.JPG)
עבירות המין הינו תחום רחב מאוד מכמה בחינות. המעשים הכלולים תחת כותרת זו הינם החל ממעשי התערטלות בפרהסיה, המשך בביצוע מעשה יחיד באדם זר המותקף במקום ציבורי או באדם מוכר, ועד ביצוע מעשים מרובים ומתמשכים באדם מוכר או בפדופיל המבצע עבירות מרובות במספר רב של נפגעים. המעשים יכולים להיות החל ממעשים מגונים וכלה במעשי אינוס ומעשי סדום.
המעשים יכולים להיות מבוצעים בקטינים או בגירים. קיימות בימינו אף עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט בלבד.
מבחינה ראייתית ניתן לחלק תיקי עבירות מין לשני סוגים: תיקים בהם מדובר באדם מוכר, קרוב משפחה או אחר, ותיקים בהם המדובר באדם זר. ברובם הגדול של תיקי עבירות המין התלונה הינה כנגד אדם מוכר דווקא (קרוב משפחה, שכן, מורה, מכר, בן זוג וכיוצ"ב). תופעה קיימת בתיקי עבירות מין.
כאשר מדובר באדם מוכר, למעשה דברי המתלונן או המתלוננת לבדם יכולים להספיק לביסוס הרשעה. כאשר מדובר בזר, יש להוכיח זהות אותו אדם והימצאו במקום האירוע. דברים אלו יש להוכיח בראיות דוגמת עדי ראייה או המתלוננים שעומדים למסדר זיהוי, ראיות די.אן.איי., טביעות אצבע וכיוצ"ב.
תלונה גם לאחר עשרות שנים מהאירוע
אבחנה נוספת שניתן לעשות הינה בין תיקים בהם התלונה הינה בעניין עבירות שבוצעו בקטינים לבין עבירות שבוצעו בבגירים. ככל הנוגע לעבירות מין שבוצעו בקטינים, ישנן תקופות התיישנות מיוחדות וחריגות באורכן, המאפשרות להתלונן בגין עבירות ישנות ביותר, שבוצעו שנים ופעמים אף עשרות שנים קודם.
פעמים רבות הנני נתקלת בתיקים העוסקים בעבירות מין כאשר המתלוננים הינם בגירים בעת מסירת התלונה ומתלוננים על אירועים שלטענתם קרו בילדותם שנים רבות קודם.
הסמכות הנתונה לבית המשפט לבסס הרשעה על מילתו של המתלונן, בעיקר כשמדובר באירועים שנטען כי בוצעו שנים רבות קודם לכן הינה בעייתית במובן זה שהקושי להתמודד עם תלונת שווא במקרה שכזה הינו גדול מאוד. במקרים אלו לרוב לא נמסרים מועדים מדויקים לביצוע העבירות, אין ראיות אובייקטיביות כגון בדיקה פיזית של המתלונן או בדיקת זרע וכדומה, ועל כן הקושי להתגונן הוא רב.
כאשר מדובר בתלונה בעניין עבירות בילדים שמוגשת כאשר המתלוננים עדיין ילדים, אותם ילדים יחקרו על ידי חוקרי ילדים בחקירה ייחודית. לאותם חוקרים נתונה הסמכות להמליץ על אי העדתם של הילדים במשפט שאז על פי רוב חקירתם בפניהם תהווה ראייה במשפט. דבר זה מקשה מאוד על ניהול ההליך היות ואותם ילדים לא יופיעו בבית המשפט, לא ניתן יהיה להתרשם מהם באופן ישיר ולחקרם בחקירה נגדית ועדיין יהיה ניתן לבסס הרשעה בעיקר על דבריהם.
החמרה בענישה בגין עבירות מין
במהלך השנים חלה החמרה בענישה של מי שמורשע בביצוע עבירות מין, ובעיקר כאשר מדובר בעבירות מין במשפחה, מצב לו ייחד המחוקק סעיף חיקוק נפרד שלגביו ענישה מחמירה מן הענישה לגבי אותה עבירה שבוצעה במי שאינו קרוב משפחה.
בתיקים בהם מלכתחילה הודה הנאשם, כבר במשטרה, בביצוע העבירות, הנטייה תהיה להגיע לעסקת טיעון. במצב מעין זה, הדגש הינו על מתן טיפול לנאשם, בתחום עבירות המין, דבר שיכול להשפיע מהותית על הענישה.
בתיקים אלו בהם אין מחלוקת לגבי ביצוע העבירות קיימת זהות אינטרסים מסוימת בין מבצע העבירות לבין האינטרס הציבורי – קיומו של הליך טיפולי שעשוי למנוע הישנות עבירות.
למצער לא תמיד אינטרס זה מגולם בפסיקת בית המשפט, מאחר וברבים מתיקים אלו מוטלים עונשי מאסר שהטיפול הניתן בגדרם הינו למעטים, לתקופה קצרה יחסית וכלל לא ברורה האפקטיביות שלו.
בכך, אמנם נאסרים המורשעים בעבירות אלו ואולם התוצאה החשובה של מניעת הישנות עבירות, במיוחד אצל מי שמבצעים עבירות אלו על רקע של הפרעה ממשית בתחום זה, לא מושגת.
לסיכום יאמר, כי מדובר בתיקים רגישים ביותר, בעלי מכלול נרחב של סיכונים וסיכויים, שיש לנהלם צעד צעד, תוך בחינה מתמדת של אותם סיכונים וסיכויים על מנת להגיע לתוצאה האופטימלית בניהול ההליך.
בין היתר צריכה להינתן תשומת לב מיוחדת לנושא שאלת התיישנות העבירות, בחינת ודאות זיהוי מבצע העבירה, בחינת אינטרסים שונים שיכולים היו להוביל להגשת תלונת שווא והוכחתם, זאת ועוד.
מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.
.JPG)
