מאת: עו"ד קמילה בן ארוש

 

 

 

כתוצאה מהקושי לסיים מערכת יחסים של נישואין, ניתן לראות את מגמת ריבוי התופעה בחברה המודרנית של זוגות החיים יחד ללא נישואין.

"...כידוע, אחד ההבדלים המשמעותיים בין חיים כידועים-בציבור לחיים כנשואים הוא שבמקרה של ידועים-בציבור, אין נדרשים גירושים רשמיים להתרת הקשר. לפיכך, במקרה של ידועים-בציבור, צד מעוניין עשוי לסיים את הקשר באופן חד-צדדי ומיידי" (שחר ליפשיץ, "נשואים בעל-כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים-בציבור" עיוני משפט כה 741, 830).

 

 

יחד עם זאת, כאשר ידועים בציבור נפרדים זה מזו ומגיעות תביעות רכוש ומזונות לפתחו של בית המשפט, נבחנים מספר פרמטרים בבחינת הוכחת הקשר.

 

 

המבחנים שנקבעו בפסיקה:

 

א- חיי משפחה ומשק בית משותף: העיקרון אומץ על ידי המחוקק בחוק הירושה. חיי משפחה כשל זוג נשוי. היסוד של חיי משפחה מורכב:

 

1- מחיי אישות כשל זוג נשוי, נאמנות בין בני הזוג.

 

2- מגורים המשותפים הוא תנאי חיוני אך לא הכרחי. אין כל פסול אם לאישה ולאיש דירה משלהם ולא חולקים את אותה הדירה אלא למשל נמצאים שבוע אצל האישה ושבוע אצל האיש.

 

3- היסוד האמוציונאלי -הרגשי - כל מקרה יבחן עפ"י נסיבותיו: בני הזוג חיים יחדיו מתוך אהבה רעות שלום, ארוחות משותפות, בתי מלון, אירועים משפחתיים, נסיעות משותפות לחו"ל.

 

 

ב- ניהול משק בית משותף –שותפות בניהול משק בית בין בני הזוג. אין המדובר בהסדר של כדאיות או נוחות או שבני הזוג באמת בחרו לקשור את גורלם.

 

 

האם גבר או אישה, נשואים, יכולים להימצא במערכת יחסים של ידועים בציבור?

 

נקבע כי אין זה משנה מדוע אישה לא התגרשה מבעלה וחיה עם אחר במערכת ידועה בציבור, אין זה משנה גם מדוע לא נישאה לידוע בציבור. מה שחשוב זה שהאישה לא מנהלת חיים כפולים, וניתקה כל קשר של אישות וחיי משפחה עם בעלה.

 

גם, בחוק הירושה הוסיפו: בן זוג לרבות ידוע בציבור שאינו נשוי לאחר.

 

 

ג- מימד הזמן – שאלת פרק הזמן בו חיו יחדיו בני הזוג, נותר עלום בפסיקה, אין תנאי של זמן מינימלי של חיים משותפים כידועים בציבור, בפס"ד אמיר 1990, נקבע כי, חודשיים זמן מספיק לצורך הוכחת מערכת יחסים של ידועים בציבור, אולם, כאשר מדובר בירושה, נקבע בחוק הירושה לעניין ירושת דירת מגורים, החוק דורש מגורים של לפחות שלוש שנים.

 


ד- ידיעת הציבור - יש לבחון את אומד דעתם של בני הזוג, רק אם מערכת היחסים ביניהם מסורבלת וקשה, בעימות להוכחה כי חיו כידועים בציבור, אז ניתן לבחון אם הציבור חשב שבני הזוג נשואים כדת משה וישראל.

 


ה- הסיבות לכך שבני הזוג חיים כידועים בציבור: מגבלות מכוח הדין הדתי להינשא, כגון: כהן וגרושה, כהן וגיורת, ממזר, אישה עגונה.

סיבה נוספת יכולה להיות עקב סלידה מהדין הדתי והזכות של כל איש להגדיר את האושר העצמי שלו. הנטיה של בית המשפט להכיר בידועים בציבור ולהעניק להם הטבות מסיבות אלו. אולם, במצב בו הסיבה למערכת יחסים של ידועים בציבור תהא הקלות לפרק את הקשר בכל עת ומכל סיבה, או אז הנטייה תהא שלא להכיר בבני הזוג כידועים בציבור ולצמצם את היקף הזכויות והחובות.

 

 

הזכויות והחובות בין ידועים בציבור התפתחו אף הן בפסיקה:

 

חקיקה סוציאלית- (חוק הגנת הדייר, חוק הבטחה הכנסה וכו' הוחלו גם על ידועים בציבור ונטיית בית המשפט להכיר בידועים בציבור בדיעבד לצורך קבלת הטבות סוציאליות.

 

מזונות אישה - הדין האישי (הדתי) הקובע מזונות אישה עד מתן הגט לא חל, אלא, כאשר מדובר בידועים בציבור האישה תהא זכאית למזונות גם לגבי התקופה שלאחר הפירוד מכוח חוק החוזים ונקראים אלו 'מזונות שיקומיים', אולם מזונות אלה יחולו רק כאשר מערכת היחסים אינה מוכרת על פי הדין האישי, כלומר נמנע מבני הזוג להינשא בשל מגבלות הדין הדתי.

 

גובה המזונות ותקופת התשלום ישתנו בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.

 

 

 

רכוש- בני הזוג רשאים לחתום על הסכם ממון ולקבוע בו חלוקת רכוש, במיוחד כאשר המערכת הזוגית הינה פרק ב' וכל צד מגיע עם הישגיו הכלכליים. מקום בו אין הסכם ממון בין הצדדים, ההלכה הינה, כי על ידועים בציבור יחול חזקת הלכת השיתוף בנכסים החלה על בני זוג שנישאו כדין לפני 1972.

 

 

מכאן, כאשר מדובר בידועים בציבור, על התובע/ת מוטל הנטל להוכיח את חזקת השיתוף, זאת בהוכחת אורח חיים משותף ומאמץ משותף. אין הכרח למאמץ זהה.