מבוא
המחוקק הסדיר את ענייני הבוררות בחוק הבוררות , תשכ"ח- 1968. סעיף 1 לחוק הבוררות קובע כי תנאי מקדמי והכרחי לקיומה של בוררות הוא הסכם בוררות בין הצדדים המתדיינים בבוררות.
"הסכם בוררות" מוגדר בחוק הבוררות כ-הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם, בין שנקוב בהסכם שמו של הבורר ובין אם לאו. המשתמע מההגדרה בחוק הבוררות הינו כי הסכם בוררות יכול להיות מוקדם (בשלב ההתקשרות החוזית המוקדמת בין הצדדים) או מאוחר (אחרי שפרץ ונתגלע סכסוך).
הסכם בוררות מוקדם - בשלב המוקדם של ההתקשרות בין שני צדדים או יותר נקבע בחוזה סעיף הקובע כי אם בעתיד יתגלע סכסוך הוא יוכרע בהליך בוררות ויכול שיקבע בסעיף מי יתמנה כבורר או כיצד יתמנה הבורר המוסכם.
הסכם בוררות מאוחר - אחרי שפרץ הסכסוך וטרם הגשת תביעה לבית משפט או אחרי שהוגשה תובענה לבית משפט.
מיהותו של הבורר- מומלץ עו"ד בעל ניסיון או שופט בדימוס – אך אין חובה דווקא! "בורר" יכול להיות כל אדם מקובל על הצדדים ובלבד שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו.
מכאן נלמד כי בורר איננו חייב להיות עורך דין, שופט בדימוס, או בעל השכלה משפטית פורמאלית. די בכך שיהיה אדם מקובל ושיכול לקיים התדיינות בין הצדדים ולהכריע בהגינות ובאופן ראוי ללא משוא פנים או ניגוד עניינים וכד'.
יחד עם זאת, בתוספת לחוק הבוררות נקבעו כללי נוהל לניהול בוררות. ניתן להיעזר בכללים שבתקנות ולאמץ אותם ככללים מחייבים בהליך הבוררות. היה ורוצים לאמץ הכללים ולקיים הליך כך שהבוררות תוכרע לפי הדין המהותי, לאחר בחינת ראיות ושמיעת עדים ואף קיום חקירה נגדית של העדים. כמו כן, רצוי לקבוע שהבורר יהיה חייב לרשום פרוטוקול ולהכריע בבוררות בפסק בוררות מנומק,
בבוררות כאמור לעיל, אזי מומלץ וגם רצוי שהבורר יהיה לכל הפחות בעל השכלה משפטית ורצוי מאד שופט בדימוס או עורך דין בעל ניסיון. (כמובן הכול בהתאם לעניין ולנסיבות , כמו למשל מיהם הצדדים המתדיינים, מהו אופי ומהות הסכסוך וערכו הכלכלי וכיו"ב). בחירת בורר שהוא עו"ד בעל נסיון ובקיאות או שופט בדימוס עשויה לייעל את הליך הבוררות ולשמור על האיזון הנכון בין הצדדים המתדיינים ובפרט להביא להכרעה שקרובה ביותר לדין המהותי .
יוער כי בעיקרון, פסק בורר הוא פסק דין חלוט שאין עליו ערעור ובמקרים מסוימים ייתכן ביטול הפסק ע"י בית משפט מחוזי בהנחה הדורשת הוכחה כי פסק הבורר פגום בפגם יסודי מאותו סוג או מעילות ביטול המוכרות בחוק הבוררות כמאפשרות לבית משפט לשקול ולהחליט כי פסק הבורר ראוי לביטול ובהתאם קיימת סמכות לבית המשפט לשקול ביטולו של פסק הבורר (יכול שפסק בוררות יהיה נתון לערעור בבוררות נוספת אם הצדדים הסכימו על זכות ערעור בהסכם הבוררות היסודי שהקים את הבוררות).
כאמור, מומלץ ורצוי לאמץ את הבוררות בעלת אופי שיפוטי כך שהבורר יהיה בעל השכלה וניסיון משפטי וחשוב מאד שהבורר שנתמנה יעשה מלאכתו ללא ניגוד עניינים , כשהוא מגיע מרצון חופשי ומהסכמה מפורשת.
סיכום ביניים
- לאור האמור לעיל המסקנה כי נקודת המוצא של ה"בוררות" הוא קיומו של סכסוך בין צדדים וכוונה מוקדמת לפני פרוץ הסכסוך או כוונה מאוחרת לאחר שפרץ הסכסוך להתדיין ולהכריע במחלוקת באמצעות פסק בורר.
- הצדדים רשאים לבחור בבורר ובדיון שלא יהיה בעל אופי שיפוטי,
- רצוי ומומלץ לאמץ את "הבוררות" בעלת האופי השיפוטי כך שהבורר יהיה בעל השכלה וניסיון משפטי ורצוי להעניק לבורר סמכויות דיון והכרעה בהתאם לתקנות חוק הבוררות או בהתאם לכללים שיסכמו הצדדים עם הבורר בשלב ההתקשרות עם הבורר וכן מומלץ לקבוע כי הבורר יהיה מחויב לדין המהותי אך משוחרר מדיני הפרוצדורה וכי ההכרעה תהיה בכתב ועם נימוקים.
