בוררות הינה במהותה, באופייה ובטיבה כמעין "בית משפט פרטי". כלומר אדם פרטי, לאו דווקא עו"ד, מפגיש בין צדדים לסכסוך מסוים ומקיים עימם הליך הדומה להליך שיפוטי. בסופו של ההליך הבורר מכריע בסכסוך על ידי החלטה בכתב (מנומקת או שלא מנומקת, תלוי במינוי שקיבל הבורר) והחלטתו הינה, בדומה לפסק דין של בימ"ש, מסמך שניתן לאכיפה ולביצוע ובתנאי שההחלטה, לאחר מסירתה לצדדים, תובא לאישור בית המשפט המוסמך.
מי יכול להתמנות לבורר?
כל אדם יכול להתמנות לבורר, אם כי, מכיוון שההחלטה בבוררות דינה כ"פסק דין" שהתקיים בהליך שיפוטי, ואף, בשונה ממנו, היא סופית וללא זכות ערעור לבימ"ש, רצוי ומומלץ מאד למנות עורך דין בעל וותק וממחיות בתחום המשפטי הרלוונטי לסכסוך או למנות שופט בדימוס שישמש כבורר.
בוררות ככלי יעיל לפתרון סכסוכים
הבוררות הינה כלי יעיל ותכליתי, לפתרון סכסוכים בכלל וסכסוכים כספיים בפרט, שכן הוא יכול להתקיים ברציפות ובסמיכות זמנים, ללא עיכובים והשהיות כמו בבית משפט העסוק לעייפה ברבבות של תיקים. הדיון הינו חסוי ואיננו פומבי כמו דיון בבית משפט, ועלותו עשויה להסתכם בתשלום שכר לבורר בדומה לסכום שעל התובע לשלם כאגרה שהינה בשיעור של 2.5% מסכום התביעה המוגשת לבית המשפט.
להמחשה שכרו של הבורר בתביעות עד לסכום של 2.5 מיליון שקל, בהנחה ששכר הבורר הכולל הוא 1000 שקלים + מע"מ, הרי שסכום האגרה בתביעה כזאת יעמוד על 50 אלף שקלים, כאשר לשם השוואה, הם כמעט 50 שעות שכר בוררות.
מי משלם על הבוררות?
כל הצדדים לבוררות חייבים בתשלום יחסי בשכר הבורר למשל אם יש שני צדדים לבוררות אזי כל צד יחויב במחצית מהסכום. יצוין כי בגדר פסק הדין מקובל שהבורר מחליט גם לעניין הוצאות ויכול שיחייב את הצד שהפסיד בסכום הוצאות ושכר טרחת עו"ד כמקובל ובדומה לפסק דין של בית משפט.
כמה זמן אורך הליך בוררות?
אני סבורה שבהליך בוררות יעיל ותכליתי שבו כל צד מגיש לבורר את כל החומר, כמו כתב תביעה או הגנה עם נספחים, ראיות ותצהירי עדות. וכן מתקיימים שתי ישיבות בוררות לחקירת עדי התביעה ועדי ההגנה ולאחר מכן כל צד מגיש סיכומים בכתב והבורר נותן החלטה - בהערכה גסה ניתן לסיים בוררות כזו ב- 40 שעות.
מהו הבסיס לקיומו של הליך הבוררות?
למעשה, הבסיס לקיומה של בוררות על פי חוק הבוררות תשכ"ח-1968 הוא הסכם בין הצדדים לעניין הרלוונטי לסכסוך מסוים. ללא הסכמת הצדדים לסכסוך לא תוכל הבוררות להתבצע ולצאת אל הפועל. הבוררות נשענת ונוצרת על אדני ההסכמה.
ההסכמה לבוררות – מראש או בדיעבד?
ההסכמה יכולה להיווצר מראש, כאשר צדדים מתקשרים בחוזה כלשהו שיש בו עניינים כספיים או מתן וקבלת שירותים או רכישת מוצר כלשהו, והם מסכימים כבר בשלב מוקדם זה עוד כשלא קיים סכסוך כלשהו כי היה ובעתיד תתעורר שאלה פרשנית או תתהווה מחלוקת ביניהם, אז זה יוכרע על ידי בורר שהצדדים קובעים מראש את זהותו או את אופן מינויו על ידיהם או על ידי צד ג' מוסכם.
אולם, גם אם לא הסכימו מראש, אלא בדיעבד, אחרי שהתעוררה שאלה פרשנית או שפרץ סכסוך, רשאים הצדדים להגיע להסכם בוררות ועל אופן מינוי הבורר.
ביהמ"ש יכול לסייע במינוי בורר
סעיף 8 א' לחוק הבוררות קובע שאם הצדדים הסכימו על בוררות והצדדים לא הצליחו למנות בורר או לקבוע הגוף שימנה בורר על פי המנגנון שקבעו מראש, יוכלו לעתור לבימ"ש ולבקש סעד של מינוי בורר.
מה קורה כשצד אחד מסרב לשתף פעולה בהליך?
סעיף ט' לתוספת לחוק הבוררות קובע כי כאשר צד אחד לבוררות איננו משתף פעולה וללא כל סיבה מוצדקת איננו מקיים את החלטות והוראות הבורר, הבורר יתריע את הצד הסורר על אי שיתוף פעולה וייתן אפשרות לצד הסורר "להתעשת", שאם לא יעשה כן יהיה מוסמך הבורר לתת פסק דין על פי החומר שלפניו או על בסיס הראיות והטענות של הצד השני, תלוי כמובן, מיהו הצד שמשתף פעולה בהליך.
הליך בוררות מוסכמת הינו מומלץ ביותר בסכסוכים כספיים למרות היעדר זכות ערעור לבית משפט על פסק דין של בורר (ניתן להסכים על ערעור בפני בורר נוסף) וזאת מפאת היעילות, התכליתיות וקיצור הזמנים, כמו גם הקדשת זמן ייחודית של הבורר והקשבה בנינוחות ובמסירות אישית. ובעיקר לאור העובדה שבמקרים מסוימים עלות הליך הבוררות איננו חורג ועשוי אף להיות זול מזה הנדרש כתשלום אגרת בית משפט.
.jpg)
.jpg)
