תאונת עבודה: פגיעה בעבודה מהי?

את ההגדרה המשפטית של המושג "תאונת עבודה" ניתן למצוא בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. החוק מגדיר את התאונות הללו כתאונות שאירעו לשכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, או תאונות שאירעו למבוטח עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

בעניין זה החוק קובע כי יום העבודה מתחיל עם יציאת העובד מביתו לכיוון מקום העבודה ומסתיים עם כניסתו הביתה בשובו ממנה. כך שגם תאונות שקורות בדרך לעבודה וממנה ייחשבו כתאונת עבודה לצורך דרישת פיצוי בגין פגיעה שנגרמה כתאונת עבודה.

ככלל על מנת שתאונה תוכר כ"תאונת עבודה" צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים: האחד, התאונה אירעה במהלך שעות עבודתו של הנפגע, והשני שהתאונה קרתה בעקבות תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד.

תחת המונח "תאונת עבודה" חוסה גם רשימה סגורה של מחלות מקצוע המופיעות בתקנות הביטוח לאומי, ובהתקיים תנאים מסוימים המוגדרים בהן תוכר המחלה כתאונת עבודה. במקרים מעין אלו על הנפגע להוכיח קיומו של קשר בין תנאי עבודתו לבין המחלה ממנה סובל.

הקטגוריות הנפוצות למחלות מקצוע הן:

• מחלות הנגרמות כתוצאה מהרעלה על ידי יסודות כימיים דוגמת כרום, עופרת, כספית, זרחן ניקל וכדומה.

• מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים דוגמת אסבסט, סיליקון, דלקות עור וכדומה.

• מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים דוגמת מחלות גפיים, דלקת פרק היד, שיתוק עצבים וכדומה.

• מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים דוגמת הפטיטיס בי, כלבת, שחפת, צפדת (טטנוס), שיתוק ילדים וכדומה.

• מחלות הנגרמות על ידי אבק צמחי דוגמת אלרגיות של דרכי הנשימה, סרטן, "ריאות חקלאים" וכדומה.

דרך נוספת לפיה ייתכן ופגיעת מבוטח תוכר על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה היא על ידי "תורת המיקרוטראומה". זוהי למעשה דוקטרינה, שמקורה אינו בחוק כי אם יציר פסיקה שפותח עם השנים על ידי בתי הדין השונים, אשר ניסו למעשה להתמודד עם מצבים בהם מתקשה הנפגע להניח את האצבע על אירוע תאונתי הניתן לאיתור בזמן ובמקום או כאשר הפגימה שלו אינה נמנית ברשימת מחלות המקצוע.

בניגוד לתאונת עבודה המאופיינת במבחן "הפתאומיות" ו/או בסימנים הנראים לעין הרי שבהתאם לתורת המיקרוטראומה זו פגימה המתפתחת אט אט. הפסיקה היטיבה לתאר את המיקרוטראומה כנזק שהתהווה בגוף על דרך טפטוף מים על הסלע עד להיווצרות נקב בה.

המשמעות היא כי מחלה תוכר כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה במידה ותחילה ניתן יהיה להוכיח מבחינה עובדתית כי העובד נפגע עקב העבודה בפגיעות זעירות חוזרות ונשנות אשר כל אחת הסבה נזק זעיר משלה עד שהצטברות כל הנזקים הביאו לנזק בכללותו. לאחר מכן תידרש קביעה עובדתית על-ידי מומחה רפואי הקושרת את התנועות כאמור להופעת הפגימה.

להלן מספר דוגמאות שהוכרו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה:

• תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) - קלדניות, ספרים, עבודה עם כלים רוטטים וכדומה.

• מחלת הסרטן - עבודה הכרוכה בחשיפה לחומרים כימיים, כבאים, עובדי נמל, עובדי חשמל, עבודה עם אסבסט וכדומה.

• דליות ברגליים - עבודה הדורשת עמידה או הליכה ממושכת כמו: טבחים, מורות, דוורים.

• פגיעה בגב, פריצת דיסק - עבודה עם כלים רוטטים או עבודה הדורשת כיפוף ויישור של הגב באופן קבוע כמו: סבלים, טייחים, נהגי משאיות.

כיצד נממש את זכויותינו?

בשלב הראשון על הנפגע להגיש, תביעה להכרה בתאונה שהוא עבר כתאונת עבודה ולקבלת תשלום דמי פגיעה. לתביעה זו יש לצרף מסמכים שונים כגון: תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה, טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (אשר ימולא על ידי המעסיק), ולהקפיד על קיומו של תיעוד רפואי לפגיעה כפגיעה בעבודה. במידה והתביעה תאושר והנפגע אכן יהיה זכאי, הוא יקבל דמי פגיעה.

בשלב הבא, עליו להגיש תביעה נוספת שמטרתה לקבוע דרגת הנכות. לאחר הגשת התביעה יזומן הנפגע לעמוד בפני וועדה רפואית שהיא תהיה זאת שתכריע מהי דרגת הנכות המגיעה לו בעקבות תאונת העבודה. ניתן לערער על קביעות הועדה הרפואית לוועדת ערר ובמקרים מסוימים גם לבית הדין לעבודה.

חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי

מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי אשר ייעץ וילווה את הנפגע החל מרגע התאונה ועד לשלב בו יממש את מלוא הזכויות המגיעות לו כנפגע תאונת עבודה.

הטיפול וההתמודדות עם התביעות מול הביטוח הלאומי היא בירוקרטיה ארוכה הדורשת ידע וניסיון מקצועי. כך למשל קיימת חשיבות רבה לאופן מילוי הטפסים, שכן אי מילוי טופס כראוי עלול אף לגרור דחיית תביעה.

בנוסף, מרבית הנפגעים אינם מודעים כלל לזכויות המגיעות להם על פי חוק.

עוד חשוב לזכור כי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי והמוסדות האחרים הם מעין שיפוטיים. לכן מומלץ לנפגע עבודה לנהל את התביעה עם עו"ד בעל הידע המשפטי והניסיון המקצועי, דבר שעשוי להעלות את סיכויי התביעה בעשרות מונים.

משרדנו מתמחה בייצוג בתיקי ביטוח לאומי ושם הישגים ותקדימים לטובת לקוחותיו (ראה לדוגמא ב"ל (באר-שבע) 3287/04 אורה גמליאל נ' המוסד לביטוח לאומי ועוד).

מאת: עו"ד תמיר יחיא ועו"ד ענת רביב, תמיר יחיא את אלי סלהוב - משרד עו"ד ונוטריון

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.