האם ניתן להימנע מהרשעה לאחר הודאה במשטרה?

מה קורה כאשר מודה אדם בחקירה המשטרה או בבית המשפט? האם ניתן עדיין לעשות דבר על מנת שלא להיות מורשע?

הרשעת נאשם יכולה להיות מבוססת על הודאתו שלו. כך, קיים מצב בו ניתנת הודאה בעת החקירה בתחנת המשטרה, ואולם, הודאה בתחנת המשטרה, אינה יכולה להוביל אוטומטית להרשעה בבית המשפט, אלא היא תוגש במסגרת שמיעת הראיות בתיק, ולאחר סיום שמיעתן יחליט בית המשפט אם להרשיע.

ברור שקיומה של הודאה כזו, הינה שיקול מכריע בהחלטה אם לנהל כלל המשפט, ואולם, אדם יכול לטעון תמיד, כי הודאתו אינה אמת, מסיבות שונות, כגון שניתנה תחת לחץ וכיוצ"ב. אם לדבר יש תימוכין, והוא משכנע על פניו, אין לשלול ניהול משפט על אף קיום ההודאה, אך ברור כי עניין זה יהיה נדיר יחסית. פעמים בהתאם לנסיבות הספציפיות יתקיים במצב דברים זה הליך נפרד הקרוי "משפט זוטא" בו ידון שאלת קבילות אותה הודאה.

יש לציין כי על מנת להרשיע על סמך הודאה במשטרה, יש בכל מקרה צורך בתוספת ראייתית לאותה הודאה, גם אם תוספת מצומצמת יחסית, כך שממילא ההודאה לבד אינה מספיקה להרשעה אף לאחר הגשתה.

בנוסף על סמך המגמה המוכתבת בשנים האחרונות מבית המשפט העליון הרי שגביית ההודאה במשטרה תוך פגיעה בזכויות החשוד עשויה להוביל לפסילתה מאוחר יותר בבית המשפט. כך, פגיעה בזכות ההיוועצות, עריכת חיפוש שלא כדין ועוד.

יחד עם זאת הודאת חשוד בפני עד או בפני שוטר שלא בעת גביית ההודעה הרשמית או מדובב, הינה ראיה קבילה ואף מהווה ראיה חזקה יחסית כנגד אותו אדם.

לעומת ההודאה בעת החקירה, קיימת ההודאה בבית המשפט – כאשר אדם בוחר בתגובה לאישום נגדו להודות בביצוע המעשים המיוחסים לו. מתוקף הודאה שכזו נקבעת הרשעה באופן מיידי (למעט החריג של הליך "ללא הרשעה") ובכל מקרה נקבע אוטומטית, בהתאם לאותה הודאה, כי אותו אדם ביצע המעשים המיוחסים לו בהם הוא מודה. ההודאה אינה הודאה באשמה כי אם בעובדות כתב האישום שאז בית המשפט מרשיע בעבירות הקמות על סמך אותן עובדות.

לעניין סוג הודאה זה האחרון, קיימת אופציה בחוק, לחזרה מאותה הודאה שניתנה בפני בית המשפט. הדבר אפשרי, אך ורק ברשות בית המשפט לכך, שלו נתון שיקול הדעת הבלעדי בקבלת ההחלטה בדבר מתן אפשרות זו. בחוק לא מפורטים קריטריונים או תנאים כלשהם לשם אותה חזרה מהודאה, ואולם, מוצב התנאי לבית המשפט, כי באם יאות לאפשר חזרה מהודאה, עליו לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולרשמם.

מקרים המתאימים בהחלט יש לעשות שימוש בהוראה זו. כך לאחרונה הגיע אלי לקוח לאחר שהודה בעצמו בפני בית המשפט לפני שהיה מיוצג. מעיון בתיק עלו בעיות משפטיות אשר לו לא היה הלקוח מודה היו יכולות להוביל לזיכויו בדין. במצב זה תוגש בקשה לבית המשפט לחזרה מהודיה ולקיום דיון מחודש בשאלת אשמתו.

יש לציין כי גם נאשם שמודה ואין אפשרות לבטל ו/או לחזור בו מהודאתו עדיין קיימת האפשרות של סיום התיק "ללא הרשעה" כך שלמרות הקביעה שביצע העבירה לא תרשם הרשעה ברישום הפלילי שלו. כמובן שאופציה זו שמורה למקרים מסוימים בלבד ולא אפשרית בכל מקרה ומקרה.

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.