בן ממשיך – חידושים בפסיקה

 

 

במאמרנו הקודמים בעניין "בן ממשיך", ניסינו לעמוד על הצד הטכני מחד כלומר מהן הפעולות אותן יש לבצע בפועל, על-מנת להשלים את המינוי. מאידך ניסינו לנתח את הסוגיה מבחינה משפטית, כלומר מהן זכויותיו של ה"בן הממשיך" ביחס לבעלי הזכויות במשק.

וכמו תמיד המציאות חזקה מכל דיון תאורטי כזה או אחר.

 

 

לאחרונה, התקבל בנושא זה פסק-דין בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. כפי שיובהר להן, פסק הדין מחזק עמדה שהתגבשה לה במהלך השנים האחרונות לפיה מעמדו של המינוי תלוי במידה רבה (אם כי לא מוחלטת) בשאלה האם הושלם התהליך או לא.

 

 

העובדות:

 

בשנות השמונים המוקדמות, זימנו בעלי הזכויות במשק את ילדיהם וביקשו לדעת האם יש מי שמעוניין להתמנות כ"בן ממשיך". עוד ביקשו לדעת האם יש מי מבין האחים שמוכן יהיה לסעוד את ההורים בשנותיהם האחרונות, ולגור בסמיכות אליהם תוך קיום ועבודה במשק. עוד קבעו ההורים כי מי שיזכה במינוי יצטרך להסדיר את עניין החובות של המשק כשתגיע השעה לכך.

 

הילדים כולם הביעו חוסר התעניינות למעט בת אחת (להלן: "התובעת") אשר הביעה נכונות להתמנות כבת ממשיכה.

כך, עברו הבת ובעלה לגור בסמוך להורים משך מספר שנים, אך בעקבות בעיות בריאותיות ואחרות עברו הבת ומשפחתה לגור בעיר הסמוכה. משך כל אותו הזמן, היה נושא הסדרת החובות שרבצו על המשק בטיפול אצל המשקם וטרם נאמרה המילה האחרונה בדבר גובה החוב ואופן תשלומו.

 

בין לבין, חלה האב והאם ביקשה לחזור בה מהמינוי ולמכור את המשק לבנה הקטן. לצורך כך, חתמו האם והאב על הסכם מכר לפיו המשק נמכר לבנם.

 

 

 

פסיקת בית המשפט:

 

"בן ממשיך – השלמת ההקניה"

 

בית המשפט סקר את המצב המשפטי והציג את שתי העמדות בעניין, אולם בסופו של דבר קבע כי עם חתימת כל הצדדים הנוגעים בדבר ולאחר שהדבר נמסר ונרשם במינהל מקרקעי ישראל, הופכת ההתחייבות למתנה מושלמת שלא ניתן לחזור ממנה.

 

בית המשפט מבחין ומדייק בין מעמד המתנה לבין זמן מימושה. כלומר העובדה שמימוש המינוי יעשה רק לאחר פטירת ההורים, אינה פוגעת בשלמות המינוי והמתנה.

 

יש לשים לב שאין המדובר כאן ב"מתנה בחיים" המחייבת צוואה על פי חוק הירושה, שכן אין המדובר בזכויות קנייניות אלא בזכויות "בר רשות" – היינו זכויות חוזיות, שמקורן בחוזה המשולש.

 

 

"ביטול התחייבות לתת מתנה"

 

רק למען הסדר הטוב, בחן בית המשפט את השאלה בדבר החזרה מהמינוי "כאילו היה מדובר בהתחייבות" (על אף שבפועל כפי שהוסבר לעיל מדובר במתנה שהושלמה).

 

בית המשפט הפנה לס' 5 בחוק המתנה וקיבל את טענת התובעים כי גם אם מדובר ב"התחייבות" בלבד, לא ניתן לחזור ממנה גם משום שכבר השקיעו במשק את מיטב כספם וגם משום שהסתמכו על המינוי וויתרו על משק אחר ובכך שינו את מצבם לרעה.

 

 

"מתנה שתנאי בצידה"

 

אחת הטענות המרכזיות של הנתבעים בדיון הייתה כי היה מדובר במתנה על תנאי. אולם גם כאן נדחתה טענת הנתבעים ונקבע כי מדובר בשני חיובים נפרדים שאינם תלויים אחד בשני. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר שבמסמכי המינוי לא רק שאין רמז על התנאי אלא אף הוזכר כי המינוי הוא בלתי חוזר. חשוב לציין, כי טענת האם כאילו לא הבינה על מה חתמה נדחתה.

 

חיזוק נוסף למסקנתו, מצא בית המשפט בעובדה שבין עזיבת התובעים את המשק, לבין ההסכם שנכרת עם הבן חלפו מספר שנים. יש בעובדה זו, ללמד על-כך שקודם נחתם ההסכם ורק לאחר מכן חיפשו ההורים תירוץ כיצד להתחמק מהתחייבויותיהם הקודמות כלומר שגם הם לא סברו מלכתחילה שחיוב אחד תלוי באחר. מסקנה זו נתמכה גם בעדויות ומסמכים שונים שעלו במהלך הדיון.

 

 

בפסק דינו של בית המשפט, נקבעו קביעות עובדתיות נוספות שפחות רלבנטיות לחיבור זה ומטרתו.

 

מעבר לקביעה שהתובעים הנם בעלי מעמד וזכויות של "בן ממשיך" ביחס למשק, קבע בית המשפט כי ההסכם שנחתם בין ההורים לבן בטל, ונתן צו האוסר על האם "לבצע כל פעולה במשק אשר יש בה כדי לנגוד את זכותם של התובעים כ"בן ממשיך"".

 

 

כפי שניתן להיווכח, נושא זה אינו יודע מנוח וזוכה לחידושים ועדכונים כל הזמן. ישנה חשיבות גדולה לאופן בו הדברים נקבעים מלכתחילה, מבחינת פסקי הדין העוסקים בנושא יש מסקנה ברורה אחת "סוף מעשה במחשבה תחילה". חשוב מאוד קודם שחותמים על מינוי "בן ממשיך" לפנות לעו"ד הבקי בתחום ולפרוס בפניו את כל המגבלות וההסתייגויות הנוכחיות והעתידיות, על-מנת שידאג כי מחד ייחתם המינוי אך מאידך לא יהיה בחתימה זו כדי לפגוע בזכויותיהם של בעלי הנחלה.

 

 

תמיר יחיא, עו"ד

אלי סלהוב, עו"ד


עודכן ב: 22/09/2010