- וחשוב מכל!!! כי הצדדים יבואו לבוררות בהסכמה מפורשת ומרצון חופשי!!
שכרו של הבורר
כאשר פורץ סכסוך ואחד הצדדים מגיש תביעה לבית משפט, אזי הצד שיגיש תביעה לבית משפט יהיה חייב כתנאי לפתיחת התביעה, לשלם אגרת בית משפט. למשל, אם בתביעה כספית מדובר, התובע יחויב לשלם 1.25% מסכום התביעה בשלב פתיחת ההליך ועוד 1.25% בשלב שלפני ההוכחות.
היה וצד הגיש תביעה לבית משפט ושילם אגרת פתיחת תביעה, והצדדים המתדיינים מסכימים להביא הסכסוך לדיון בבוררות, הן על שום שקיים הסכם מוקדם להתדיין בבוררות והן בעקבות הסכם מאוחר, בית משפט יורה למזכירות בית משפט על החזרת האגרה לתובע.
כאמור, בוררות מתקיימת על בסיס הסכם בוררות בין הצדדים המסוכסכים ולכן קובע חוק הבוררות בסעיף 31 לחוק:
א. "בעלי הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו ( להלן ביחד: השכר) בסכומים, בחלקים ובמועדים שקבע הבורר".
ב. "בעל דין רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום שבעל דין אחר מפגר בתשלומו ומשעשה כן זכאי הוא בכל עת לחזור על בעל הדין האחר ולהיפרע ממנו מה ששילם".
מקובל על כן שהבורר יערוך הסכם עם הצדדים בשלב ההתקשרות המוקדמת עם הבורר , לפני שהוחל בבוררות ובהסכם כזה ייקבעו תנאים כמו למשל שכרו של הבורר, סמכויות הבורר, הוראות ניהוליות כמו למשל מקום שבו יתקיימו ישיבות הבוררות וכד".
שיעור וגובה השכר של הבורר
המחוקק איננו נוקב בחוק הבוררות או בתקנות כלשהן סכומים מחייבים או סכומים מומלצים כשכר בורר.
המחוקק הסתפק בקביעה כללית בסעיף 32 לחוק המעניקה סמכות לבית משפט אם אחד הצדדים פנה אליו, לבחון ולשקול האם השכר מוגזם על פניו ובלתי סביר באופן קיצוני ובמידת הצורך להחליט על הפחתת השכר, אך בקשה ממין זה יכול שתוגש רק אחרי שהוחל בבוררות ונדרש השכר ולא יאוחר מ- 45 יום אחרי מתן פסק הבוררות על ידי הבורר.
"שכר מקובל" הינו לפי המנהג והנוהג במקומותינו והוא נגזרת של מורכבות הנושא הנדון, הערך הכספי כלכלי של הסכסוך, המוניטין של הבורר ואף המוניטין או ה"סלבריטאיות" של המתדיינים עצמם ולפעמים אף של הבורר עצמו.
יצוין כי שכר בורר מקובל שהוא מחושב כ-"שכר שעה" כאשר שעה הוא מדידת זמן לפי כל אותו זמן שהבורר נדרש ונזקק להקדיש לבוררות, הן בקריאת כתבי טענות וחומר משפטי והן בזמן דיונים פרונטאלים, ז"א קיום ישיבות לדיון בבקשות או לחקירת עדים וזמן עבור עיון בכתבי טענות, ובכתיבת החלטות לרבות ובמיוחד לכתיבת פסק הבוררות עצמו על כל הנימוקים הכתובים בפסק הבוררות.
אורך הזמן של בוררות, יכול שיהיה קצר ותכליתי, למשל שהצדדים יגישו כתבי טענות בצירוף ראיות במסמכים בכתב ובתצהירים, וכי כל צד יסכם בכתב את טענות הצד שהוא מיצג ואזי הבורר ייתן הכרעה מנומקת בפסק בורר בכתב, ויכול שתהיה בוררות ארוכה יותר עם כתבי טענות, תצהירים, בקשות ביניים הגשת תצהירי עדות ראשית , חקירה נגדית וצולבת, בקשות ביניים, סיכומים ובסוף ההליך כתיבת פסק דין בוררות מנומק.
הצדדים בבוררות רשאים להיות מיוצגים כ"א ע"י עורך דין.
ברור שאורכו של ההליך יקבע גם את גובה שכרו הכולל של הבורר שכאמור מקובל ששכרו מחושב לפי שכר לשעה כפול השעות שנדרשו בפועל.
קיימת המלצת שכר שעה לבורר במוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין ובהתאם מומלץ כי:
- שכר כולל של 7.500 ₪ כאשר הסכסוך מוערך כספית בסכום נמוך מ-250.000 ₪.
- שכר שעה לבורר בסך 900 ₪ + מ.ע.מ ( מחצית כל צד) כאשר הסכסוך הכספי הוא מעל 250.000 ₪ עד 1.250.000 ₪
מעל 1.250.000 ₪ שכר של 1200 ₪ בתוספת מ.ע.מ - בבוררויות מסחריות בסכומים גבוהים המתנהלות ע"י בורר שהוא משפטן בעל מוניטין או שופט בדימוס יש שגובים שכר שעה לבוררות של 500$ בשקלים או למעלה מזה.
- שעה מחושבת ככל זמן שעולה על 30 דקות עד 60 דקות.
