כדי שלא "להזמין דובים מהיער" ולתת רעיונות לאותם המייצגים עובדים, כלולים ברשימה שלהלן רק חובות שנתבעו בפועל. זאת ע"פ ניסיונו של הח"מ שתחת ידו לצורך התגוננות עברו לאחרונה תביעות רבות של עובדים משטחי יהודה ושומרון והרבה יותר מכך של עובדים מתאילנד.


הודעה לעובד


חובה על מעביד למסור לעובד הודעה בכתב בה יש לציין: זהות המעביד והעובד, תאריך תחילת העבודה, באם העבודה היא לתקופה קצובה יש לציין את התקופה. תיאור תפקידו של העובד, שם הממונה על העובד, שכר העבודה, בסיס השכר: שעתי, יומי, חודשי או שכר לפי תפוקות ומועד התשלום, תשלומים בעבור תנאים סוציאליים וציון הגופים אליהם מועברים התשלומים. יש לציין בהודעה כי מערכת יחסי העבודה חוסה תחת צו ההרחבה לעובדים בחקלאות. בהמשך באם חל שינוי בתנאי העבודה מחויב המעביד למסור לעובד הודעה בדבר השינוי.


הפרת הוראת חוק זו מהווה עבירה פלילית.


עורכי הדין המגישים תביעות בשם עובדים מהשטחים ועובדים זרים תאילנדים כוללים במסגרת תביעותיהם גם העדר הודעה לעובד ותובעים בשל כך פיצוי.


על פי הוראות חוק עובדים זרים חלה חובה לערוך הסכם מפורט עם עובדים זרים בשפתו ובעברית. משנכרת הסכם שכזה כנדרש אין חובה למסור "הודעה לעובד".

 

רישום נוכחות


על מעסיק חלה חובה לנהל רישום נוכחות יומי של כל עובד ועובד. הרישום צריך שייעשה על גבי טופס הרשום בעברית ובשפת העובד וצריך שייחתם מידי יום על ידי העובד ועל ידי המעביד או על ידי מי מטעמו. במקום בו קיימים אמצעי רישום דיגיטליים לא קיימת חובה זו.


להוראה זו השלכות משמעותיות שכן המפר הוראה זו נקלע למצב ביש. המחוקק יצר מצב אבסורדי: בטענה לעבודה בשעות נוספות התהפכו סדרי עולם. על הנתבע, קרי המעביד, להוכיח כי העובד לא עבד שעות נוספות (עד 15 ש' בשבוע). ממצב בו העובד התובע שבדרך הטבע הוא זה שצריך להוכיח כי עבד שעות נוספות ("המוציא מחברו עליו הראייה") חל היפוך נטל הראיה והמעסיק הוא זה שעליו להוכיח בפני בית הדין כי התובע לא עבד שעות נוספות כל זאת אם לא ניהל המעסיק דוח נוכחות כנדרש.


רישום חופשות


חובה לנהל יומן חופשות מסודר לכל עובד ועובד. אין להסתפק ברשום בתלוש השכר (שבו מצוין מאזן החופשות) יש לנהל רישום מסודר במחברת נפרדת בו ירשמו ימי החופשה באופן מפורט ככל האפשר.


יודגש, למעביד הזכות לקבוע (תוך הודעה מראש לעובד) מתי יממש העובד את זכותו לחופשה. ניתן לפצל את החופש המגיע לעובד ואולם מקצת ימי החופש יהיו בקיץ ברצף של 9 ימים לפחות.


נסיעות


עובד זכאי לתשלום בגין נסיעותיו לעבודה וממנה לביתו.


בד"כ הסכום המקסימאלי בו חב מעביד עומד על כ-25 שקלים ליום עבודה. בחקלאות קובע צו ההרחבה כי על המעביד חלה חובה להסעת העובדים מקום שאין בו תחבורה ציבורית לעבודה וממנה.


מעסיקי עובדים מהשטחים הדואגים להסעת עובדיהם ממעבר הגבול לעבודה וחזרה למעבר גם הם לא תמיד יוצאים פטורים מתשלום נסיעות שכן העובדים תובעים עלות נסיעה מביתם למעבר וחזרה בסוף יום העבודה.

