.JPG)
החזקת סמים שלא לצריכה עצמית
אחת העבירות המנויות בפקודת הסמים המסוכנים הינה העבירה שבכותרת. בעבירה זו מיוחסת עצם החזקת הסמים בלבד, אך בשל הכמות המוחזקת, קיימת חזקה בחוק, כי הסמים אינם מיועדים לצריכה עצמית.
לדבר משמעות עצומה מבחינת הענישה הנקובה בחוק וזו המוטלת בפועל. כאשר מדובר בהחזקה שהיא לצריכה עצמית מדובר כמובן בענישה מקילה בהרבה, לעומת מצב בו החזקה אינה לצריכה עצמית. כמו כן קיים הבדל משמעותי במדיניות המעצרים לגבי מצב בו הסם מוחזק שלא לצריכה עצמית, לעומת מצב בו הוא מוחזק לצריכה עצמית.
הסיבה ברורה – כאשר ההחזקה אינה לצריכה עצמית, ההתייחסות הינה כי הסם יועד לשימוש מסחרי מעצם הכמות, אף שאין די ראיות לבסס עבירת סחר, ובכך חומרת הדברים.
גם בגדר העבירה של החזקה שאינה לצריכה עצמית, משתנה חומרת העבירה בהתאם לסוג הסם ולכמות המוחזקת. קיימות כמויות של קילוגרמים ועשרות קילוגרמים ומנגד כמויות של גרמים ועשרות גרמים – כולם בגדר העבירה של החזקה שאינה לצריכה עצמית.
קיימים תיקים בהם על אף שבהתאם לחזקה שבחוק מדובר בכמות שאינה לצריכה עצמית, האדם בו מדובר, טוען כי המדובר בסם שיועד כן לצריכתו העצמית. בעיקר המדובר בתיקים בהם הכמות אינה גדולה מאוד, כך שטענה זו יכולה להיטען. על הסנגור למעשה להוכיח עניין זה ובכך להפריך החזקה האמורה.
בעניין זה אלמנטים שונים יסייעו להכריע בעניין, כגון – הוכחת הכמות שנוהג אותו אדם לצרוך, הוכחת מימון רכישת הסם, בחינת קיומן של ראיות נוספות המוכיחות או מפריכות טענת הנאשם (כגון האם הסם נתפס מחולק למנות, האם נתפס משקל או אביזרים נוספים) ועוד.
בימים אלה ייצגתי בהליך מעצר עד תם ההליכים נאשמת בתיק של החזקת הרואין שלא לצריכתה העצמית. הסם נתפס במעיל השייך לה בחדרה, אך עדיין טענו והצגנו ראיות לכך שאמנם הוחזק הסם אך לצריכה עצמית.
על אף הכמות, נטע ספק בלב בית המשפט שקבע כי יתכן שהסם יועד לצריכתה העצמית. בהתאם לכך, שוחררה הנ"ל ובתנאים מקלים, תוך התרת יציאתה לעבודה. זאת, בניגוד למקובל בעבירה זו ועל אף עבר פלילי רלוונטי לרבות מאסר על תנאי שעומד תלוי כנגדה.
הדברים האמורים אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי והשימוש בהם הינו באחריות הקורא בלבד.
