סירוב לביצוע הבדיקה-נהג אשר מסרב לבצע את הבדיקה על ידי השוטר, עלול להיחשב כנוהג בשכרות ברמה הגבוהה ביותר, סירובו של הנהג ישמש כחיזוק לראיות התביעה המשטרתית.


בדיקת מאפיינים


בית המשפט יכול להרשיע נהג על סמך בדיקת מאפיינים בלבד, כאשר הנאשם כשל בכל רכיבי הבדיקה. בתיק הנ"ל נקבע כי לא היה הצדקה לסמוך קביעת שכרות של הנהג על ממצאי אותו מכשיר, מאחר ופרט מהותי לשאלת הפעלתו הנכונה ועל פי ההנחיות וההוראות של המכשיר לא הוכח על ידי התביעה.


מחדלים בזמן המדידה מביאים לזיכוי


בתיק תת"ע 3997-07 מדינת ישראל נגד רוזנפלד, זיכה בית המשפט את הנאשם מכל אשמה זאת נוכח מחדלים של אנשי המשטרה. הוכח לבימ"ש כי נערכו לנאשם 7 בדיקות נשיפה ולמרות זאת המשטרה לא טרחה להגיש לבימ"ש את כל פלטי בדיקות הנשיפה, ויש בכך משום "העלמת ראיות".


בית המשפט לא יכול לבסס הרשעה בפלילים אם ידוע שנערכו בדיקות נשיפה, לפחות 7 במספר. הנאשם נעצר בשעה 3:15 והבדיקה בוצעה בשעה 3:54 המרווח הגדול של 39 דקות מעורר תהייה ומחזק גרסת הנאשם שטען שעזב את המקום, ישב באוטו, אכל ושתה.


אחוזי הלחות משפיעים על הבדיקה


בעניין רוזנפלד, השוטר המודד אישר כי הוא לא מקפיד על אחוזי הלחות באוויר בזמן הבדיקה. באותו מקרה העיד מר פורת עמוס שעובד בשירות המטאורולוגי, אשר הציג חוות דעת לבית המשפט, וקבע כי באותו מועד שבו התבצעה העבירה, בשעת העבירה, היו כ-95% לחות, ועל פי נוהל הפעלת הינשוף יש לכך השפעה.


החלפת פיה בכל נשיפה - בעניין רוזנפלד, השוטר שמדד אישר בחקירה בבית המשפט כי לא סימן שהחליף בכל בדיקה פיה (על פי הרשום בדו"ח). נוכח המחדלים כל אחד בנפרד, וכולם ביחד, הוחלט לזכות הנאשם מהעבירה שיוחסה לו.


עונש המאסר על תנאי, וקיצר את תקופת הפסילה מ 11 חודשים לשלושה בלבד, לאחר שקבע בין היתר, כי שוטרים לא שעו לבקשתו לבצע בדיקת דם במקום בדיקת נשיפה, הגם שהיו אמורים.

כאשר מספר שוטרים נוכחים באירוע, חובה על כולם לרשום דוחות פעולה: בהרבה מקרים שוטרים שלא היו פעילים באירוע בוחרים שלא לבצע רישום, דבר אשר יכול להביא לזיכוי הנהג בבית משפט.


בתיק 8879-02-16 מדינת ישראל נ' עמוס אלקנה, בית משפט לתעבורה זיכה את הנאשם באירוע שהיו שני שוטרים, ורק אחד מהם טרח לרשום דו"ח פעולה. רבות נכתב במקרים כגון אלו על חובתם של שוטרים שהינם בגדר עדים פוטנציאלים באירוע, לרשום ולתעד את אשר ראו, ואם לא יש לציין זאת. העובדה שיש חסר שכזה, במצב בו הראיות אינן מבוססות ויש בהן ספקות ובעצם המשפט כל כולו מוכח על בסיס עדות אחת אל מול אחרת, ברור כי נקודה זו עומדת לזכותו וטובתו של הנאשם.


בית משפט עשוי לזכות נאשם שעה שהוגשו לבית משפט העתק של הבדיקה ותיעוד האירוע, ולא המסמכים המקוריים.


בעפ"ת 22550-04-16 מלמוד דניאל נ' מדינת ישראל, בית המשפט המחוזי זיכה נהג שנתפס כאשר בכל ליטר אוויר נשוף מריאותיו נמצאו 330 מק"ג אלכוהול,. התביעה בראיותיה, לא הציגה את המסמך. דהיינו בית המשפט לתעבורה קיבל מסמכים מהותיים, בין היתר, מסמכי "ינשוף" שאינם מקוריים, זאת למרות כלל הראייה הטובה ביותר, ועל פיה, המשטרה צריכה להגיש מסמכים מקוריים בלבד.

העובדה שמכשיר הינשוף התגלה כמקולקל כמה ימים לאחר הבדיקה יוצרת ספק אשר עשויה להביא לזיכוי הנהג.


ניתן ורצוי לבקש מהתביעה המשטרתית את יומן הטיפולים ויומן המכשיר, בתקופה שקדמה לאירוע וכמו כן בתקופה שלאחר האירוע, בכדי לראות האם המכשיר היה תקול או מקולקל.


בעפ"ת 511-03-11, ע"ש אורן מודחי, בית משפט מחוזי ת"א, זיכה נהג למרות שפלט הנשיפה שלו הראה 475 מק"ג. מדובר במכשיר ינשוף, אשר נבדק ונמצא תקין בתאריך 27.1.09, הבדיקה המיוחסת למערער התרחשה ביום 6.2.09 וביום 12.2.09 התגלה שהמכשיר מקולקל. בעניין מודחי, בית המשפט לתעבורה, פתר את התקלה שהתגלתה במכשיר ימים ספורים אחרי הבדיקה באמירה "מדוע עליי להניח שהמכשיר לא היה תקין קודם לכן".