חובותיו של מעסיק עובד זר

31/3/14
מוגש לד"ר אייל בלום יו"ר המועצה האזורית הערבה התיכונה, לבקשתו.

חוות דעת לעניין חובותיו של מעסיק עובד זר מכֹח צו ההרחבה בחקלאות
(להלן "צו ההרחבה")

א. רקע:

ענף החקלאות ככלל הינו עתיר עבודה. תשומות העבודה מהוות מרכיב משמעותי בהליך הייצור וברווחיות הענף.
בענפים פרטיים מסוימים ובאזורים מסוימים העובדים הזרים (להלן "עו"ז") מהווים את רובו של כֹח העבודה.

ב. מבוא

1. על מעסיקי עו"ז חלים דיני העבודה הרגילים וכן הוראות חריגות נוספות שהמאפיין את כולם הוא הכבדה על המעסיקים. חלק מאלו הוטל במוצהר כדי להקשות ולהכביד במטרה לצמצם את מספר העו"ז.
2. מקורות דיני העבודה הינם מהחוק, מתקנות וכן מהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, על אלו נוספו הלכות מחייבות מבית היוצר של מערכת המשפט.
3. בישראל תקפים חוקי עבודה ותקנות ההולכים "ומשתדרגים" בקצב שאין דומה לו כמעט בשום תחום אחר (חוק עו"ז החל דרכו ב-9 סעיפים ראשיים וכיום הוא מכיל כ- 60 סעיפים ראשיים וסעיפי משנה ושלל תקנות). כך גם פסקי הדין של בתי הדין לעבודה משנים הלכות לעיתים קרובות ובחוסר עקביות. מצב זה גורם לבלבול ואי וודאות גם בקרב בעלי המקצוע המלווים את הענף לרבות רו"ח ועו"ד. הגורם העיקרי לאי הוודאות נובע מהוראות צו ההרחבה (גורם נוסף הוא תקנות עו"ז).

ג. הסכם קיבוצי וצו הרחבה – המצב המשפטי

1. בחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז- 1957 (להלן "החוק") מוגדר הסכם קיבוצי ככזה הנערך בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים והעוסק בענייני תנאי עבודה ויחסי עבודה שבין מעסיק לעובד.
2. בענייננו קיים הסכם קיבוצי בין התאחדות האיכרים בישראל(1) מצד אחד לבין ההסתדרות הכללית החדשה, האיגוד הארצי של הפועלים החקלאים, מצד שני. העדכון האחרון להסכם זה נעשה ב-7.11.1999.
3. החוק מאפשר לשר, הכלכלה דהיום, שר העבודה והרווחה או שר התמ"ת דאז, "... להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה בהסכם קיבוצי כללי(2) (להלן "צו הרחבה") אם לדעתו נכון לעשות כן..."(3)
4. משנחתם הצו הרי שהאמור בהסכם הקיבוצי חל "על כל העובדים בישראל בענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות נוי ומשתלות ומעבידיהם"(4) (ההדגשה לא במקור, ש.ג.).
ובלשון החוק: "ניתן צו הרחבה יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעבידים, שעליהם חל הצו, ויראו אותו כחלק מחוזה העבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעבידים".(5)
צו הרחבה התקף כיום נחתם ע"י שר העבודה והרווחה ב-14.1.2001.

ד. השלכותיו הכספיות של ההסכם הקיבוצי – צו ההרחבה

1. כאמור במבוא, בעולם העבודה הישראלי הוראות מחייבות רבות שחלות על כלל המעסיקים במשק. על ענף החקלאות (כמו גם בענפים אחרים) חלות כאמור הוראות מיוחדות נוספות, עניינינו כאן באלו המצויינות בצו ההרחבה.
2. סכום העלות הנוספת הנובעת מצו ההרחבה – לעומת הדין הכללי – כשהיא מחושבת לעובד בחקלאות שהשלים 5 שנות עבודה, עולה כדי יותר מ-500 ₪ לחודש בממוצע.
(במידה והעובד עבד בשבתות ההפרש גדל בעוד כ-190 ₪).

מצ"ב נספח בו פירוט רכיבי צו ההרחבה.

ה. החרגת עו"ז

1. מכֹח חוק עו"ז ותקנותיו בין היתר, מוטלים על מעסיקי עו"ז חובות חריגים שמהווים תוספת משמעותית לעומת אלו החלים על מעסיקי עובדים אחרים בחקלאות.
בין אלו, תשלומי אגרות, היטל עובד זר, החובה להעמיד לטובת העו"ז מגורים הולמים תוך שהתקנות קובעות בדקדקנות את הנדרש לעניין זה כ"כ מחוייב מעסיק עו"ז בהסדרת ביטוח רפואי שרוב עלותו על המעסיק ועוד.
2. במסגרת דיונים בפורומים שונים בהם הועלתה דרישה לצמצם עלויות העסקת העו"ז נדחו אלו ב"תירוצים" שונים ל"חוסר האפשרות" להחריג את העו"ז משאר העובדים בענף בהקשר לזכויותיהם הסוציאליות.(6)
3. אין ענייננו כאן באגרות ו"בהיטל עובד זר" שעלותם היא 650 ₪ לחודש מינימום, או בעלות הנובעת מהמחויבות בהעמדת מגורים לעו"ז ועוד כהנה וכהנה מחויבויות שלכולן משמעות כספית לא מבוטלת.

