סירב לבדיקת סמים וזוכה: `לא היה חשד סביר`

משפט לתעבורה בירושלים זיכה לאחרונה נהג שהואשם בנהיגה תחת השפעת סמים, משום שנתפס יוצא ממבנה שבו התנהלה פעילות סמים, ולכאורה סירב למסור דגימת שתן. השופט יהושע צימרמן קבע שהמדינה לא הוכיחה שהיה חשד סביר שמצדיק לדרוש ממנו את הבדיקה.

כתב האישום הוגש לפני כשלוש שנים. לטענת התביעה, הנהג סירב לדרישת שוטר למסור דגימת שתן. בהליך הפלילי התביעה מוכיחה את יסודות העבירה ולאחר מכן נדרש הנאשם להשיב לאשמה, אך במקרה זה החליט השופט צימרמן על הזיכוי לאחר שקבע שיסודות העבירה לא הוכחו.

לדבריו, היה על התביעה להצביע על חשד סביר שבעקבותיו נדרש הנאשם לתת את דגימת שתן. במקביל עליה להראות שהוסבר לנאשם בזמן אמת מה המשמעות המשפטית הנלווית לסירוב למסור דגימה. על פי השופט צימרמן, שתי הדרישות לא מולאו: לא היה כנגד הנאשם מידע ספציפי או כללי כלשהו הכרוך בשימוש בסמים, ופעילות הבילוש כוונה בכלל כנגד אדם אחר שכנראה שהה באותו בניין שממנו יצא הנאשם.

נקבע שלא הייתה התנהגות חריגה של הנאשם, לא בנהיגתו ולא בהתנהלותו, ולא היו סימנים כלשהם שמעידים על שימוש בסמים. שוטרי הבילוש שעצרו את הנאשם ערכו חיפוש מלא על גופו ומכוניתו ולא נמצא כל חומר חשוד אלא רק שקית ניילון שרופה בקצה שלה שלא ברור מה משמעותה שכן הנאשם לא נחקר לגביה.

לדברי השופט צימרמן, גם אם "בנתונים דלים אלו" היה כדי להקנות סמכות לשוטר לדרוש דגימת שתן, לא הובאה ראיה ששוטר כלשהו אכן דרש מהנאשם למסור דגימה והסביר לו מה המשמעות המשפטית לסירוב.

"לא ניתן לבסס אשמה פלילית כאשר רכיב מרכזי ברכיבי העבירה אשר אמור להיות מוכח על ידי התביעה, חסר כליל", כתב בהכרעת הדין.

בהקשר זה, השופט קיבל את דברי הנאשם שלא הוסברה לו הסיבה שבגינה רוצים לבצע בדיקת שתן

בשלב זה ביקש ב"כ הנאשם, עו"ד דודו עמר, שהמדינה תפצה את הנאשם. לדבריו, מדובר במקרה שבו לא היה בסיס להגשת כתב אישום וההליכים פגעו בנאשם שרישיונו נשלל ל-30 יום ומכוניתו נלקחה ממנו. עו"ד עמר הדגיש שמדובר באיש משפחה מפרנס שנגרם לו עוול וראוי שלנוכח הזיכוי "הצדק לא רק ישמע אלא גם יראה".

המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד גלעד משולם, התנגדה וציינה שגם אם ייתכן שהיה צריך לעשות פעולה כלשהי אחרת, אין ספק שהנאשם נצפה נוהג ממקום שלגביו יש חשד לפעילות מכירת סמים.

אך השופט קיבל את בקשת ב"כ הנאשם וחייב את המדינה בפיצויים על פי סעיף 80 לחוק העונשין. הוא ציין שמתחילת ההליך היו חוסרים בחומרי החקירה וגם בהמשך התביעה לא שקלה את צעדיה והמשיכה לנהל את ההליך "מעבר לשלב בו היה עליו להסתיים". בנסיבות אלה חייב השופט את המדינה לפצות את הנאשם ב-1,500 שקל.
 

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

ב"כ המדינה: עו"ד גלעד משולם
ב"כ הנאשם: עו"ד דודו עמר