים מיום ההטרדה- חלפו 5 שנים עד להגשת התביעה, ודינה להדחות עקב התיישנות.
אם נמנה את מרוץ הזמנים מיום שהמטריד הודה במסגרת ההליך הפלילי- חלף זמן קצר, והתביעה לא תדחה.
בית הדין הארצי פסק: יש למנות את מניין הימים מיום שהמטריד הודה בביצוע העבירה. אמנן, הוא לא הודה בזכותה של המוטרדת לקבל פיצוי בגין ההטרדה, אולם דבר זה הינו ברור.
בית הדין הארצי פסק כי נשים רבות שהוטרדו מינית מעדיפות להמתין לתוצאות ההליך הפלילי, בטרם יאזרו עוז לפנות להליך האזרחי. ראוי לאפשר זאת, לאור תכלית החוק. החוק נועד להקל על קורבן הטרדה מינית.
ט. שאלה שהושארה בצריך עיון ושאין קביעה לגביה:
במקרה שבו העובדת פונה מיוזמתה לממונה, ומציעה לו טובת הנאה מינית בתמורה לקידום, והממונה נעתר לכך, האם עסקינן בהטרדה מינית?
י. דיון בדלתיים סגורות
הכלל צריך להיות, כי דיון בתובענה בעניין הטרדה מינית יהיה בדלתיים סגורות עד מתן פסק הדין"
יא. אחרית דבר
המתנגדים לחקיקת החוק טענו עובר לחקיקתו כי החוק כלשונם "יהרוס את הרומנטיקה".
בדיקת טענה זו בראי הזמן ממחישה כי הטענה חסרת בסיס. בדיקת המקרים אשר הגיעו לפתחן של הערכאות המשפטיות מביאה למסקנה כי המקרים שנדונו רחוקים מרומנטיקה כרחוק מזרח ממערב.
לא הוגשו תביעות וכתבי אישום בגין מחמאה שחלק עובד לחברתו לעבודה, כל עוד המחמאה נאמרה בטוב טעם ובאווירה נעימה. גם מקרים בהם המחמאה לא השיגה את התוצאה המיוחלת, לא הביא הדבר להליכים משפטיים.
ההליכים המשפטיים סבבו סביב מקרים שכל בר דעת יגדיר אותם כאסורים. היו אלה מקרים של אמירות מעליבות ופוגעות. היו אלה מקרים של ליטופים ונגיעות למרות התנגדות הצד השני. היו אלה מקרים של איומים. והיו אלה מקרים של ביצוע מעשים מגונים.
היו גם תיקים שנסגרו במשטרה, והיו גם תביעות שנדחו. אולם, אין בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לנחיצותו של החוק. כל חוק יכול וייעשה בו שימוש שלא לצורך אשר לו הוא נועד. כל חוק יכול ויוגשו בהסתמך עליו תביעות או כתבי אישום, אשר ידחו בסופו של יום. עם זאת, אין בכך כדי להביא לקביעה שהחוק מיותר או מזיק.
המודעות כיום לנושא ההטרדה המינית הינה גבוה ביותר. בכל מקום עבודה יודע כל עובד את זכויותיו, מי יותר ומי פחות. אין ספק כי לחקיקת החוק יש משקל רב ביצירת אקלים שכזה.