כאן נטען כי הטענה שאין להחריג את העו"ז משאר העובדים בענף לעניין זכויותיהם הסוציאליות אינה עומדת במבחן ההשוואה לענפים אחרים. להלן מובאה מפס"ד שניתן בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים ב-1.8.2010:

"... בהמשך קובע סעיף 7.4 להסכם הקיבוצי כי: "כל קבלן יקים לעובדיו תכנית חסכון, אשר תנוהל בקרן מקפת או כל קרן אחרת אשר יוחלט עליה כפוף לאישור אגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר ונציבות מס הכנסה והרשויות המוסמכות. לתכנית החסכון יועבר תשלום של המעסיק בשיעור של 4% משכר העובד וסכום מקביל בשיעור 3% משכר העובד ינוכה משכרו של העובד ויועבר לתכנית כהשתתפות העובד."
96. הנה כי כן, הוראות ההסכם הקיבוצי מוציאות את העובדים הזרים מתחולת ההסדר הפנסיוני, אך קובעות הסדר חילופי, לפיו יערוך המעסיק לעובדיו הזרים תוכנית חיסכון ויפריש 4% משכרם של העובדים לתוכנית זו."(7)

הנה כי כן, כאשר רוצים, אפשר...

ו. ביטולו של צו הרחבה

4. צו הרחבה נשען על ההסכם הקיבוצי שהורחב על כן לכשמבוטל ההסכם הקיבוצי מתבטל צו ההרחבה.(8)
5. ביטולו של הסכם קיבוצי יכול שיעשה ע"י כל צד להסכם. הודעה מצד למשנהו על ביטול ההסכם (כאשר נחתם לתקופה בלתי מסוימת) יכנס לתוקף חודשיים מיום ההודעה כאמור.(9)
6. גם לאחר התבטלותו של צו ההרחבה מוסיפות ההוראות האישיות של ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו לעמוד בתוקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בהיות הצו בתוקפו, כל עוד לא שונו בחוזי עבודה חדשים.(10)
7. הפסיקה עוסקת בסיטואציות בהן פג תוקף צו הרחבה ענפי עקב ביטולו של הסכם קיבוצי.(11) בענין שכזה דן אף בית המשפט העליון בטרם הוקמו בתי הדין לעבודה וקבע: "...משפג תוקפו של הסכם קיבוצי, ובעלי ההסכם אינם קשורים בו עוד, יהיו גם אחרים פטורים מעול ההסכם. על כן קובע סעיף 31 לחוק, כי תוקפו של צו ההרחבה פג עם תום תקפו של ההסכם הקיבוצי. ביטול צו ההרחבה הוא אוטומטי, ההרחבה הולכת אחר ההסכם ויורדת אתו. ההודעה האמורה בסעיף 31 משמשת רק את המטרה להביא את דבר הביטול לידיעת הציבור".(12)
8. יוער כי במקום שהביטול לא נעשה כנדרש בחוק, היינו, בכתב, בהודעה לצד השני ולשר ובטרם חלפו חודשיים מהודעת הביטול כי אז נפסק שהוראות ההסכם/הצו לא בוטלו והם ממשיכים לחול ולחייב את הצדדים הנוגעים.

ז. לסיכום- מהלכה למעשה.

הודעה מטעם התאחדות האיכרים להסתדרות הכללית החדשה על ביטולו של ההסכם הקיבוצי אפשרית על פי החוק.
הודעה כאמור תכנס לתוקף בעבור חודשיים מנתינתה.
במקביל יש להודיע על ביטול ההסכם למשרד הכלכלה- "תם תוקפו של הסכם קיבוצי, שעל הוראותיו ניתן צו הרחבה, בטל צו ההרחבה והודעה על כך תפורסם ברשומות". (13)

משכך יארע תפתח האפשרות לכריתת הסכמי העסקה חדשים בהם לא תהיה כפיפות לרכיבים המצויים כיום בצו הרחבה. האמור מתייחס לעובדים חדשים או כאלה שהסכם העסקה עימם פג.

שמואל גלנץ, עו"ד

הערות שוליים

(1) מסיבות היסטוריות שנבעו מהשקפות אידיאולוגיות שהיו יפות לשעתן לא נחתמו הסכמים קיבוציים בחקלאות על ידי המרכז החקלאי שמרבית העוסקים בחקלאות בישראל היו מסונפים אליו אלא ע"י התאחדות האיכרים.
(2) שאינו למפעל מסוים או למעסיק מסוים אלא לכל שטח המדינה או לחלק ממנה לענפי עבודה מסוימים.
(3) ס' 25 לחוק.
(4) כך בכותרת צו ההרחבה.
(5) ס' 30 (א) לחוק.
(6) פגישת הח"מ עם כלכלנים בלשכת המשנה לנגיד בנק ישראל ופגישה עם הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת בעבר.
(7) תע"א 2308-07 ניקולסקו פלורין נ' סולל סונה בנין ותשתית בע"מ.
(8) ס' 31 לחוק.
(9) ס' 14 לחוק.
(10) ס' 33 לחוק.
(11) ראה למשל: עב' (נצרת) 2307/05 וסק (תא) 481082/99.
(12) ע"א 53/71 רוזן נ' לזרוביץ, פ"ד כו (1) 51.
(13) ראה הערת שוליים 8.

נספח א'

להלן רכיבי צו ההרחבה שמשמעותם החובות הנוספים המוטלים על מעסיקים בחקלאות:
1. ימי חופש.
2. יום חג.
3. שעות קיץ.
4. גמול עבודה ביום המנוחה השבועי ובימי חג.
5. תוספת ותק.
6. תוספת משפחה.
7. דמי הבראה.
8. מענק שנתי.
9. דמי כלכלה.
10. קרן השתלמות.
11. בגדי עבודה.
12. שי לחגים.
13. לעובדים ישראלים ומהשטחים גם:
13.1 נסיעות.
13.2 הפרשי תאונה.
13.3 שיקום.
13.4 השתתפות במעונות וגנונים.