שאלה זו מתעוררת אצל זוגות צעירים שגרים יחד לפני שמחליטים אם להתחתן או לא, וכן אצל זוגות גרושים או אלמנים שמנהלים מערכת זוגית חדשה. פעם, בשנת 66', הגדרת ה"ידועים בציבור" היתה פשוטה: מגורים משותפים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף (ע"א 17/66 וודק נ' צבעוני).
מאז ועד היום הרחיבו בתי המשפט מאוד את ההגדרה הנ"ל, ובמקום להיצמד להגדרות פורמליות כגון משך זמן מינימלי של חיים משותפים, החשיבו בני זוג כידועים בציבור גם זוגות שלא חיים במקום מגורים משותף (ת"א 833/81 אברהם מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה), בני זוג שמנהלים קשרים אינטימיים במקביל לקשר עם בן – הזוג (ע"א 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' שוקרן), בני זוג שהפסיקו יחסי אישות גרו בחדרים נפרדים (ע"א 4385/91 סאלם נ' כרמי), ואפילו בני זוג שהיו ביניהם מריבות תכופות ואלימות ( ת"ע (חי') 2365/85, המ' 7/85138 אבו נ' אבו). גם הפרדת רכוש איננה שוללת בהכרח את מעמדם של בני הזוג כידועים בציבור (ע"א 107/810 אלון נ' מנדלסון).
בכך יצרו בתי המשפט כאוס אחד גדול, שבו כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין מקרה דומה למשנהו. כשאחד מבני הזוג תובע בבית משפט להגדיר אותו כ"ידוע בציבור" של בן הזוג שלו (או בן הזוג לשעבר...) כדי לזכות בהטבות כספיות, או-אז פוצח בית המשפט הנכבד בסקירת מערכת היחסים על פי מרכיביה ומאפייניה השונים, וחורץ גורלות לכאן או לכאן.
במציאות שבה אי אפשר לדעת איך הזוגיות של היום תתפרש בעתיד, גדל הצורך בציבור הזוגות הלא – נשואים לחתום על הסכם ממון, שבו יוסדרו בדיוק ההפרדה הרכושית, ההתנהלות הכלכלית והכספית, רמת השיתוף וכדומה, כדי לא להסתמך על ניתוח מערכת היחסים בדיעבד ע"י ביהמ"ש הנכבד והחלת השיתוף של בני הזוג אחד בנכסי השני.
כתבה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ואין לראות בנאמר בה תחליף לייעוץ מקצועי אישי כלשהו
עודכן ב: 07/08/2013