 

מסירת תלושי שכר


חובה למסור לעובד תלוש שכרו. אי מסירת תלוש כנדרש יכול שתזכה את העובד בפיצוי בסך 5,000 שקלים לכל חודש שבו לא נמסר תלוש שכר. אי מסירת תלוש כאמור מוגדרת בחוק "עבירת קפידה" שמשמעותה – אין "הנחות", לא תשמע טענה של "לא ידעתי", "לא התכוונתי" וכד'.


שכר מולן


שכר עבודה חודשי יש לשלם עד היום התשיעי של החודש שלאחר חודש העבודה. לא שולם השכר עד התשיעי לחודש יחשב השכר כמולן והמעביד יכול שיחויב בפיצויים מוגדלים (20% - 5% לשבוע).


הודעה מוקדמת


סיום יחסי עבודה מחייב מתן הודעה מוקדמת של צד לזולתו, לעניין זה דין אחד לעובד המבקש להתפטר ולמעביד המבקש להפסיק עבודת עובדו.


כאשר מעביד מפטר את עובדו והפיטורין נכנסים לתוקף בתוך תקופת "ההודעה המוקדמת" מחויב המעביד לשלם לעובד את יתרת התקופה כאילו עבד בתקופה זו.


מנגד עובד שחדל להופיע לעבודה ללא הודעה מוקדמת רשאי מעסיקו לקזז משכרו האחרון את הסכום אותו היה משתכר העובד בתקופת ההודעה המוקדמת.


חובת שימוע


הלכה היא כי טרם קבלת החלטה בעניין פיטורי עובד מחויב המעביד לקיים הליך שימוע. השימוע כרוך בפרוצדורה המחייבת מתן הודעה לעובד מבעוד מועד בדבר הכוונה לפטרו ועל הסיבות לכך. חובה זו חלה גם בסקטור הפרטי. במהלך ישיבת השימוע על המעביד להציג לעובד את הטענות כלפיו או את סיבת הרצון לפטרו. יש לתת לעובד הזדמנות להגיב על הנימוקים בדבר הרצון לפטרו בטרם קבלת החלטה סופית על הפיטורין. בתי הדין קבעו כי על המעביד לשמוע את העובד "בלב פתוח ובנפש חפצה".


מכתב בדבר הפסקת עבודה ותקופת העבודה


עם תום עבודתו של עובד מחויב המעביד ליתן לו הודעה בכתב בה תירשם תקופת העבודה.


החוק להגברת אכיפה של דיני העבודה


כאילו לא די בחוקים, בתקנות, בסנקציות ובעונשים בא המחוקק ובנוסף ל"חגורה" לבש גם "שלייקס".החוק כלשונו: "מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה".


למען הדיוק נאמר שחוק זה בא בעיקר לצורך אכיפה על מעסיקי עובדים במשק בכלל ולאו דווקא על מעסיקי עובדים זרים ופועלים מהשטחים בכלל זה. על אלו, מהניסיון ומכֹח החוקים "הקודמים" נעשתה אכיפה בנמרצות ובקפדנות כולל בעניינים שוליים ובזוטי דברים. אכיפה שבעטיה שילמו חקלאים מעסיקי עובדים זרים מיליוני שקלים כקנסות תוך איום בהרשעה פלילית והטלת קנס מוגדל במקרה של הרשעה.

 

זכורים הימים בהם אכפו למעלה מ-100 פקחים את חוקי ותקנות עובדים זרים בשעה שעשרות בודדות עסקו באכיפה של חוקי העבודה על כמיליון עובדים ישראלים פשוטים, קופאיות, עובדי ניקיון, שומרים וכיו"ב.


מכל מקום החוק להגברת האכיפה מאפשר הטלת עיצומים כספיים משמעותיים (מעסיקי עובדים זרים "רגילים") גם על המעסיק הישיר וגם בתנאים מסוימים על מזמין עבודה מאת קבלן.

 

הערה: האמור לעיל אינו בא במקום חוות דעת משפטית והוא נועד למסירת מידע כללי בלבד.